מי הם פעילי "תג מחיר"?

שירות הביטחון הכללי פרש הבוקר בפני התקשורת את מלחמתו בפעילי "תג מחיר". מתי התחילו? מה מטרתם? מה השיטה ודרכי הפעולה?

יוני קמפינסקי , כ"ב בטבת תשע"ו

תג מחיר
תג מחיר
צילום: פלאש 90

בשב"כ מגדירים את חודש אוקטובר 2013 כנקודת הזמן שבה החלו פעולות "תג מחיר" כתפיסה אידיאולוגית בניסיון לסכל פינוי מאחזים על ידי מדינת ישראל.

תחילת הפעולות. "תחילה פעולות אלו החלו בתגובה לפעולות טרור של פלסטינים אך מחודש אוקטובר 2013 התחיל הדיון האידיאולוגי, בקרב הפעילים הוותיקים של 'תג מחיר'. איפה היא כן תופסת? בעיקר בקרב נוער הגבעות. צריך להבין שלא כל אחד שמבצע פעילות כזו שותף לכל האידאולוגיה המדוברת", אומר גורם בשרות הביטחון הכללי.

בחלוף הזמן, מבהירים בשב"כ, הדיון והמעשים עברו מפעילות נגד רכוש לפעילות לפגיעה בנפש. בשב"כ מדגישים שאין פה היררכיה מסודרת, אין תהליך של אישורי פעולות וכדו'.

מטרת ההתארגנות: הפלת המדינה והקמת "שלטון יהודי"

כללי היסוד לשלטון היהודי העתידי: מחויבות השלטון לקדם מינוי מלך, ביעור עבודה זרה באופן מיידי, הצהרה של השלטון על מחוייבות לבנות בית מקדש כולל לו"ז מדוייק, גירוש הגויים, וכפייה דתית (במרחב הציבורי בשלב הראשון).

השיטה: מרד להפלת השילטון הנוכחי, באמצעות פגיעה בנקודות התורפה של המדינה. "קודם להרוס ורק לאחר מכן לבנות", מצטטים בשב"כ ממסמך "למרד 1" של ההתארגנות.

במסמך שנכתב על ידי פעיל ההתארגנות מפורט כיצד ה"תאים", כפי שהוא מגדיר אותם, צריכים לפעול, כולל דגש על החשאיות: "מובן שאם חלק מחברי התא עשו מצווה, אין סיבה שאחרים מחברי התא ידעו אותה. פשוט אסור לספר! וכמובן שעל החברים האחרים מוטלת החובה לא לחקור זאת ולברר".

בשב"כ מגדירים את צורת ההתנהלות הזאת כגורם מרכזי שמאתגר מאוד בפיצוח אירועים כמו זה שאירע בכפר דומא.

"כשאנשים הולכים להצית בית, הם יודעים בדיוק מה הם הולכים לעשות", מבהירים בשב"כ, "הם מבינים את חומרת המעשה. הם לא יצאו מכאן אותם גויים", מצטטים ממסמך שנכתב על הקמת "מלכות יהודה", ולכן ניתן יהיה להורגם.

לדברי השב"כ, הקבוצה שהם מגדירים "הגבעונים" כוללת עשרות פעילי גבעות, מתוכם כ-30-40 פעילים מהגרעין הקשה, חלק ניכר מהם תומכים באידיאולוגיות "המרד". טווח גילאים - 15 עד 24, כמחצית מהפעילים קטינים, מרביתם ככולם אנשים שנפלטו ממסגרות, אין שם אנשים ששירתו בצה"ל.

מקומות המגורים של "הגבעונים" הם בעיקר גבעות עם אוהלים או מערות - מדובר בנקודות היציאה לביצוע פעולות החבלה. "הם ישבו יחד, עשו "פויק'ה", שרו שירים ואז תא אחד יצא לפעילות". בשב"כ מספרים כי פעלו לפינוי אותן נקודות בגבעות אך כיוון שמדובר בתשתית פשוטה של אוהל ומזרנים הנקודות מיושבות מחדש תוך זמן קצר לאחר הפינויים.

"דומא לא היה הפיגוע הראשון", מבהירים, "את מה שבוצע בדרום הר חברון מוקדם יותר אנחנו מייחסים לפעילים שגרים בגזרה הדרומית. מגיעים לפעילים בבנימין, אבל יורדים לפעול בגזרה שלהם".

"ההתארגנות נמצאת תחת מעקב מודיעיני מתמשך", מדגישים גורמי הביטחון, "בוצעו מולה פעולות סיכוליות מגוונות. בחודשים האחרונים הוחמרו המאמצים לנטרול מסוכנות התשתית באמצעות מעצרים מנהליים וצווי הגבלה. הפעילות לאחר הפיגוע בדומא התמקדה בשלושה מאמצים עיקריים: מניעת הפיגוע הבא, פירוק התשתית, ומיקוד האיסוף הראייתי מול החשודים בפיגוע בדומא."

בתוך המהלכים למניעת פיגועים חמורים נוספים סופרים 4 מעצרים מנהליים 2 מעצרי בית מנהליים, 13 מעצרי בית ליליים מנהליים, ו-36 כתבי אישום (במגוון סעיפים).

בימים אלו מקימים בצה"ל ובמשטרה כוח משימה מיוחד לביצוע פעילות בגזרת בנימין והשומרון נגד ההתארגנות ולאכיפת צווי התיחום במאחזים בלתי חוקיים.

בנוגע לחקירה, בשב"כ מגדירים את ההתארגנות כ"תשתית מתקתקת" ומבהירים שהיה צריך לחקור את העניין כטרור לכל דבר ועניין "כדי למנוע המשך הפיגועים החמורים". "שולבו מהלכים ראיתיים וחקירתיים יחודיים", נקבע על ידי גורמי השב"כ.

"יש הרבה מאוד עיסוק תקשורתי בעניין מי נעצר ומי שוחרר, וחשוב להדגיש שעצרנו שתי אוכלוסיות: פעילים בהתארגנות לצד חשודים במעורבות בפיגוע דומא. גם אם מישהו הלך הביתה, הייתה משמעות גדולה למעצרם וחקירתם".

לבסוף, בתגובה לקמפיין "יהודי לא מענה יהודי" מבהירים בשב"כ "הכול  היה בהתאם לחוק, הטענות לפיהן הנחקרים עברו 'הטרדות מיניות', 'מיטת סדום', ו'בעיטות' - שקריות ומשוללות כל יסוד. 120 פעם האמצעים נידונו בבית משפט והכל אושר".

"יש פה תופעה מתמשכת", אומרים לסיכום, "מן הראוי שנתבונן יותר מבעבר על התופעה מזווית מערכתית ושכל המערכות במדינה יחשבו מה באמת נדרש מהן כדי לעצור אותה".

לשאלה האם יש רב כזה או אחר שנתן ברכת הדרך לפעילות ההתארגנות עונים בשב"כ כי אין משהו קונקרטי המקשר לפעולות עצמן. "החבורה גדלה בבתי מדרש מסוימים, אבל את האידיאולוגיה הם מפתחים בעצמם". בשב"כ מדגישים כי יש "קריצות" מצד גורמים רבניים מסויימים שהם מחליטים לא להגדיר בשמות, ואמירות שניתן לפרש כאי הסתייגות מחלקים מהאידיאולוגיה של ההתארגנות. אבל, אומרים בשב"כ, לא מייחסים חשיבות גדולה לנדבך הזה בתוך מאמצי החקירה והסיכול.