"לבדוק את ההתקשרות בין הלמ"ס לחברות הסלולר"

הוועדה לביקורת המדינה התכנסה בעקבות הפרסום לפיו החברות מספקות מספרי טלפון ללמ"ס תמורת תשלום. הלמ"ס: אנו לא מעבירים שמות וכתובות

עדו בן פורת , י' בטבת תשע"ו

ח''כ תמר זנדברג
ח''כ תמר זנדברג
צילום: פלאש 90

הוועדה לביקורת המדינה דנה היום (שלישי) בהצעות לסדר של חברי הכנסת תמר זנדברג (מרצ), ח"כ אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת) וח"כ זוהיר בהלול (המחנה הציוני) בעקבות הפרסום לפיו הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) מוסרת מספרי זהות של אזרחים לחברות הסלולר.

על פי הפרסומים, מטרת העברת מספרי הזהות נועדה לקבל מחברות הסלולר את מספרי בעליהם, כדי שישמשו לסקרים שעורכת הלמ"ס מעת לעת. בתמורה לשירות זה משלמת הלמ"ס כסף לחברות הסלולריות.

יו"ר הוועדה ח"כ קארין אלהרר אמרה כי ''יש כאן בעיה של פגיעה בפרטיות, שמספרי תעודות הזהות של האזרחים עוברים לחברה מסחרית ללא אישור האזרח עצמו ומעבר לכך, לא ברור מדוע המדינה צריכה לשלם לחברה פרטית כדי לקבל מידע שנמצא ברשויות המדינה.

''יכול להיות שבמסגרת המאמץ לעשות את עבודתכם נאמנה אתם מסייעים לאותן חברות לעשות את העבודה שלהן? למה לתת להן מאגרי לקוחות פוטנציאלים?", שאלה אלהרר.

ח"כ תמר זנדברג טענה כי מדינת ישראל סוחרת במידע עם החברות הסלולריות.''אנחנו רוצים לדעת מה בדיוק החוק מאפשר ומה לא והאם יש עמידה בלשון החוק. אולי צריך לתקן את החוק. אחד הסעיפים בחוזה של הלמ"ס מציין כי יחד עם תעודת הזהות יועברו גם פרטים אישיים כמו שם, שם משפחה וכתובת. איך יכול להיות שמעבירים כאלו פרטים לחברות מסחריות?".

הסטטיסטיקאי הראשי פרופ' דני פפרמן, הסביר כי "האינפורמציה היחידה שאנחנו מעבירים לחברות הסלולר היא לא יותר מתעודות זהות והמידע היחיד שאנחנו מקבלים זה מספר טלפון מוצמד לת"ז. אנחנו לא מעבירים לא שמות ולא כתובות. אנחנו מריצים כל שנה מעל חמישים סקרים וחלק גדול מהם הם סקרים טלפונים.

''אי אפשר להתקשר לאנשים בלי מספרי הטלפון. בחלק מהמקרים שיש צורך לקיים ראיונות אישיים, צריך טלפון כדי לתאם עם אנשים. מעולם לא העברנו שם של מישהו. אפשר גם לבדוק את זה. מיוזמתנו אנחנו מעבירים את כל החוזים האלה לבקרה נוספת בוועדה להעברת מידע. הסעיף נכתב בטעות אך אף פעם לא יושם. אנחנו לא משלמים לקבל את מספרי הטלפון, אנחנו משלמים לחברות דמי תפעול על הפעולה שהם עושים בשבילנו", הוסיף.

נציגת משרד המשפטים עו"ד צילי נאה ציינה בדיון "מדובר במספרי טלפון לא חסויים שפתוחים בפני כל אדם. זהו מידע גלוי וזה שימוש מידתי בסמכות שמוקנית ללמ"ס בחוק. אנחנו מבינים שיש כוונה לתקן את החוזים כי יש אי הלימה בין החוזה לבין מה שקורה בפועל. החוק מטיל על כל גוף שעוסק בהעברת מידע דרישות. מעבר לאותו סעיף בעייתי, חידוד נוסף הוא שהחברה שהעבירה את המידע לא תוכל לעשות בו שימוש ויהיה עליה למחוק את המספרים שקיבלה''.

לדבריה, ''ללמ"ס יש סמכות לדרוש את המידע הזה ועדיין זה לא מונע ממנה לפצות את החברות ככל שיש פגיעה בקניין או מאמץ של החברה לספק את המידע".

נציג חברת סלקום ניר יוגב הדגיש "אנחנו מקבלים מהלמ"ס ת"ז ומעבירים מספרי טלפון. מי שמבקש שמספרו יהיה חסוי אנחנו לא מעבירים את מספר הטלפון שלו. אנחנו לא מעבירים שום מידע חוץ ממספר הטלפון וזה נעשה על פי חוק. לא מקבלים תמורה אלא תשלום הוצאות".

נציג חברת פלאפון עידו רוזנברג הבהיר כי "חברת פלאפון לא גובה תשלום מהלמ"ס. אנחנו עובדים כמו האחרים וזה לא אומר שאחרים לא רשאים לדרוש. קיימות 3 חוות דעת מהן 2 של משרד המשפטים שמחייבות את החברות להעביר את המידע הזה".

נציג חברת רמי לוי שלומי גוליאן הדגיש כי ''התמחור מונע גם בקשות מיותרות. ברגע שאתה מבקש תשלום על כל מידע שמבקשים ממך, אז כל בקשה נשקלת לפני שפונים". 

בתום הדיון ביקשה יו"ר הוועדה ח"כ אלהרר כי משרד המשפטים ייתן חוות דעת משפטית נוספת לחוזה בין הלמ"ס לחברות הסלולר המסחריות. "חוות הדעת הקודמות ניתנו בשנת 2001 ו-2002. צריך להסתכל על כל ההיבטים החדשניים ולחבר חוות דעת חדשה. מהמון כוונות טובות יש מידע על אזרחים שעובר בין הלמ"ס לחברות ולא ברור מי ואיך מגנים עליו".

בנוסף ביקשה ח"כ אלהרר כי בתוך שבועיים יציג לה הלמ"ס חוזה חדש מול החברות המתייחס לכל הנושא של דרך העברת המידע בינו לבין החברות והחובה להשמיד את הנתונים המועברים לחברות לאחר שיינתן השירות ללמ"ס.

בנוגע למאגרי המידע, ביקשה ח"כ אלהרר כי תעשה בדיקה על ידי משרד המשפטים והתקשורת לגבי כל הנושא של הסכמה מדעת מצד לקוחות של חברות מסחריות שלא תמיד מודעים לכך שחתמו בחוזה מול החברה שבעתיד הם יכללו במאגרי מידע שיווקיים.