כך הולכים השתולים

ברוב העולם מסמנים ארגונים כאלה כסוכנים זרים, אבל בארץ הם פועלים חופשי * האם החשיפות האחרונות ישנו את התמונה? דעה

בועז העצני , י"ט בטבת תשע"ו

בועז העצני
בועז העצני
צילום: עצמי

'שוברים שתיקה' בצרות. לא, לא צרות כלכליות. להפך, רק עכשיו הם קיבלו עוד רבע מיליון יורו, אבל זהו פרס ניחומים על סדרת מכות שספג הארגון לאחרונה בישראל.

החשיפות על השקרים והעלילות שמפיץ הארגון בחו"ל, רק בחו"ל, נגד צה"ל, הקשר לארגוני BDS, המימון מממשלות זרות ואף מכסף ערבי, עלו לציבור על העצבים. הם נזרקו מצה"ל וממערכת החינוך, ושלוש מכינות חילוניות החליטו לסלק את נציגיהם.

ייתכן שהסלחנות כלפי המימון החתרני הבוטה של מדינות זרות בישראל עומדת לאזול, אך עוד ארוכה הדרך. במדינות מתוקנות ארגונים המייצגים ממשלות זרות מוגדרים כסוכן זר, ופעילותם מותרת עד להתנגשות עם האינטרסים המקומיים. בישראל הכול הפקר. ניסיונות חקיקה לבלימת התופעה נתקלים בתגובות חצופות של המדינות המעניקות, בגיבוי האופוזיציה השמאלנית, שרבים מפעיליה מתפרנסים מתעשיית השלום.

תחילתו של התהליך הייתה עם חתימת הסכמי אוסלו ששינו את ההגדרות. המחבלים הרצחניים ביותר כונו "פרטנרים", המגעים איתם כונו "שלום", והפכו למשאת נפש - במקום בגידה. כשהחל כצפוי גל טרור חסר תקדים, כונו הנפגעים "קורבנות השלום", וכך הגיעה לשיאה מערכת השקרים שהייתה לב לבו של "התהליך". בספר המדהים 'בתוך הכיס של הראיס', חושף מחברו, עזרד לב, את מנגנון הקשרים הכלכליים של כמה מקורבים שעשו הון מעסקים עם ממסד הטרור, מראה כיצד מימנה ישראל את הטרור נגד עצמה, ומתאר את נתיב הכסף הישראלי ממשלם המיסים אל מימון הכדורים שהרגו אותו. לב התבקש למסור את הידוע לו לקצין מודיעין, ושם המידע נקבר, כי הוא הוליך היישר לצמרת.

ארגוני החתרנות מממנים לאנשיהם לימודים בחו"ל, ואלו חוזרים ומשתלבים במערכות המדינה. יש היום שופטים, פקידים, עיתונאים ואנשי אקדמיה שמחויבים אידיאולוגית לארגונים הללו, בתוספת הכרת התודה על טובות ההנאה. הפעילים מכפישים את ישראל בחו"ל תמורת כסף, נסיעות, מלונות והרגשת חשיבות ורצון למצוא חן. דו"חות של הארגונים הצבועים והעוינים ביותר בעולם ניזונים בעיקר על מידע מישראל, שרובו המצאה ושקר. כסף שניתן ל'שוברים שתיקה' הותנה במינימום עדויות של חיילים. אלו פורסמו רק בחו"ל בלי שמות ופרטים.

ישראל, בהפקרותה, מתירה גם כניסת מפגינים אנרכיסטים שמעוררים מהומות על ידי הסתת ערבים להתפרעויות. במקרים רבים מקבלים הערבים כסף תמורת הפעילות הזאת. כאן אין עינויים ואף לא צווי הגבלה. המשאבים לבלימת הקבוצות הללו שואפים לאפס.

האם תקדים 'שוברים שתיקה' מצביע על כך שמדינת ישראל מתחילה להתעורר ולהבחין שקבוצות ואנשים מסייעים ישירות לאויב? האם סיוע לאויב יוגדר סוף סוף כבלתי חוקי?