הרב אמסלם: פורת יוסף אינה חזות הכול

הרב אמסלם מתייחס לאזכרה לגדול רבני טוניס בדורות האחרונים ומותח ביקורת על ההתנכרות שיצרה ה'ליטאיות הספרדית' למפעל הציוני.

שמעון כהן , י"ח בטבת תשע"ו

שכחו. הגיע זמן לתקן. הרב אמסלם
שכחו. הגיע זמן לתקן. הרב אמסלם
פלאש 90

ברחבי הארץ התקיימו אתמול אירועי אזכרה וזיכרון, הילולות וכינוסים לזכרו של רבי משה כלפון הכהן, מגדולי התורה של הדור הקודם, אב בית דין בג'רבה שבדרום טוניס שממקום מושבו באי הקטן הפיץ תורה והלכה לקהילות רבות במדינות רבות, בהן גם בארץ ישראל של אותם ימים.

על דמותו של הרב שוחחנו עם מי שנישא לנינתו ורואה באורח לימודו המשכיות לדמותו הרוחנית של הרב כלפון משה הכהן, הרב חיים אמסלם, ראש תנועת 'עם שלם'.

בראשית הדברים מציין הרב אמסלם כי עצמותיו של הרב שנפטר בשנת תש"י הועלו ארצה לפני מספר שנים בהתערבותו ובמעמדו של הרב עובדיה יוסף וגדולי תורה רבים נוספים. באחרונה, הוא מוסיף ומספר, חודשה המצבה שעל קברו "כיאה לרב שהיה מנהיג בסדרי גודל ענקיים, מנהיג רוחני ופוסק הלכה שכתב למעלה מ-3000 תשובות וספרים רבים. ציוני דגול ומובהק, העמיד תלמיד הרבה והוגדר בפי רבני דורות כ'רב רבנן'. זכיתי ורעייתי היקרה היא נינתו וזו זכות להסתופף בצילו של אדם ענק".

ממשיך הרב אמסלם ומספר על הרב כלפון הכהן כמי שהיה מהבולטים אם לא הבולט שברבני המזרח במשנתו הסדורה סביב התנופה הציונית, "הוא כתב ספרים על איך צריכה להיראות מדינה יהודית, איך צריך להתנהל צבא יהודי ואיך חוקה יהודית. הוא התכתב עם הקונגרס הציוני ותמך בכל מפעלות הציונות אבל כמו משה רבנו לא זכה לעלות לארץ, אבל שלח את בני קהילתו לארץ ישראל לאור דרכו הציונית דרך תנועת 'עטרת ציון' שהייתה אז בג'רבה".

יצוין בהקשר זה כי הרב כלפון הכהן הוגדר בשנים האחרונות על ידי האוניברסיטה העברית כאחד מ-33 אבות הציונות לצד הרצל, בן גוריון, הרב קאלישר, הרב קוק ואחרים.

באשר למשנתו התורנית ופעילותו התורנית של הרב מספר הרב אמסלם: "הוא היה אב בית דין, גאון בתורה ובהלכה והעמיד תלמידים הרבה. הוא חולל מהפכה בלימוד התורה המעמיק באי ג'רבה, הוא נשא את משא העם במשך עשרות שנים והוא נערץ לא רק בעדה הטוניסאית אלא בעיני כל מי שנחשף לעשרות ספריו, בעיקר לעשרת חלקי ה'שואל ונשאל' שכתב ובהם שאלות ותשובות. רואים שם את ההיקפים והעומק".

כאמור, בהעלאת עצמותיו לירושלים היה שותף הרב עובדיה יוסף זצ"ל שבאופן חריג החליט לצאת את ביתו על אף גילו ומצבו הרפואי ולהשתתף באירוע. לצדו של הרב יוסף נכחו גם הרב עמאר שהיה אז הראשון לציון, הרב מאיר מאזוז, ראאש ישיבת 'כיסא רחמים' וקהל עצום שהגיע ללוותו.

הרב אמסלם מציין כי "לא רק שהרב עובדיה יוסף זצ"ל היה בהלוויה. הוא ליווה ותמך בהעלאת עצמותיו, כי הייתה מחלוקת מול רבני ג'רבה שלא רצו לאפשר זאת כי האמינו שהוא מקור הברכה באי. הרב עובדיה יוסף דגל בכך שהוא יעלה. הייתה גם מחלוקת גדולה מאוד מול רבנים שרצו שייטמן בדרום הארץ, אבל גם כאן הרב עובדיה יוסף התערב ותמך בגישה של חמתי ז"ל, נכדתו, ששמעה ממנו על רצונו להגיע לירושלים. גם כאן הרב עובדיה התערב וקרא לרכישת מספר חלקות ליד מקום קבורת הרב שלום משאש כנאה וכיאה לשני גדולי תורה שיהיו אחד ליד השני. פניתי אליו והוא התערב בנושא. הוא העריץ את הרב כלפון, הוא מזכיר אותו בציטוטים רבים בספריו בהערצה מאוד גדולה. הוא ראה בו פוסק הלכה, לא רק בתיאוריה אלא כמי שיש בעל מידין והריצו אליו שאלות והשיב תשובה להלכה ולמעשה".

