מתווה הגז: הסיכוי להתערבות בג"ץ - נמוך

פרופ' אביעד הכהן, דיקן המרכז האקדמי "שערי מדע ומשפט", מעריך ששופטי בג"ץ לא יתערבו בהחלטת נתניהו לאשר את המתווה.

שלמה פיוטרקובסקי , ה' בטבת תשע"ו

פרופ' אביעד הכהן. שומר על השבת
פרופ' אביעד הכהן. שומר על השבת
יח"צ

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, צפוי לאשר בקרוב את מתווה הגז, תוך עשיית שימוש בסמכותו כשר הכלכלה לעקוף את הממונה על ההגבלים העסקיים, לפי סעיף 52 לחוק.

האישור צפוי לגרור עתירות מידיות לבג"ץנגד אישור המתווה, אולם להערכתו של פרופ' אביעד הכהן, דיקן המרכז האקדמי "שערי מדע ומשפט" הסיכוי שבג"ץ יתערב בהחלטת ראש הממשלה נמוך למדי.

"מבחינה תיאורטית יש בוודאי אפשרות כזו, ובהיותה החלטה מנהלית יש לבג"ץ סמכות להתערב בה ואפילו לבטלה. עם זאת, הסיכויים לכך נמוכים למדי", מציין פרופ' הכהן, "החוק מעניק סמכות מלאה לראש הממשלה ליטול את סמכות הממונה על ההגבלים במקרה שבו יש לנושא השלכה על ביטחון המדינה או על יחסי החוץ שלה, לאחר שנועץ בועדת הכלכלה של הכנסת. ראש הממשלה קיים את הליך ההיוועצות, אך אינו חייב לקבל את המלצת הוועדה".

פרופ' הכהן מסביר כי לנוכח העמימות של ההגדרה המדויקת של "בטחון המדינה" או "יחסי החוץ" שלה, מרחב שיקול הדעת של ראש הממשלה רחב ביותר. "אין ספק שבסוגית מתווה הגז קיימים, לצד השיקולים הכלכליים גם שיקולים שנוגעים לבטחון המדינה ויחסי החוץ שלה".

לדבריו, "הכלל הגדול הוא שבית המשפט אינו שם עצמו בנעלי הרשות המוסמכת להחליט, ואינו מנהל את ענייני המדינה במקומה. בוודאי לא בסוגיה כה רגישה. לנוכח המרחב הגדול של שיקול הדעת שמסר החוק לראש הממשלה בסוגיה זו, אפילו אם יסבור בג"ץ שניתן היה להגיע לתוצאה אחרת, הוא לא ימהר להתערב בשיקול הדעת של ראש הממשלה ובהחלטתו, שנתקבלה לאחר בירור ארוך וממצה, נסמכת על עובדות מוצקות ומצויה במתחם הסבירות המשפטי".