אב בית הדין התנגד לקיצור העונש. אולמרט בבית המשפט, השבוע
אב בית הדין התנגד לקיצור העונש. אולמרט בבית המשפט, השבועצילום: אמיל סלמן, פלאש 90

קל שלא ליפול למלכודת אהוד אולמרט. אמנם גזר הדין של הפוליטיקאי הארכי-מושחת של ישראל קוצר משש שנות מאסר לשנה וחצי, אחרי שהוא זוכה מאחד מסעיפי השוחד בפרשת הולילנד.

אבל שופט אחד, אב בית הדין סלים ג'ובראן, חשב כמו השופט המחוזי דוד רוזן כי הראיות שהציגה הפרקליטות בעניין זה מספיקות להרשעה. ארבעה שופטי עליון אחרים סברו כי הראיות אינן מספיקות, אך לפחות אחד מהם, השופט יצחק עמית, ציין כי הוא היה כפסע מלהצטרף לפסק הדין המרשיע של ג'ובראן.

מכל מקום, אפילו בפרשה זו כסף מושחת עבר בוודאות דרך המתווך שמואל דכנר אל אחיו היורד של ראש הממשלה לשעבר, ומה שהפרקליטות לא הצליחה להוכיח הוא שאולמרט ידע על כך. חוץ מזה, אסור לשכוח את הכסף שהעביר דכנר לאולמרט דרך שולה זקן, פרשת השוחד שבה הרשיעו אותו שופטי העליון פה אחד (ומכאן כמובן הקושיה: מה הסיכוי שאדם שלקח בוודאות שוחד מאחר ונתן לו את מלוא התמורה, לא ידע שסכום כסף גדול מאותו אדם עבר, בלי כל תמורה, לאחיו). לכך יש להוסיף את ההרשעה בפרשת מעטפות הכסף, שהערעור עליה עדיין תלוי ועומד בבית המשפט העליון, ועוד שורה ארוכה של זיכויים דחוקים יותר ודחוקים פחות. אפשר להתווכח על תיק זה או על העובדה ההיא, אבל התמונה בכללותה ברורה לחלוטין.

קשה יותר שלא ליפול למלכודת אורי לופוליאנסקי. ההפחתה הדרמטית מעונש מאסר כבד של שש שנים לשישה חודשי עבודות שירות עשויה לעורר את הרושם שההר הוליד עכבר. אם מוסיפים לעניין את הספין החביב של לופוליאנסקי על כך שהוא ממילא "עושה עבודות שירות כבר עשרים שנה", הרושם המצטבר הוא כמעט של טרטור מיותר של ראש עריית ירושלים לשעבר.

אך האמת היא שלופוליאנסקי הואשם בעבירת שוחד חמורה. הוא ספג הרשעה מלאה בבית המשפט המחוזי. היא אושררה במלואה, פה אחד, בידי חמשת שופטי בית המשפט העליון. הוא היה שותף מלא לעושק הציבור בפרשת שחיתות מהמכוערות שנחשפו כאן בעשורים האחרונים.

אבל המוסר היהודי, המשפט העברי ובעקבותיהם לבם של השופטים היהודים (ושופט ערבי אחד), לא אפשרו להם לכפור בטובה. עם כל חומרת הפשע, קשה מאוד היה שלא להתחשב באדם שדאג להקל על סבלת של מאות אלפי חולים בישראל, כאשר הוא בעצמו חולה וסובל. היה בלתי נסבל בעיניהם שלא לנהוג בחסד עם מייסד 'יד שרה'.

הם גזרו לו עונש לפנים משורת הדין. הם עשו כמצופה את המעשה הראוי. וראוי היה שגם הוא היה עושה את המצופה ממנו ושותק. פשוט שותק.