בין מכתביו הרבים של הרב כלפון משה הכהן אותרו גם מכתבים ששיגר לרב קוק זצ"ל. הספר 'אתחלתא דגאולה' מציג צילום של אחד המכתבים הללו. הרב אמסלם מזכיר בהקשר זה מכתב נוסף המצוי בבית הרב קוק. "ידוע מכתב מפורסם של הרב כלפון הכהן שנמצא בבית הרב קוק בירושלים. הוא ראה בו מנהיג כלל ישראלי, הוא ראה ברבני ארץ ישראל, הראשון לציון הרב עוזיאל כמו הרב קוק, כמנהיגים שמציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים אל הגולה".

בהמשך הדברים התבקש הרב אמסלם להתייחס לתופעה שנראה כי הרב כלפון הכהן הוא אחת העדויות לה, תופעת השכחת גדולי רבני המזרח ודחיקתם מהתודעה הלאומית חינוכית. הרב אמסלם מציין כי לא רק הוא אינו מוכר דיו וישנם עוד גדולי תורה רבים אחרים מעדות אחרות שנשכחו ואינם מוכרים. דוגמא לכך הוא  "הגאון הרב יוסף משאש שבסוף ימיו היה רבה של חיפה וכתב רבות בהלכה ואידיאולוגיה וציונות וכך גם אחרים שמיום המצאת הספרדיות הליטאית, שעיוותה לציבור הספרדי את המציאות והשכיחה ממנו שרבניו היו ציונים מובהקים, והעמידה במקומם וקיבלה במקומם את "דת הליטאיות" ודחקה רבנים שחשבו אחרת, שדרך של תורה ועבודה הייתה מנת חלקם לאורך דורות ובמקומה באה דרך של אנטי ציונות ואנטי יצרנות. כל אלה דחקו את הרבנים שגדלו וזכינו להכיר אותם בסוף ימיהם הרב דהן, הרב צבאן הרב אבוחצירא ורבים אחרים שהיו ציוניים, ובמקומם באה "דת הליטאיות הספרדית" שהשכיחה את ההיסטוריה. חובה עלינו לדבוק במורשת ולהזכיר נשכחות".

ממשיך הרב אמסלם וקורא "חובה עלינו להרים קול ולחזור שוב ושוב על הדברים, לכתוב מאמרים וכו'. אני עושה זאת כל הזמן. נכון שבמשך שלושה עשורים הייתה דחיקה של כל הדעות האחרות, גם בפסיקת ההלכה וגם בהשכחת מנהגי העדות וגם באידיאולוגיה ואימוץ אידיאולוגיה קטנה ובדלנית של ישיבה קטנה שהייתה יחידה בארץ שיצאו ממנה גדולי תורה, אבל אנטי ציוניים ומנסה להשליט את דעתה על כל העולם הספרדי", אומר הרב אמסלם ומכוון את חיצי הביקורת שלו הישר לעבר ישיבת פורת יוסף שלטעמו חלק מרבניה הושפעו מהקנאים והאנטי ציוניים, "פורת יוסף היא לא חזות הכול. העולם הספרדי היה גדול וענק. כמיליון הגיעו מארצות צפון אפריקה. הם באו עם כלי הקודש וחצוצרות התרועה בידם, עם הרבנים והמסורות שלהם, ולא ניתן להשכיח את הכול במחי דור, ואם זה נעשה אז עכשיו החובה לחזור בתשובה ולתקן".

לקראת סוף הדברים מוסיף הרב אמסלם ומתייחס להילולא המרכזית שהתקיימה אתמול על ידי ישיבת 'כסא רחמים' בגני התערוכה שבתל אביב לזכרו של הרב כלפון משה הכהן יחד עם עוד ארבעה גדולי תורה נוספים שנפטרו בסמיכות תאריכים לאורך השנים. "יש לציין, על אף האפיזודה הפוליטית החולפת הנוכחית, היה שם מפגן כוח גדול של אוהבי הרב  מאזוז ותומכיו ובעיקר של חסידי הספרדיות האלטרנטיבית, לא הליטאית אלא השורשית, ומורי ורבי הרב מאיר מאזוז הוא נושא הדגל החשוב ביותר, האוטנטי המרכזי, של העולם הספרדי".