הציבי לך ציוֹנים – טור עיצוב פנים שבועי

מעצב הפנים מצטרף לביקורת על התמונה הויראלית מפגישתה של שרה נתניהו. על מה צעקתו? כריות הנוי, חיפוי העץ וצבעים לא ציוניים. נו נו

ישראל לאש - 'פנדה עיצוב פנים' , ה' בטבת תשע"ו

שרה נתניהו
שרה נתניהו
צילום: Haim ZachGPO flash90

- אז מה, ישי ריבו או חנן בן ארי?

- אין סתירה ברוחניות.

בהחלט מתחבר למתקפות ברשת כנגד התמונה, חד משמעית. הבנו, שילבתם צבעים חום ולבן בעיצוב החדר. שאפו. אבל מה עם קצת שאר רוח? קצת צבע נוסף שיפיג את היושן? שיפיח חיים? ואם אין לכם אומץ, לפחות גווני חום נוספים? משחק על הקשת של החום והלבן? גורנישט. הרי כבר שמתם כריות נוי, למען השם, הייתם חייבים להנמיך עוף ולבחור אותן בדיוק בצבע של הספה? שייעלמו בתוכה כמו שמש ירושלמית בין עננים? אבל מה שכן ליידיז, והיה שהשטיח מתחתיכן אדום, נאמר, אני מוכן לשקול לקחת את דבריי בחזרה. בכל זאת, מול שטיח אדום אל מול עיצוב חום עיניי נמלאות דוק.


חפרתם באדמה, מצאתם כלי חרס, הדבקתם וויטרנתם אותם בצורה מעוררת התפעלות. גם מבחינה חזותית, בכל זאת, לא בכל בית שאיננו של משה דיין מוצג לראווה ארון ובו כלי חרס עתיקים
אבל עם כל הכבוד, אל נטאטא את השאר אל מתחת לשטיח. אל לכן לחשוב לרגע שלא שחמקה מעיניי העובדה שהחדר הזה חייב מתיחת פנים נמרצת. כיאה למעמדו, לבעליו שעברה אחת כזו גם היא, ולשנים בהן מוצאים מים על מאדים ולכל פלאפון יש מטען וגם מטען- מטען אית ליה. חיפוי העץ, נאמר, גדוש רצון טוב אבל עם זאת מיושן ודהה זה מכבר. אני מכיר כמה נגרים בתלפיות שהיו מוכנים להחליף אותו בעץ מלא חיים, אפילו בחינם.

ולא שהכל גרוע, הרי התחלתם טוב! שיחקתם אותה עם החבאת הדלת מאחור כחלק מהקיר. אתה ממשש את הקיר, ולפתע – טאדאם! הרי לנו דלת. פטנט שבא טוב במיוחד במקומות קטנים, בהם אנו נדרשים להעלים את הדלת על מנת לייצר תחושה של מקום, ובמקומות בהם נדרשת מידה מסוימת של הומור. או יוקרה.

שנית, חפרתם באדמה, מצאתם כלי חרס, הדבקתם וויטרנתם אותם בצורה מעוררת התפעלות. גם מבחינה חזותית, בכל זאת, לא בכל בית שאיננו של משה דיין מוצג לראווה ארון ובו כלי חרס עתיקים. וגם מבחינה רעיונית. אין ספק שאורח, מכובד ככל שיהיה, יחשוב פעמיים על עברה של האדמה עליה הוא דורך לפני שנושא הצהרות בדבר השייכות שלה (עכשיו רק נותר לגרום לנשיא המדינה לבקר שם), כשהיסטוריה כזו מנפנפת לו מול הפרצוף. ומה אתם יודעים, הם אפילו מודגשים היטב על ידי תאורה מחמיאה. שאפו, כאמור.


אתה הרי אמן האשליות, ביבי, למה שהבית שלך לא יישר איתן קו? בחיים זה לא ממש מקובל, בעולם האדריכלות דווקא כן
אבל, התחלתם לספר סיפור, אל תעצרו במתח. למה לא להמשיך בקו הזה, הציוני נקרא לו, בשאר חפצי הנוי בחדר? בכל זאת, יופי של הזדמנות לדחוף את הנראטיב שלנו. ועל כן, למשל, ייצור כחולבן של הפריטים, או נגיד להציב פריטים שמאחוריהם סיפור, שהיו שייכים לאנשים רמי מעלה או סתם גיבורים, לא חסרים פה כאלה, אפשר אפילו להתפשר רעיונית על חפצים שיוצרו על ידי בעלי מוגבלויות או מה. ובהחלט ייתכן שהתמונה על הקיר היא מעשה ידי ציוני נלהב, אך משום מה המנורה העומדת לא מריחה לי מכאן. אולי אלה רק העיניים שלי והדוק מהשטיח.

או הספות. בואו נשב עליהן רגע. יש לכם חדר גדול? אל תחמיצו את ההזדמנות להרחיק אותן מהקיר ו'לרחף' אותן באמצע החלל. הוא מספיק גדול לכך. ובכלל, נדמה שהחדר קפא על שמריו בחמישים השנה האחרונות, או בכל השנים בהם משפחת נתניהו מולכת, אם תרצו. מה עם קצת אדריכלות מודרנית, שובבה, מתוחכמת? עץ שצבעו כאילו מתקלף, מתכת שנחלדה בכאילו, ארון שכאילו נוגע ברצפה אבל לא? אתה הרי אמן האשליות, ביבי, למה שהבית שלך לא יישר איתן קו? בחיים זה לא ממש מקובל, בעולם האדריכלות דווקא כן. אנחנו מבינים שהפלסטינים לא בשלים לשינוי, אבל החדר כן, יא ביבי. לא פלא שקאיה הכלבה משתוללת. היא רוצה רעש של שיפוצים.

---

מתוך מגזין ערוץ 7