ועדת הכספים החליטה הבוקר (ד') להפחית באחוז אחד את שיעור העדכון בשכרם של נשיא המדינה והשופטים, על רקע הדיונים הנמשכים זה זמן רב בוועדה על שיטת עדכון שכרם של כל נושאי המשרה הבכירים במדינה.
שכרם של נשיא המדינה, השופטים, הדיינים והקאדים, מעודכן מדי שנה בהתאם לעליית השכר הממוצע במשק והשנה, עפ"י הערכות שונות, צפוי השכר הממוצע לעלות בשיעורים חריגים, עד כדי 6.5% עקב העלאת שכר המינימום במשק.
ההפחתה שאושרה, נעשתה לאחר שהנשיא והשופטים הביעו את הסכמתם לכך. גובה שכרם הסופי של הבכירים לאחר העדכון, יתפרסם באמצע החודש הבא. ההפחתה אושרה ברוב של 7 חברי כנסת בעד, 2 נמנעים ו- 1 נגד.
מזה זמן רב שוועדת הכספים, בהיותה 'ועדת שירות' לנושאי המשרה הבכירים במדינה, יושבת על המדוכה בעניין שיטת עדכון שכרם מדי שנה. כיום קיים פער בין נושאי המשרה השונים, כאשר שכרם של נשיא המדינה, חברי הכנסת, השופטים, הדיינים והקאדים מוצמד לשכר הממוצע במשק, שבשנים האחרונות עלה בשיעורים ניכרים.
לעומתם, שכרם של ראש הממשלה, השרים וסגני השרים, מוצמד למדד. בשנים האחרונות המדד עלה בשיעורים אפסיים וכיום יתכן אפילו מדד שלילי. העלאת שכר המינימום לפני מספר חודשים, משפיעה באופן חד על העלאת השכר הממוצע במשק ועל-כן, שכר הבכירים המוצמד לו, צפוי לעלות בצורה דרסטית, עד כדי 6.5% כאמור.
לאור זאת ובעקבות הדיונים על נוסחת העדכון, קיבלו על עצמם הנשיא, השופטים וחברי הכנסת, להפחית באחוז את שיעור העדכון. לגבי חברי הכנסת 'ועדת השירות' היא ועדת הכנסת, וזו החליטה במהלך החודש האחרון על הפחתה זהה בשיעור 1% בעדכון. היום עשתה זאת גם ועדת הכספים.
כבר בקדנציה הקודמת שלו בראשות ועדת הכספים, הוביל יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני (יהדות התורה), מהלך להשוואת שיטת עדכון השכר של הבכירים, שמצד אחד תעשה סדר ותמנע פערים כה גדולים ביניהם ומצד שני, תהווה אמירה ציבורית חשובה, נוכח העובדה ששכרם של רוב אזרחי ישראל מוצמד למדד בלבד.
"אני חושב שצריך להשוות את כל נושאי המשרה מבחינת שיטת עדכון שכרם. ניסיתי לקדם את השינוי הזה כבר בקדנציה הקודמת שלי כיו"ר ועדת הכספים, אך לאור התנגדויות רבות, בעיקר מצד השופטים, המו"מ בעניין טרם הושלם", ציין גפני. ''לשופטים יש טיעונים מוצדקים באשר לאופן ההתייחסות לנושא שכרם ותנאי עבודתם ואני בהחלט חושב שיש מקום לטפל בעניינם במקביל להשוואת נוסחת עדכון השכר".
גפני הוסיף, כי "העובדה ששכרם של הנשיא, חברי הכנסת והשופטים מוצמד באופן אחד ואילו שכרם של ראש הממשלה והשרים באופן אחר שרים, איננה מכבדת אותנו כנושאי משרות ציבוריות בכירות. זה דומה למדינת עולם שלישי וזה מצב לא ראוי.
''הנוסחה האחידה שאני מבקש ליישם בעניין זה אומרת ש- 50% מהשכר יוצמד למדד ו- 50% לשכר ממוצע במשק. זאת על-מנת למנוע שחיקה בשכר בשנים בהן אחד המדדים אינו עולה או שנמצא בירידה". גפני עדכן את חברי הוועדה, שקיבל התחייבות מיו"ר ועדת הכנסת, ח"כ דוד ביטן (הליכוד) ולפיה "אם ועדת הכספים תקבל החלטה ברוח זו, הוא יביא את זה לאישור גם בוועדת הכנסת לגבי עדכון שכרם של חברי הכנסת. המדד שואף לאפס ואף פחות ואז חברי הכנסת והשופטים מקבלים עדכון גבוה וראש הממשלה והשרים, מקבלים עדכון נמוך. זה חייב להשתנות".
