עוס"ים ופסיכולוגים נגד העינויים בשב"כ

עשרות עובדים סוציאליים ופסיכולוגים קובעים כי העינויים מתקיימים בניגוד לחוקי היסוד, לדין הפלילי ולחוק הנוער. "להרים קול צעקה".

ערוץ 7 , י' בטבת תשע"ו

בדלתיים סגורות. הדיון בעניין עצורי דומא בבית המשפט בפ"ת
בדלתיים סגורות. הדיון בעניין עצורי דומא בבית המשפט בפ"ת
צילום: יוני קמפינסקי

עשרות עובדים סוציאליים, פסיכולוגים ואנשי טיפול ובריאות הנפש, מפרסמים היום (שלישי) עצומת-בזק היוצאת בעקבות התיאורים הקשים העולים מתוך פרוטוקולי הארכת המעצר של החשודים במעורבות בפרשת דומא.

"הזדעזענו לשמוע על מסכת עינויים מחרידה. על פי תיאור שמסר אחד הקטינים,  בפני בית המשפט, העצורים נחקרים באופן ברוטלי ובהתעללות פיזית ונפשית הכוללת מכות באיברים רגישים, מתיחת איברים, חקירה הנמשכת יממות שלמות תוך מניעת שינה, השפלה מינית ועוד", נכתב בעצומה. ''אחד מהנערים הקטינים אף ניסה לשים קץ לחייו לאחר שהוכה, הושפל ועונה".

החותמים ציינו כי הנחקרים שחלקם קטינים סובלים מהפרה מתמשכת של זכויות פרט בסיסיות המוקנות לכל אזרח. והדגישו כי התנהלות זו עומדת בניגוד גמור לחוקי היסוד של מדינת ישראל, כמו גם לסדרי הדין הפלילי ולחוק הנוער.

"אני מתנגד חריף לכל פגיעה בזכויות אדם ובמיוחד בפגיעה של זכויות קטינים", אומר פרופסור גיא אנוש, מראשי בית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת חיפה, ומראשי החותמים על העצומה.

"עינויים לצורך הוצאת הודאה מחשודים מתקיימים רק במשטרים אפלים, אוי ואבוי לאן מתדרדרת מדינת ישראל אם מתקיימים בה דברים שכאלה. אפילו המהלך של מניעת קשר עם עו"ד מנוגד לכל זכויות אדם ואין לו מקום במדינה דמוקרטית", הוסיף.

הפסיכולוגים והעובדים הסוציאליים מדגישים בעצומה כי בג''ץ אסר לפני שנים רבות את השימוש בעינויים לצרכי חקירה, וכי המשפט המודרני איננו מכיר בתוקפן של הודאות שנגבו תחת עינויים.

"כאנשי טיפול המכבדים את החוק ועובדים במערכותיו, אנו מזועזעים ומודאגים עמוקות מהגלישה אל המדרון החלקלק של חקירה וגביית הודאה תחת עינויים קשים, כאשר ברור לכל שמטרת חקירה זו נועדה אך ורק לברר ולפענח מעשי פשע, חמורים ככל שיהיו, רק לאחר קיומם" נכתב.

כמי שעובדים במערכות שונות של טיפול ובריאות הנפש מציינים חותמי העצומה כי "חלק מהחשודים שנחקרו ועברו את מסכת העינויים במשך ימים ארוכים שוחררו בימים האחרונים ללא כל אשמה, למותר לציין את הנזקים הפיזיים והנפשיים שהם סובלים כעת וצפויים לשאת עימם לאורך כל חייהם. ארגוני זכויות אדם, ובראשם האגודה לשלום הילד חייבים להרים קול צעקה כנגד העינויים ולשים להם סוף באופן מיידי".