רוני אלשיך ורעייתו בבית הנשיא
רוני אלשיך ורעייתו בבית הנשיאצילום: יונתן סינדל, פלאש 90

העיתונאי ואיש השמאל הקיצוני, גדעון לוי, הגיע למסקנה שהציונות הדתית, או כמו שהוא מכנה אותה "הלאומנות הדתית'', מצליחה להשתלט על המדינה והיא יכולה כבר להכריז על הניצחון, כלשונו.

"עם מינוי המפכ"ל, ראש המוסד והמינוי הצפוי של היועץ המשפטי לממשלה, כולם משלהם, הם תפסו עוד מאחזי כוח מכריעים. עכשיו כל צמרת מערכת שמירת החוק (גם פרקליט המדינה הוא משלהם) וחלק ממערכת הביטחון בידיהם", כתב לוי במאמר שפרסם בעיתון ''הארץ''.

לדבריו רמטכ"ל, נשיא בית המשפט העליון וראש ממשלה דתיים הם רק עניין של זמן. "הכל כמו בצירוף מקרים, והפאזל הולך ומושלם. הוא מלא בבוגרי ישיבה, בכיפה או בלעדיה, ובמכנה משותף עמוק ועמיד, למרות כל ההבדלים.

"עם הניצחון בא התיאבון: היהירות ושיכרון הכוח משגשגים עוד יותר כעת. יועז הנדל, אחד משלהם, גם אם בלי כיפה, התווה את גבולות הגזרה החדשים: 'החילוני התל אביבי נהיה לא רלוונטי', אמר, כפי שפורסם ב'ידיעות אחרונות' ביום שישי, 'כל המאבק בין הליברלים לשמרנים בחברה הישראלית מתנהל כיום בתוך הציונות הדתית. זו האליטה החדשה, והיא כבר לא מתעסקת בפשרות'. הנדל צודק. דבריו המדהימים והמקוממים נטועים בקרקע המציאות. יש להכיר בכך", כתב לוי.

הוא טוען כי השתלטות הימין על השיח החלה מזמן וכדוגמא הוא מביא את תוכנית ''המילה האחרונה'' בגלי צה''ל. "השבוע התדיינו בה, למשל, רוני בר-און, מנחם הורוביץ ועירית לינור, שלושה גוונים של ימין. ב'לונדון את קירשנבאום' שלשום התקיים דיון הזוי ואולי רלוונטי עוד יותר: מתנחל 'מתון' מבת־עין מול מתנחל 'קיצוני' מיצהר דנו בשאלה הנכבדה, אם יש להביא את הגאולה לאט או מהר.

"ה'מתון', מוטי קרפל, היה בעבר סרבן מילואים, ממקימי תנועת 'חי וקיים' עם הטרוריסט המורשע יהודה עציון, ו'מנהיגות יהודית' עם משה פייגלין. השיחה התנהלה ברצינות. היה ברור לגמרי ששאלת קצב הבאת הגאולה היא השאלה המרכזית העומדת לפתחה של החברה, וכי המשתתפים מייצגים את הזרם המרכזי שלה. כל הדעות האחרות הן דעות שוליים וכבר אינן רלוונטיות".

גדעון לוי משמיע כדרכו ביקורת חריפה על הציבור הדתי לאומי וטוען כי תרומתו לחברה, לכלכלה, לתרבות, למדע, לספרות ולאמנות - היא מזערית בלבד. "עם מכנה משותף המבוסס בעיקר על אמונה משיחית, דתית גזענית ושנאה לזר, בעיקר לערבי.

"עם אהבה מדומה לארץ, הסתגרות מן העולם ודת פולקלוריסטית, הכל עטוף בקיטש דביק; בלא חזון מדיני מעשי; עם הנהגה רוחנית חלולה, שגם היא מבססת את כוחה על ליבוי שנאה והתרת דם; עם מוקדי אלימות ונגעי שחיתות מתפשטים וביהירות בלתי נסבלת — ניצלה התנועה הזאת את החלל, את האדישות הנוראה שפשטה בחברה החילונית, ופילסה את דרכה מעלה מעלה אל מאחזי הכוח''.

לטענתו, לאחר שהדתיים השלימו את מפעל ההתנחלויות, מטרתם הבאה היא להשתלט על השיח בישראל כדי לשנות את המדינה. ''הם לא בחלו באמצעים. הם סחטו וניצלו חולשות שלטון, רגשות אשם ובלבול במחנה החילוני, והם ניצחו. הם עשו זאת בשיטתיות ובחוכמה: קודם ביססו את סלע קיומם, מפעל ההתנחלויות.

"לאחר שהשיגו את מטרתם — סיכול כל הסדר מדיני והרס פתרון שתי המדינות — הם התפנו ליעדם הבא: השתלטות על השיח בישראל בדרך לשינוי משטרה, אופיה ומהותה.

"עכשיו הם מתחילים לקטוף את פירות ניצחונותיהם, והם מתוקים מדבש ומשכרים. אין עוד מי שיעצור בעדם. מי ששקעו בתרדמה יתעוררו בקרוב למדינה חדשה. את האשמה הם יכולים לתלות רק בעצמם", דברי לוי כפי שנכתבו ב"הארץ".