המכון הלא נכון

הפרקליטות אף פעם אינה טועה. כך עלה מהופעתו הנחרצת של פרקליט מחוז תל אביב, עו"ד שלמה למברגר, בתוכנית 'עובדה' בשבוע שעבר. התחקירן, עומרי אסנהיים, פרש שם מסכת ארוכה של בידוי ראיות שנעשתה עד לפני כשנתיים במכון הלאומי לרפואה משפטית באבו כביר, בתקופה שפרופ' יהודה היס עמד בראשו. אסנהיים הציג אסופה מרשימה של תיקים שבהם הוכח כי רופאים בכירים במכון שינו חוות דעת רפואיות בהשראת הפרקליטות, כדי לאפשר לה להרשיע אזרחים שהממצאים הרפואיים הראשונים דווקא תמכו בזיכויָם.

רופא משפטי אחד שם נפשו בכפו והעיד בתוכנית על לחצים לשנות ממצאים, שהוא היה עד להם. במקרים אחרים תיעוד לא מוצלח של המכון חשף את הזיוף. מטבע הדברים, מדובר בראיות נדירות, ואפשר רק לדמיין מה מספר התיקים האמיתי שבהם הזייפנים לא הותירו עקבות, וכמה חפים מפשע נרקבים בבתי הכלא בשל הלהיטות של הפרקליטות להרשיע בכל מחיר, והרצון הלא ברור של חלק מהרופאים המשפטיים לרצות את מערכת התביעה.

אבל כל זה לא הרשים את למברגר. גם לא כשהמצלמה של אסנהיים הראתה איך הפרקליטות מועלת בתפקידה ולא מוסרת לסנגוריה את מלוא חומר החקירה, ומסתירה מסמך שמעלה חשד לבידוי ראיות.

לפני חודשים אחדים הטרמנו כאן את השידור של 'עובדה', והבאנו את סיפורו של ניסים חדד שנשפט לשבע עשרה שנות מאסר על אונס של תינוק. אנחנו העלינו אז לא מעט סימני שאלה. אסנהיים הוסיף אליהם בשבוע שעבר כמה סימני קריאה. מסמך שנחשף בתוכנית הראה איך במכון שינו בדיעבד דו"ח של בדיקה פתולוגית של התינוק.

הושמעה עדות של רופא צעיר שטען כי ראשי המכון דאז, יחד עם התובעת בתיק, ניסו להשפיע על חוות דעת רפואית שכתב. ומשלא הצליחו, גנזו את חוות הדעת שעשויה הייתה לשחק לטובתו של חדד. ובעיקר אסנהיים הדגים איך פרקליטות מחוז תל אביב לקראת הדיונים בבית המשפט המחוזי, והמחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה לקראת הערעור בבית המשפט העליון, התחמקו מלהעביר לסנגוריו של חדד את המסמך שהיה עשוי לזכות אותו. עוד טען אסנהיים כי הפרקליטות לחצה על המכון המשפטי לגנוז בעצמו את המסמך שיכול להעיד על בידוי הראיות.

לנו נודע כי רבים מהחומרים שהוצגו בתוכנית 'עובדה', ובכלל זה המסמכים הנוגעים לפרשת חדד, הועברו לנציבת הביקורת על מערך התביעה, השופטת בדימוס הילה גרסטל, כבר לפני חודשים ארוכים. בתשובה לפנייתנו אישרה דוברת הנציבות כי מסמכים המעידים על תופעה של בידוי ממצאים רפואיים הועברו לנציבה. לדבריה, אנשי הנציבות שוקדים בימים אלו על דו"ח בנושא. היא הוסיפה שבתוך כשבוע תושלם טיוטת הדו"ח ותועבר לתגובת הגופים המבוקרים (ככל הנראה פרקליטות המדינה והמכון לרפואה משפטית). נעיר כאן, כי אם תאמץ שרת המשפטים את המלצתו של השופט בדימוס אליעזר גולדברג, ובהצעת החוק שתעגן את מעמדה של הנציבות תילקח ממנה האפשרות לערוך ביקורות מערכתיות, גורלם של דו"חות כאלה ייחרץ.

