1. יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה החדש, פרופ' אבי שמחון, הוא שק החבטות התורן של החרדים. סעיף האישום: התבטאויות עבר בלתי ראויות בנוגע לריבוי ילדים.
שמחון יתקשה להכחיש את העובדה שהוא מתנגד לריבוי ילדים, אולם עם זאת יש לחלק את טענתו של שמחון באופן בסיסי לשני חלקים: עובדתי וערכי.
2. נתחיל ברשותכם בחלק העובדתי. שמחון טוען טענה פשוטה, אבל לפני שנפרט אותה, ברשותכם כמה מושגים. תמ"ג = סך הערך של כל המוצרים והשירותים המיוצרים בשטח המדינה. תוצר לנפש = הנתון הקודם כשהוא מחולק במספר התושבים. התוצר לנפש הוא הנתון המרכזי המשפיע על רווחת התושבים של כל מדינה, משום שמה שאנחנו מייצרים זה מה שיש לנו.
לטענתו של שמחון, בהשוואה עולמית ישראל היא מדינה מאוד מתקדמת. קטר הצמיחה שלה הוא חזק באופן מדהים. למרות זאת ישראל לא מצליחה להקטין את הפער בתוצר לנפש ונשארת במקום גרוע בשולי המדינות המפותחות.
התשובה לשאלה, שאותה מכנה שמחון "הפרדוקס הישראלי", היא "שיעור ריבוי טבעי גבוה", ובשפת העם "הרבה ילדים". שמחון מראה על מודל הצמיחה כיצד הריבוי הטבעי מקזז את צמיחת התמ"ג כך שהתוצר לנפש עולה מעט מאוד. אבל האמת שלא צריך את המודל המסובך בשביל זה, זה הרבה יותר פשוט. אם התמ"ג גדל וגודל האוכלוסייה לא משתנה הרי שהתוצר לנפש יעלה. אם מספר הנפשות יעלה במקביל לגידול בתוצר, גידול התוצר לנפש יהיה איטי בהרבה.
בנוסף, האחראים לריבוי הטבעי הגבוה בישראל הם מהקל אל הכבד: יהודים חילונים (קצת יותר מהנורמלי), יהודים דתיים (יותר מהנורמלי), ערבים (הרבה יותר מהנורמלי), חרדים (הרבה הרבה יותר מהנורמלי).
סעיף אחרון בחלק הטענות העובדתיות: הסיבה לריבוי ילדים בכל המגזרים היא קצבאות ילדים גבוהות ולא אידיאולוגיה. ההוכחה: בשנות ה-60 לחרדים אשכנזים וחילונים אשכנזים היה כמעט אותו מספר ילדים בממוצע (לחרדים היה טיפה יותר, לא הבדל משמעותי). הדבר העיקרי שהשתנה מאז איננו התורה (שאיננה משתנה כידוע) אלא קצבאות הילדים. בשיא הקצבאות היו גם הכי הרבה ילדים וכשהן התחילו לרדת ירד גם מספר הילדים (בקצב מהיר אצל הערבים וקצב איטי יותר אצל חרדים).
3. החלק השני של הטענה הוא כבר ערכי. מאחר שהתוצר לנפש הוא האחראי המרכזי לרווחת האזרחים, ומאחר שהריבוי הטבעי הוא זה שמעכב את צמיחת התוצר לנפש, הרי שהרבה ילדים זה דבר רע. נקודה.
4. כמו תמיד במקומותינו, מנהג המקום הוא קודם להתקיף ואחר כך להקשיב. שמחון, שגם לו יש חלק בהזמנת המתקפות עליו, אשם גם הוא בסלט שבין החלק העובדתי לחלק הערכי בטענות שלו.
העניין הוא שהתייחסות אמתית לטענותיו של שמחון חייבת להפריד בין החלקים. אם יש לכם טענות נגד החלק העובדתי בטענותיו של שמחון, אתם מוזמנים לטעון אותן ולהפריך את החלק העובדתי בטענות שמחון. אם אתם חולקים על המסקנה הערכית ללא מחלוקת על העובדות, אתם צריכים להסביר איך מסקנתכם הערכית מתמודדת עם המציאות.
לקלל "עוכר ישראל" זה לא תחליף לא לזה ולא לזה.