תערוכה ייחודית חושפת פרטים על גלות בבל

האוצר הראשי של מוזאון ארצות המקרא, מספר לגולשי ערוץ 7 על תערוכה הייחודית במוזיאון ארצות המקרא בירושלים.

אלירן אהרון , י' בטבת תשע"ו

בעוד שגלות בבל מוכרת לרוב הישראלים, ספק אם רבים ידעו להוסיף פרטים על תקופה קצרה אך מהותית זו בחיי העם היהודי, אשר השלכותיה מלוות אותנו עד היום.

ד״ר פיליפ ווקוסבוביץ׳, האוצר הראשי של מוזאון ארצות המקרא, מספר לגולשי ערוץ 7 על התערוכה הייחודית במוזיאון ארצות המקרא.

התערוכה החדשה - "על נהרות בבל", תפרוש בפני המבקר את סיפור הגלות לכל אורכו, ותציג מגוון ממצאים וחפצים הממחישים את ההגליות ואת חייהם החדשים של היהודים בגלות.

ארכיון "אל-יהודו" המוצג בתערוכה חושף לראשונה מידע על תקופה שעד כה לא היה ידוע עליה כמעט דבר, והוא נחקר בימים אלה בידי צוות חוקרים מישראל, ארה"ב, וגרמניה. השם "אל-יהודו" הוא שמו של היישוב המרכזי שבו התגוררו גולי יהודה בבבל, שפירושו באכדית – "עיר יהודה".

החוקרים מתארים את ארכיון אל-יהודו כ"מגילות קומראן של תקופת גלות בבל". בסמוך לפתיחת התערוכה צפוי לצאת לאור הפרסום המדעי הראשון של האוסף.

בתערוכה יוצגו גם ממצאים ארכיאולוגיים מחורבן ירושלים, ראשי חיצים ואבני קלע ששימשו בקרבות על העיר, כלים ששימשו את אנשי יהודה בעת נפילתה, מכתבים עתיקים המעידים על הניסיונות הצבאיים להדוף את הבבלים, רפליקה מדויקת וייחודית של מנסרת כורש ובה עדות להצהרת כורש המפורסמת, וכן מוצג מרגש במיוחד – תלמוד בבלי שהודפס בגרמניה מיד לאחר השואה.

באופן יוצא דופן בחרו במוזאון ארצות המקרא לספר את סיפור החורבן, הגלות והכמיהה לציון - מהאירועים המשמעותיים והמרכזיים בתולדות העם היהודי – ממקור ראשון, דרך סיפורו של חגי בן אחיקם, צאצא לגולים מירושלים לבבל. חגי הוא בן למשפחה המוכרת היטב ומתועדת על פני ארבעה דורות בארכיון אל-יהודו, והוא ילווה את המבקרים לאורך הגלריות השונות, באמצעות סרטוני אנימציה שנוצרו במיוחד עבור התערוכה.

בין הממצאים בתערוכה, תוצג התעודה הקדומה ביותר בארכיון אל-יהודו, המהווה את העדות הכתובה הקדומה ביותר המתארת את חיי היהודים בבבל, משנת 572 לפני הספירה – 15 שנים בלבד לאחר חורבן ירושלים. זוהי תעודה אחת מתוך עשרות לוחות האוסף שיוצגו בתערוכה ויספקו בפעם הראשונה מבט רוחבי על אורחות חייהם של היהודים בגלות בבל, יחסיהם עם השלטון הבבלי והמבנה החברתי של יהדות בבל.

את עוצמת האש וההרס בעת חורבן ירושלים ימחיש לבאי התערוכה ממצא מיוחד שנשמר מאותו הזמן - קנקן אשר עקב החום הרב של הבערה, מעל 800-600 מעלות צלזיוס, התעוותה צורתו והוא נשתמר כך עד היום.

את התערוכה יחתום תלמוד בבלי שהודפס בגרמניה ב-1948, שנים בודדות לאחר השואה וערב הכרזת העצמאות של מדינת ישראל.

לגלות בבל תרומה מהותית וקריטית לעצם התעצבות העם היהודי כעם, התפתחותו התרבותית ותהליך התבדלותו מעמים אחרים שחיו באזור באותה העת. השפעותיו של אירוע זה מלוות את חיינו עד עצם היום הזה: חודשי לוח השנה העברי שהובאו מבבל, התלמוד הבבלי שנכתב בידי צאצאי הגולים, ההיפרדות מיהודה שצרבה את הגעגוע והכמיהה לירושלים בלב התודעה היהודית.

כחלק מהשקפת עולמו של המוזאון, התערוכה אשר מציגה בין היתר ממצאים בני כ-2,500 שנה, נבנתה על פי סטנדרטים טכנולוגיים ועיצוביים שהם חוד החנית של תערוכות היום בישראל, על מנת ליצור חווית מבקר מיטבית – המבקרים יפגשו בכל גלריה את חגי בן אחיקם בסרטוני אנימציה שהוכנו במיוחד עבור התערוכה. חיי היומיום של התושבים יוצגו באמצעות דגם היפותטי של כפר בדרום בבל, והקרנת סצנות מחיי היומיום על גביו.



טוען....