ביושבו בלשכתו יודע ראש הממשלה שהאח הגדול, תמיד מאזין.
ביושבו בלשכתו יודע ראש הממשלה שהאח הגדול, תמיד מאזין.צילום: צילום: Israel Sellem POOL | flash90

לא בטוח בכלל שבלשכת ראש הממשלה הופתעו לקרוא את החשיפה של העיתון "וול סטריט ז'ורנל" באשר לריגול השיטתי שביצעה ואולי גם מבצעת כיום ארצות הברית נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו.

סביר להניח שבצד האמריקני חשו אי נעימות הרבה יותר גדולה. לא מעצם המעשים, אלא יותר מהעובדה שהתגלו לציבור הרי לא חדש שאמריקה מרגלת אחרי ישראל. אבל אחרי שאדוארד סנודן כבר חשף את הפעילות הנרחבת של הסוכנות לביטחון לאומי האמריקנית, הרי שפרסום של הדברים הללו תוך אזכור הטריקים של ממשל אובמה, גורם לבכירים בממשל לזוע באי נוחות בכיסא
הרחב.

הרי לא חדש שאמריקה מרגלת אחרי ישראל, או אחרי מדינות אחרות. אבל אחרי שאדוארד סנודן כבר חשף את הפעילות הנרחבת, ויש שיאמרו נרחבת מדי, של הסוכנות לביטחון לאומי האמריקנית שמרגלת אחרי ראשי מדינות ידידותיות, הרי שפרסום של הדברים הללו בעיתון נחשב מאוד, תוך אזכור הטריקים של ממשל אובמה, גורם לבכירים בממשל לזוע באי נוחות בכיסא.

התרגיל הראשון שנקט הממשל, על פי הדיווחים, היה הפרה עקיפה של הבטחות למנהיגים. אחרי פרשת סנודן התחייב הנשיא האמריקני שארה"ב תחדל מהאזנות לראשי מדינות בעולם. האמריקנים התחכמו והפסיקו להאזין למספר 1, כשהם עוברים פשוט למספרי 2, 3 ו-4. כך הם ידעו בדיוק מה נעשה אצל המנהיגים, דרך המקורבים, העוזרים האישיים והיועצים הרבים.

היה גם מדובר בהבטחה סלקטיבית, כפי שניתן לראות במקרה של ראש הממשלה נתניהו. אפשר גם להוסיף זווית מעניינת אחרת: ממשל אובמה האשים שוב ושוב את נתניהו כי השגריר הישראלי בוושינגטון רון דרמר הוא זה שיזם את נאומו וביקורו בקונגרס, רגע לפני ההכרעה בנוגע להסכם הגרעין האיראני.

אלא שההאזנות העלו כי דווקא ראשי בית המחוקקים, הם שיזמו את המהלך, טוו אותו כדי לנסות להכשיל את ההסכם, ורק אז הזמינו את דרמר כדי שיביא את נתניהו.

אחרי פרסום הכתבה, ומן הסתם התגובות השונות שיגיעו בעקבותיה, ישראל צריכה לחשוב על מספר אלמנטים שנובעים מהסיפור הזה.

ראשית, מבחינת הגנת המידע. ישראל מוצגת בעולם, ולא רק על ידי ראש הממשלה אלא גם על ידי בכירים אחרים, כמדינה שמובילה הן בתחום הסייבר והן בתחומים טכנולוגיים מתקדמים אחרים. והנה, האמריקנים הצליחו להאזין בכל זאת לנתניהו ישראל מוצגת בעולם, ולא רק על ידי ראש הממשלה אלא גם על ידי בכירים אחרים, כמדינה שמובילה הן בתחום הסייבר והן בתחומים טכנולוגיים מתקדמים אחרים. והנה, האמריקנים הצליחו להאזין בכל זאת לנתניהו ולמקורביו
ולמקורביו.

שיחה שקיימנו השבוע ב'ערוץ 7' עם שמואל רוזנר, מומחה לארה"ב, מובילה למסקנה הבלתי נמנעת לדעתו: "אני מציע שנפתח את האמצעים הטכנולוגיים המקסימליים שיאפשרו לנו לחמוק מריגול עד כמה שאפשר, ואני מציע שכל בכיר בכל אגף של ממשלת ישראל ייקח בחשבון את האפשרות שהאמריקנים וגם גורמים אחרים מנסים לעקוב אחריו".

המסקנה השנייה צריכה להיות קשורה להתנהלות במישור המדיני. על פי הפרסומים, מעורבותו של ראש הממשלה, ודאי בכל הנוגע לגרעין האיראני בתוככי הפוליטיקה האמריקנית, היתה גדולה מאוד. זה לא סוד כמוס ודברים כאלה נטענו בעבר לא אחת. השאלה היא אם זו צורת ההתנהלות הנכונה, כשידוע כשהדוד סם מאזין לכל

צעד שלך.

אני מניח שיש לא מעט חברי קונגרס ממורמרים בעקבות ההאזנות להם ולפעילותם, אך ורק כדי להתחקות אחרי ראש הממשלה. הם את ביקורתם על הממשל יעבירו מן הסתם.

אבל אולי דווקא כאן אצלנו צריך להיעשות בדק בית באשר לשיטת ההתנהלות. אם בתקופת הגרעין היה ברור שישראל מתדרכת ומנהלת קמפיין שהרגיז את האמריקנים, אולי צריך לשנות את שיטת העבודה.

בהנחה שראש הממשלה מחזיק בהשפעה כלשהי, ולא משנה באיזה קנה מידה בזירה הפוליטית האמריקנית, עדיף להצניע את הדברים, לפעול באופן שקט, ולא להיחשף בצורה כזו.

בלשכת נתניהו יש זהירות מופלגת בענייני ביטחון מידע ונראה שעכשיו היא תהיה כפולה ומכופלת, אבל עדיין – ביושבו שם יודע ראש הממשלה שהאח הגדול, תמיד מאזין.

---

מתוך מגזין ערוץ 7