יפעת שאשא ביטון
יפעת שאשא ביטוןצילום: דוברות הכנסת

בישיבת שרים אושרה הצעת החוק של חברת הכנסת יפעת שאשא-ביטון (כולנו) להורדת גיל ההיתר להעסקת ילדים מגיל 14 לגיל 13. בראיון ליומן ערוץ 7 מסבירה חברת הכנסת שאשא-ביטון את העומד מאחורי הצעת החוק שלה ומשיבה לכמה טיעונים שנשמעו נגד המהלך.

בראשית הדברים מציינת חברת הכנסת כי מדובר בהצעת חוק המתייחסת רק לתקופת החופשות ורק למקומות עבודה מסוימים המאורגנים ומסודרים. כמו כן מדובר במה שהיא מגדירה כ"תעסוקה קלה, לא משהו שכרוך במאמץ פיזי ויכול לפגוע בהם. בדרך כלל אלו כוחות עזר לבעלי מקצוע. לא ניתן לילדים להיות בשום מקום שיפגע בהם".

באשר לאופן שבו ייקבע מהי עבודה קלה ומהם המקומות בהם תותר עבודה לילדים בגילאי 13 אומרת חברת הכנסת שאשא-ביטון כי לאחר שהחוק אושר בועדת השרים ולהערכתה יאושר ביום רביעי בכנסת הוא יעבור הליך חקיקה בוועדות ושם "יפורק" לסעיף אחר סעיף כדי לבחון את ההיבטים השונים שלו, בין השאר היבט הפיקוח והסטנדרטים לעבודה.

בדבריה היא מוסיפה ומציינת כי החוק שהגביל את גיל הילדים העובדים ל-14 נקבע בשנות החמישים ומאז התרחשו כמה וכמה שינויים גם באווירה הציבורית וגם ברמת וביכולת של ילדים. לדבריה כאשת חינוך היא רואה בהצעתה מהלך שמאחוריו שורת ערכים בין השאר העסקת ילדים ביום תגרום להם להסתובב פחות בלילות, מהלך חשוב בתקופה בה ילדים ובני נוער מחליפים בחופשות יום ולילה.

מעבר לכך, היא מציינת, העבודה והתעסוקה יצמצמו את פרק הזמן שבו ילדים נמצאים מול המחשב ושקועים באינטרנט, כמו גם מבצעים מעשים מסוכנים ושטותיים ובמקביל יפתחו ערכי עבודה כאחריות, מחויבות ועוד. "יש כאן רווח של הרבה פרמטרים שנובעים מהורדת השנה בגיל העבודה".

בהתייחס לטענות לעבודה שמתחילה כמפוקחת ועשויה להתדרדר להעסקה בלתי מפוקחת של ילדים אומרת חברת הכנסת שאשא-ביטון כי "יש לנו חובה לפקח ולבקר את התהליך גם בהתחלה וגם בהמשך השנים. מעבר לכך, אני מכירה את התחום. גם כשהילדים מקבלים מענה חינוכי זה לא קורה בשעות הבוקר.

"לא ניתן לאכוף עליהם קייטנות. מה שקרה בשנים האחרונות הוא שבפועל הבילויים עברו ללילה כי ידעו שילדים מעדיפים לבלות בלילה ולישון ביום. יש ארגונים שמקצים מכסות להורים עובדים ושם ילדים מגיל 14 ומעלה יכולים להשתתף ודווקא הקטנים יותר לא יכולים להשתתף, כלומר אנחנו פועלים מתוך ראייה רחבה תוך הבנת המציאות המוכרת לכולנו".

בהסתדרות הנוער העובד והלומד נטען כי מדובר בהוספת שכבת גיל נוספת של עובדים לשוק עבודה שכבר כעת ניתן לראות בו 26 אחוזי אבטלה, כלומר ילדים מגילאי 14 עד 18 שאינם מוצאים מקום עבודה למרות רצונם לעבוד.

שאשא-ביטון אינה מקבלת את הטיעון ואומרת כי "זו התייחסות מעוותת. אנחנו לא מחפשים עכשיו שכל בני הנוער יצאו לעבוד. בחינת אחוזי אבטלה אצל נוער היא לא רלוונטית. אנחנו מדברים על סדר גודל של עשרה אחוזים מהנוער שעובד. במדינות אחרות עובדים 30 או 40 אחוזים מהנוער ואין לי שאיפה להפוך את הנוער לעובד אלא למי שרוצה, יכול ומתאפשר לו ואנחנו נאפשר לו את זה.

"היום הם עובדים אצל מי שמוכן לעבור על החוק וכאשר מדובר במי שעובר על החוק מן הסתם זה כולל גם ניצול והעסקה שלא על פי דין. לכן אני אומרת שצריך לבצע הסדרה בתחום הזה".

עוד טוענים בנוער העובד והלומד כי כיום המציאות היא שבני נוער וילדים אינם מודעים כלל לזכויות העבודה שלהם. לדבריהם פחות מעשרה אחוזים מהנוער העובד מודע לתגמול המגיע לו על שעת עבודה, ובוודאי שזו המציאות בהתייחס לסעיפים אחרים בתחום.

"בגלל זה יש עלינו אחריות גדולה מאוד כדי להביא גם לידיעת בני הנוער וגם לידיעת המעסיקים את הזכויות, את תנאי ההעסקה ואת המותר והאסור. עצם העלאת החוק מאפשרת לפתוח את הנושא לשיח ציבורי ומתוך כך תוגבר המודעות לנושא, וכך נרוויח דבר משמעותי נוסף מעבר לכל מה שציינו".