הדוברת סירבה להתייחס לפרשת חדד ורק ציינה כי מכיוון שמדובר בתיק שאינו חלוט (הערעור של חדד נדון בימים אלה בבית המשפט העליון), הנציבה מנועה מלעסוק בנושא. אלא שלנו נודע כי בשל חומרת המעשים העולים מהמסמכים בפרשת חדד, ומהחשש כי אדם חף מפשע ימשיך להינמק בכלא שנים ארוכות (חדד יושב כבר ארבע שנים וההליכים בעניינו עשויים להמשך עוד חודשים ארוכים), העבירה הנציבה את המסמכים לעיונו של היועץ המשפטי לממשלה. וינשטיין, שממונה על התביעה, יכול בכל רגע נתון לערוך בירור נוקב כאשר נראה כי התביעה עשתה עוול, ואפילו להורות לה לחזור בה מכתב אישום. אבל כדי שזה יקרה, מישהו במשרד המשפטים צריך להודות בכך שלפעמים אפילו הפרקליטות יכולה לטעות.

המפצח יצא בזול

שלושת שופטי בית המשפט המחוזי בירושלים, עירית כהן, רפי יעקובי והנשיא דוד חשין, דחו בשבוע שעבר את ערעורו של קצין המשטרה מוטי מאהגר, מפצח הגולגולת מעמונה. לפני חודשים אחדים הרשיע אותו שופט בית משפט השלום בעיר, דב פולוק, בתקיפה הגורמת חבלה של ממש וגזר עליו עבודות שירות. בגזר הדין ציין השופט כי לו היו פרקליטי המחלקה לחקירות שוטרים דורשים להשית על מאהגר עונש ראוי, הוא היה שולח אותו לתקופה משמעותית מאחורי סורג ובריח. שלושת שופטי המחוזי חזרו גם הם על הדברים וכתבו כי הפרקליטים דרשו עונש קל מדי לשוטר ששלח כמה נערים לבתי חולים, אחד מהם נעשה נכה לצמיתות.

הסתה סלקטיבית

שלושת שופטי בית המשפט המחוזי בלוד, יעקב שפסר, זהבה בוסתן ושמואל בורשטיין, אוהבים שלום ורודפים שלום. אשר על כן, הם מילאו כלשונה את הפשרה שהושגה בין פרקליטות המדינה לסנגוריו של אורי ברעם. נזכיר כי ברעם הפיץ סרטון מסית נגד פרקליט המדינה שי ניצן, ולמחרת בבוקר זכה לביקור משותף של אנשי שב"כ עם שוטרי היחידה הארצית לפשעים חמורים (היאחב"ל). הם שלפו אותו ממיטתו הישר למעצר של חודשיים ובעקבותיו מעצר בית של מספר חודשים. הפרקליטות ביקשה להטיל על האיש שנה וחצי מאסר.

אך בבית המשפט הצליח סנגורו להוכיח כי סרטוני הסתה רבים נגד פעילי ימין, דתיים ואפילו חיילים, מופצים באינטרנט, אך הפרקליטות, בראשותו של ניצן, לא נוקפת אצבע בעניין. לפיכך פסקה שופטת בית משפט השלום בכפר סבא נאווה בכור כי הפרקליטות חוטאת באכיפה בררנית, ולכן הטילה עליו עונש קל של ארבע מאות שעות למען הציבור.

הפרקליטות ערערה לבית המשפט המחוזי ודרשה עונש מאסר ממושך. אך הסכימה לעסקה עם הסנגוריה לפיה העונש על ברעם לא יוחמר, ובתנאי שהביקורת על אכיפה בררנית תידחה. באופן מוזר אימצו שלושת השופטים את ההסדר המשונה הזה. הם פסקו כי העונש לא יוחמר, וקבעו כי הפרקליטות לא אוכפת את החוק באופן בררני. או במילים אחרות: היא מטפלת בהסתה נגד מתנחלים באותה חומרה ויעילות כפי שהיא מטפלת בהסתה נגד שי ניצן. הם לא נימקו את הקביעה, כמובן. כנראה מכיוון שהם לא יכולים.