הכנסייה לא מתכוונת להפסיק לנצר יהודים

המסמך החדש של הוותיקן מונע מסיונריות מוסדית אבל המאמינים עדיין נקראים לספר ליהודים ב"רגישות" על אמונתם בישו.

הלל פנדל , י"ב בטבת תשע"ו

האפיפיור פרנציסקוס
האפיפיור פרנציסקוס
צילום: רויטרס

התיאולוג יורם חזוני מנמיך ציפיות בצל הדיווחים על מסמך הוותיקן הקורא למאמינים קתולים שלא לנסות להמיר יהודים על דתם.

חזוני, נשיא מכון הרצל, הוא סופר פורה בתחומי הפילוסופיה, התיאולוגיה, התאוריה הפוליטית וההיסטוריה האינטלקטואלית.

במאמר שפרסם בשבוע שעבר, חזוני ציין כי אתרי חדשות בולטים טעו בדיווחיהם על המסמך החדש, והצהירו שה"קתולים כבר אינם צריכים לנסות לנצר יהודים" (כך ב-BBC וגם בניו יורק טיימס). גם "הארץ" דיווח שעל פי הוותיקן כבר אין לקתולים לנצר יהודים, וכן גם ב"וול סטריט ג'ורנאל".

בתחילה, כששמע חזוני את החדשות המסעירות, סבר כי המסמך החדש, שחובר ע"י ועדת הוותיקן ליחסים דתיים עם היהודים, מציג שינוי דרמטי של תיאולוגיה קתולית בקנה מידה היסטורית. כדי לעמוד על טבעו, הוא קרא בעיון את המסמך - שכותרתו "הרהורים על השאלות התיאולוגיות הנוגעות ליחסים קתולים-יהודים" והגיע למסקנה הבאה:

"המילים 'קתולים אינם צריכים לנסות לנצר יהודים' אינן מופיעות בשום מקום במסמך. גם לא ניתן למצוא בכל 25 עמודיו שום דבר שאפילו רומז לדבר מעין זה".

אז מה כן? כנראה, משפט זה מקטע מספר 20: "הכנסייה הקתולית אינה מקיימת ואינה תומכת בשום עבודה מיסיונרית מוסדית ספציפית המופנית כלפי יהודים". ברם, במשפט הבא, המסמך מבהיר כי "נוצרים נקראים בכל זאת להעיד על אמונתם בישו ... גם ליהודים".

מעניין לציין שהוותיקן מוסיף שההנחייה (כלומר, עבודה מיסיונרית כלפי יהודים) חייבת להיעשות "בענווה וברגישות". למה? כי "היהודים הם נושאי דבר אלוקים, ובמיוחד בגלל הטרגדיה הגדולה של השואה".

על כן, אין זה מדויק לומר, כפי שהכותרות רעמו, שהוותיקן אומר לקתולים להפסיק לנסות להמיר יהודים על דתם. הם עדיין נקראים "להעיד" ליהודים, אם כי בענווה וברגישות.

חזוני מודה כי המסמך "אכן מפגין רצון עז מצד הכנסייה לבנות מחדש את התיאולוגיה הקתולית כדי לשים קץ לכמעט אלפיים שנות עוינות נוצרית כלפי היהדות". המסמך אומר שהכנסייה "אינה מטילה ספק באהבתו המתמשכת של אלוקים לעם הנבחר, ישראל". הוא מוסיף שהנצרות אינה שוללת מיהודים את "ישועתו של אלוקים רק מפני שהם אינם מאמינים בישו".

אולי הכי מעניין הוא שעל פי ועדת הוותיקן, "ניתן ללמוד את דבר-אלוקים דרך התורה והמסורת המבוססת עליה. התורה היא ההדרכה לחיים מוצלחים במערכת יחסים תקינה עם אלוקים. מי שמקיים את התורה, יש לו חיים במלואם".

במקביל, הוותיקן סותר את עצמו (מנקודת מבטו שלו) באומרו שאין לקבל את "התאוריה שאולי ישנם שני נתיבים שונים לישועה" – אחד ללא ישו (ליהודים) ואחד עם ישו (לכל השאר) – מפני שזאת "יכולה לסכן את יסודות האמונה הנוצרית".

חזוני אומר כי הוועדה מודה שהיא עוד לא השלימה את העבודה התאולוגית הדרושה ליישב בין שתי השקפות אלה. הוועדה מגיעה למסקנה שהדרך ליישב בין שתי העמדות "נשארה תעלומה אלוקית בלתי נתפסת".

הרב שמואל ליפשיץ, ראש הארגון האנטי-מיסיונרי יד לאחים, קבע כי בכל מקרה, השפעתו המעשית של המסמך היא מוגבלת למדי, בעיקר משום שאין לו שום השפעה על הפרוטסטנטים. הרב הודה כי המסמך הוא "עניין חשוב, אבל לא שווה את הרעש התקשורתי שהוא עשה".