נציגי השופטים, אף שהסכימו לקריאת ועדת הכספים בדיון קודם להפחית באחוז את שיעור עדכון שכרם ל- 2016, המשיכו גם היום להביע התנגדות לכוונה לשנות את שיטת עדכון שכרם.
השופטים הודיעו לגפני, כי עליהם לשקול את הצעתו לגבי עדכון 50% מדד, 50% שכר ממוצע, יחד עם נציגים של כל קבוצות השופטים, דור א' בעלי פנסיה תקציבית, דור ב' בעלי פנסיה צוברת וכו'.
השופטת ורדה וירט-לבנה אמרה בדיון "אנחנו מתנגדים לשינוי שיטת העדכון. אני חושבת שאנחנו השופטים שונים וצריכים להישאר עם העדכון בהתאם לשכר הממוצע, כי זו ליבת השכר שלנו. אני לא חושבת שצריכה להיות השוואה בהצמדה בין השופטים לחברי הכנסת והשרים. אנחנו לא נבחרי ציבור. הם נבחרים לקדנציות והשופטים עובדי ציבור ל- 30 שנה ויותר. המסלולים הם שונים.
''השרים שהוצמדו למדד בעבר, זה היה לדרישתם ולהסכמתם כי בשעתו המדד עלה מאוד. כיום השכר של שר מתחיל וח"כ מתחיל גבוה ב- 10,000 ₪ משופט מתחיל. מכיוון שהם לא יודעים לכמה קדנציות אני מסכימה שהם צריכים לקבל שכר גבוה יותר החל מהיום הראשון לעבודתם. השופט מתקדם לאט לאט בשכר לפי הוותק שלו. מעבר לעדכון השכר אין לו תנאים נלווים", הוסיפה וירט לבנה.
מנהל בתי המשפט, השופט מיכאל שפיצר, אמר כי "במדינת ישראל מעולם לא פגעו בשכר באופן חד-צדדי ולכן אני קורא להגיע להסכמות בעניין. יש פער גדול בין השופטים והשרים בתחילת העבודה וגם שופט מתמנה לתפקיד בגיל מבוגר יחסית ורק הוותק שיצבור יביא לעליית שכר עם העדכונים השנתיים. שופט מתחיל משתכר 29,000 ₪ ואילו שר משתכר מיד עם מינויו 39,000 ₪".
בניגוד לשופטים, נציג הדיינים בוועדה, הרב אליהו היישריק, הודיע שהדיינים מוכנים להיכנס למהלך של שינוי שיטת העדכון.
יו"ר הוועדה גפני הודיע, כמו בדיונים הקודמים, כי כל שינוי ייעשה תוך בחינה מקבילה ומדוקדקת של הצרכים, תנאי השכר והתנאים הנלווים של כל קבוצת נושאי משרה. זאת בעקבות בעיות שהועלו בפני הוועדה ע"י נציגי השופטים והדיינים בדיונים הקודמים.
מי שהתנגד להפחתת שיעור עדכון השכר בתחילת 2016 הוא חבר הוועדה, ח"כ בצלאל סמוטריץ' (הבית היהודי), שאמר שמדובר בצעד פופוליסטי. "יש מקום לשים את הכל על השולחן אולי בפורום מצומצם יותר ולבחון את כל האספקטים של נושאי משרה שיפוטית. אני חושב שההצעה המונחת על השולחן היא פופוליסטית.
''שופטים עושים עבודה קשה וצריכים להשתכר יפה. אנחנו חברי הכנסת, כבר הפחיתו לנו אבל זה פופוליסטי. כחבר כנסת אני חושב שזה צעד לא נכון וזה פופוליזם. צעד שנובע מהרדיפה של חברי הכנסת. גם הניסיון לגזור גזירה שווה לשופטים ולחברי הכנסת הוא לא נכון. אם יש מנגנון הצמדה קבוע כך צריך להיות ואין שום הצדקה לבצע את ההפחתה בשיעור העדכון. אני אצביע נגד".
לבסוף, סיכם גפני: "הצעתי שוועדת הכספים כוועדת השירות תיכנס לעניין. אני לא מתכוון לרדת מזה והשאיפה תוך הסכמה. גם המדד יעלה בסוף. בעניין הפחתת שיעור העדכון, זהו צעד מבורך וראוי, במיוחד כשבמדינה חיים אנשים שאין להם כסף לאוכל, אנשים שאנחנו וגם השופטים מקבלים החלטות לגביהם, בעוד הם מרוויחים שכר מינימום ואף פחות מכך. השנה מדובר בעלייה חריגה עקב העלאת שכר המינימום ומן הראוי שכך ננהג. אם זה פופוליסטי אז אני פופוליסט".