אל תעבירי את התפקיד הזה לבת שלך
אל תעבירי את התפקיד הזה לבת שלךצילום:פנימה


כתוב שמעל האוהלים של אימותינו היה ענן. בתוך האוהל נר דולק תמיד, ובצק תופח כל הזמן. מה הם הסימנים הללו? אלה סימני אהבה בין בני הזוג וסימני התחדשות בין בני זוג. שכן נר צריך להדליק בכל פעם, בצק צריך ללוש בכל פעם ועננים צריך להנשיב בכל פעם. האימהות שלנו היו מתחדשות כל העת. 

אומרים חז"ל: אצל הגויים האהבה הגדולה נמצאת בתחילת הדרך הזוגית, ובהמשך היא הולכת ופוחתת ונחלשת עם מהמורות החיים. ואילו אצל האימהות היהודיות, האהבה גדלה עוד עם כל יום שעובר, עם כל השקעה של התחדשות שנתת. 

אומרות לי נשים: "האהבה שלי חלפה כמו ענן, כבתה כמו נר והחמיצה כמו מופלטה". איך קרה הדבר? כי נרדמת בשמירה. החידוש בבית, כמה הוא חשוב. איך עושים אותו? נדבר על ארבעה היבטים של חידוש והתחדשות. 

ראשית, אל תחפשי שוויון ואל תמדדי לבן זוגך את יכולת ההתחדשות שלו, כי הוא רק יפסיד וגם את תפסידי. אומרים חז"ל: איש לא יודע לחדש, ואילו אישה מטבעה נבראה במתכונת ביולוגית חודשית. ההתחדשות הגופנית הזאת, מדי חודש בחודשו, באה לאפשר לך להכניס התחדשות הביתה. אסור לך להחמיץ את הרגע הזה.

נבראת במתכונת ביולוגית חודשית, איך אינך מנצלת את הרגע הזה שה' אומר לך: "בואי, מיוּשנת וישנונית שכמותך, ואחדש אותך במי המקווה שלי"? מה את דוחה את התאריך? איזו חגיגה צריך לעשות מהתאריך המסוים הזה, זה מקרין על כל הבית.

שנית, תמיד תיראי טוב. נכון שהליפסטיק יורד, אבל זו בדיוק המשמעות של יכולת ההתחדשות. נכון שממילא הבגדים יתבלו ויתלכלכו – אבל שוב, זו בדיוק המשמעות של יכולת התחדשות. 

שלישית, בואו נלמד התחדשות מהמצוות הייחודיות לרעיה. דעי לך: בכל דבר יש לך תחליף. כולן עושות ספונג'ה, בישולים וכביסה טוב יותר ממך. רק בשתי עבודות בית אין לך תחליף, לפי השולחן ערוך. אפילו עשירה שמחזיקה צי של עבדים ושפחות, עוזרות ועובדים זרים שעושים הכול במקומה, עדיין חייבת לעשות שני דברים: ראשית, מוזגת לו את הכוס. מגישה לו את הכוס ואת הצלחת, ואל תעבירי את התפקיד הזה לבת שלך או לאורחים או לאף אחד. שנית, מסדרת לו את המצעים. גם כשיש עוזרת בבית, אמרי לה שאת המיטות בחדר השינה את מסדרת. 

למה? משום חיבה. החיבה שלך מתעוררת כשאת מוזגת לו. "לא אתן לו את השרוף אלא את הצד הכי טוב. ואוסיף לו עוד שתי כפות מזה, שיהיה בריא". החיבה שלך מתעוררת גם כשאת מציעה לו את המיטה. 

בא בשערים בעלה
כתוב בגמרא שהבאים בבית המקדש היו צריכים להיכנס בשער אחד, ולצאת בשער אחר. בשום אופן לא להשתמש פעמיים באותו שער. מדוע? שלא יבוא לידי זלזול בבית המקדש. מה זה משנה? אומרים חז"ל: מה שגורם חידוש לבן אדם הוא רגע הכניסה ורגע היציאה. "שלום, כמה התגעגעתי אליך היום" – מתי לאחרונה אמרת כך לבעלך? 

יש יצר הרע מיוחד שמתמקם עלייך ברגע שהבעל נכנס. 
"שלום!"
לא עונה לו, את מחליטה.
"שלום!"
לא אענה לו, את חושקת שפתיים. 
כשהוא סוף סוף מוצא אותך באחד החדרים מקפלת כביסה, את לא מרימה אליו עיניים. הכביסה כל כך חשובה, פשוט. "טוב שבאת. תרוקן את הפח". 
"טוב שבאת", "יום מבורך". רגעי הכניסה והיציאה עושים חידוש בבית ובנפש. 

המדרש מספר על תלמידי רבי עקיבא שנמנמו, והוא ביקש לעוררם. אמר להם: "מה ראתה אסתר למלוך על שבע עשרים ומאה מדינה? שהייתה בת בִּתה של שרה, שחיה שבע עשרים ומאה שנה". מה הקשר? ההבנה היא שהוא אומר להם: הביטו בשתי נשים שמעולם לא ישנו, מעולם לא התיישנו.

בכל יום הן מיקמו את עצמן בנסיבות לא פשוטות כלל. שתיהן נזרקו למלך גוי והיו צריכות להישאר בנאמנות לבני זוגן הרחוקים מהן. ומה אתם ישנים? איך אתם מעבירים ככה ימים יקרים?
ואת, מה את ישנונית, מה את מתיישנת? קומי התנערי והתחדשי. 

פורסם ב"פנימה"
לרכישת מנוי