אבא כועס ילד הורים
אבא כועס ילד הוריםצילום: Thinkstock

שאלה: מדי פעם, כשהוריי ואני מתווכחים הם שולפים את "הקלף המנצח": מצוַת כיבוד הורים. הם יודעים שחשוב לי לשמור תורה ומצוות ולכן הם מנסים להכריע אותי באמצעות הטיעון הזה. האם לתת להוריי לנצח בכל ויכוח באמצעות ה"קלף" הזה?

תשובה: מצוות אינן קלפים והחיים אינם משחק, מצוות מייצגות ערכים שיש להגדירם ולתת להם את המשקל הנכון בתוךגם אם אתה בוחר שלא לקבל את דעתם. יש להיזהר מאוד מתגובה שאינה מכובדת,
מכלול הערכים והמצוות שבהם אנחנו מחויבים. אכן הערך של מצוות כבוד אב ואם לא יסולא בפז והקב"ה בחר לכלול אותו בעשרת הדיברות ולהבטיח בגינו שכר גדול - "למען יאריכון ימיך". מאידך גיסא, חז"ל סברו כי זו המצווה הקשה ביותר לקיום מכל תרי"ג מצוות וקראו לה "חמורה שבחמורות" (ירושלמי פאה א א). יש להעיר כי מערכת היחסים עם ההורים מוגדרת על ידי התורה באמצעות מצווה נוספת, מורא אב ואם, הנלמדת מהפסוק "איש אמו ואביו תיראו", וננסה להבין מה נכלל בכל אחת מן המצוות ומה ההבדל ביניהן.

כבד את אביך ואת אמך

הרמב"ם אומר (הלכות ממרים פ"ו ה"ג): "אי זהו כבוד? מאכיל ומשקה מלביש ומכסה... ומשמשו בשאר הדברים". אפשר לומר כי למצוַת כיבוד אב ואם אפשר לקרוא גם "מצוות שירות אב ואם" שכן המצווה היא לשרתם בכל מה שיזדקקו לו.

אם נודה על האמת, כאשר אבא ואמא צעירים יחסית, הם לא באמת מוכרחים את השירות של ילדיהם הצעירים, והמצווה אינה קשה כלל וכלל. שטיפת כלים וזריקת האשפה בתמורה לאריכות ימים הן בהחלט עסקה משתלמת... אולם עם הזדקנותם של ההורים, הולכים ההורים ונעשים תלויים בעזרה חיצונית ואותה מטיל הקב"ה על הילדים. על הבן מוטלת החובה לעמוד לשירות הוריו, לצורך הסעתם לקופת חולים או לשם ניקיון ביתם וכן הלאה. לשם כך מחויב האדם להפסיק גם את עבודתו, כל עוד יכולתו לפרנס את עצמו לא נפגעת (שו"ע יו"ד ר"מ ה).

עזרה זו עשויה לכלול בהמשך גם דאגה לצורכי הגוף הבסיסיים ביותר - "מאכיל ומשקה מלביש ומכסה". אמנם, על הבן או הבת מותר לדאוג כי צרכים אלו ימולאו באמצעות אדם אחר (ויתכן כי בכך ישמור על כבודם בהידור רב יותר), וכמו כן מותר לילדים להסתייע במוסדות המדינה ובביטוח לאומי לשם כך, אולם באופן בסיסי זוהי חובתם האישית. כמעט אפשר לומר שקיום מצווה זו מתחיל לרוב לא לפני הגעתו של האדם לגיל 40 ולעתים מאוחר יותר, כאשר האדם עסוק עד למעלה מראשו בפרנסת משפחתו ובגידול ילדיו המתבגרים, וכל חיינו הצעירים אנחנו רק מתאמנים לקראת קיומה של מצווה נפלאה וקשה זו.

איש אמו ואביו תיראו

לעומת מצוות כבוד הורים, מצוות מורא אב ואם אינה דורשת מהאדם לעשות דבר מה, אלא קובעת לו מה לא לעשות. וכך אומר הרמב"ם (שם): "אי זהו מורא... לא עומד במקומו, ולא יושב במקומו, ולא סותר את דבריו... ולא יקרא לו בשמו..." ובמילים אחרות – לא לפגוע בכבודם כמלא נימה, ובוודאי להיזהר מחוצפה כלפיהם.

שומע בקול אביו ובקול אמו...

האם בין המצוות הללו קיימת גם מצווה לשמוע בקול ההורים ולקבל את עמדתם בכל ענייין? התשובה, כמה שתפתיע, היא: לא בהכרח. התורה אינה מטילה על אדם בוגר חובה לשמוע בקול הוריו בדבר שאינו נוגע להם באופן אישי וממשי, כל עוד אותו דבר לא מפריע לו לעזור להם בכל צורכיהם (רמ"א שם כה ובגר"א שם מוכיח שזוהי דעת רוב הראשונים). אמנם משום מידת חסידות ראוי שתקבל את דעתם, אם נראה לך כי השמיעה בקולם תגרום להם נחת רוח (ספר חסידים תקסב). יש להעיר כי ישנם מקרים גבוליים שבהם עמדת ההורים נובעת ממכלול של אינטרסים שחלקם כן נוגעים להם באופן אישי, מה שעשוי לחייב אותך לקבל את דעתם, ולכן במקרים מעין אלו כדאי להתייעץ עם רב.

מובן שמצוות מורא אב ואם מחייבת אותך לשמוע את דעתם בכובד ראש, ולהתייחס לעמדתם בכבוד, גם אם אתה בוחר שלא לקבל את דעתם. יש להיזהר מאוד מתגובה שאינה מכובדת, גם אם ההורים מביעים את עמדתם בצורה נחרצת או תוך הפעלת מניפולציות בצורה שאינה ראויה. שלילת דבריהם בצורה שאינה מכובדת אסורה בכל מקרה וכפי שאומר הרמב"ם: "לא יסתור את דבריו".

"מצווה חמורה שבחמורות" כבר אמרנו?

הצטרפו עכשיו למנויי "מקום בעולם",

מגזין הנוער של עולם קטן. לדפדוף בגליון לדוגמא לחצו כאן