עברית, שפה, מחברת, לימודים, לשון
עברית, שפה, מחברת, לימודים, לשוןצילום: סופי גורדון, פלאש 90

זה בדיוק הדבר שמנסה לחולל התכנית 'עבודת כוכבים' מבית מט"ח, שלכבוד 'יום העברית' שיחול ביום שני הקרוב גייסה את כוכבי הנוער כדי להמחיש לצעירים את הצורך המהותי בשליטה טובה בשפה המקומית * מי שמכיר את המיזמים הלשוניים שרצים מדי פעם ברשת לא יופתע שגם הפעם המבצע הוא העיתונאי והמרצה ירעם נתניהו * חפשו אותם ברשת מיום שני

לא מדובר בהכרח בשפה מליצית, עתיקה, גבוהה או נכונה מדי, אבל צריך שיעמוד לרשות האדם מגוון המילים שהוא רוצה להשתמש בשפה שלו. יודעים לכתוב מכך שקוראים, ואם מתרגלים לקרוא רק טקסט באורך של סטטוס בפייסבוק, זה מרדד את השפה.

מעניין לגלות מהסדרה הזו (כל סרטון-ריאיון עם אחת הדמויות הוא בן שלוש-ארבע דקות) הוא שרוב המשתתפים עברו בילדותם 'סדרת חינוך' בענייני שפה ותוקנו על כל צעד ושעל. איש מהם לא אהב זאת, אבל כולם יצאו עם עברית תקינה פלוס (סליחה, תקינה ואף יותר).

הסופרת גלילה רון-פדר, שהוציאה עד היום לאור יותר מ-400 ספרים, מאשרת שהשפה שבה כתבה את הספרים לילדי שנות השמונים והתשעים כבר איננה השפה המדוברת כיום: "אם אני אכתוב את 'אל עצמי' מחדש, ציון (גיבור הסדרה) ידבר בסגנון של היום. השפה המדוברת השתנתה". כשהיא נזכרת בילדותה היא מספרת כי "בכל מילה שנייה שאמרתי תיקנו אותי".

עמי מנדלמן, האיש שמאחורי הקול של פומבה מ"מלך האריות", מר קראב מ"בובספוג" והקריין של Waze מודה שלעתים ניטשת מלחמה בין העברית הנכונה לבין האמנות: "צריך לומר 'יְדעתם' בשווא אבל בדיבוב אומרים כמו כולנו – 'יַדעתם' בפתח. ומה תעשה אם אתה מדבב כעת איש שוּק שלא למד מעולם? האם תאמר 'חמש קילו' או 'חמישה קילוגרם' כפי שצריך באמת? יש כאלו שילכו עם האמנות ויאמרו 'חמש', אבל למדבב יש גם תפקיד חינוכי".

אלי אילדיס, מגיש ספורט ("חדשות הספורט"), מאשר שמגיש חייב להיות בעל יכולת מילולית ולשלוט בשפה. יחד עם זאת, כמו מנדלמן גם אילדיס מודה שלעתים הוא מעגל פינות: "אני לא אגיד מכבי חיפה במלרע כפי שצריך אלא במלעיל. לעומת זאת, כשאדבר על ראש עיריית חיפה, זה יהיה במלרע. הכי מתסכל אותי לגלות אחרי שידור שהייתה לי שגיאה בעברית. העברית היא התרבות שלי, זאת אומרת להכיר ביטויים ואת גלגולי המילה.

"להכיר פתגמים ולצטט מתוך דברים שהם אבני יסוד בתרבות שלנו. סרטי קולנוע ישראליים שהפכו לקלאסיקות, הצגות תיאטרון. משפטים של מנהיגים שלנו שנכנסו להיסטוריה או מערכונים של הגשש החיוור. מכל הדברים האלה נוצרת השפה, וככל שהשפה שלנו תהיה עשירה יותר התקשורת בינינו תהיה טובה יותר".

טל ברמן, שדרן רדיו ("הבוקר עם טל ברמן ואביעד קיסוס") ומנחה בטלוויזיה ("מגרש פתוח"), מצטרף לקודמיו וקורא לצעירים להשקיע בעברית: "עברית בשבילי היא כלי עבודה. כמו שאתה לא אוהב שירים לא טובים ברדיו, אתה לא אוהב לשמוע שדרן שלא יודע לדבר.

"לא מדובר בהכרח בשפה מליצית, עתיקה, גבוהה או נכונה מדי, אבל צריך שיעמוד לרשות האדם מגוון המילים שהוא רוצה להשתמש בשפה שלו. יודעים לכתוב מכך שקוראים, ואם מתרגלים לקרוא רק טקסט באורך של סטטוס בפייסבוק, זה מרדד את השפה. השפה תלך ותידרדר לצערי. מי שמדבר בשפה שגויה, לא נכונה, עילגת או דלה - זה בעיקר מוציא אותו לא טוב".

הזמר ישי לוי מספר שבשיריו איננו מכניס סלנג. "הטקסט חשוב לי מאוד, שלא יהיה נמוך. אני אוהב מאוד את השפה העברית. הרי גדלתי בבית עם אבא שהוא סופר סת"ם וחזן. גדלתי ב'חדר' עם מורי. יש המון זמרים שלא שרים בחי"ת ועי"ן. גם כשאני שומע את הנוער של היום מדבר אני מגלה שהם מסרסים את העברית ומשבשים אותה. זו לא עברית".

מיכל אנסקי, עיתונאית ומנחת טלוויזיה ("מאסטר שף"), מתארת את היתרון ברכישת השפה בצורה טובה: "אין דבר שאני אוהבת בעולם יותר ממילים. לדעתי הרגע הכי יפה בין שני אנשים או בין אדם לבין עצמו הוא כשאתה מגדיר מצב, הלך רוח, מחשבה, תחושה, טעם – במלים מדויקות. זה רגע פלאי. עברית היא הכלי הכי חשוב בשבילי. הרי כדי לתאר טעם צריך מנעד רחב מאוד של סופרלטיבים, של מילות תואר, מחמאות ודרכים מתוחכמות מאוד לתת ביקורת ולא להעליב וגם לא להתחנף. כשאני עובדת בחו"ל אני מרגישה שמשהו בי הולך לאיבוד".

השחקנית עדי הימלבלוי ("השמינייה", "האלופה", ערוץ הילדים ועוד) מגלה שלתחושתה "חלק מהשירות שלי בערוץ הילדים הוא גם לדבר נכון". גם במקרה שלה זה הגיע מהבית: "אמא שלי היא הלשונאית התקנית שלי. היא אוהבת מאוד לשמוע שפה תקנית. צורם לה לשמוע טעויות, וממילא גם לי צורם. רוב החברים שלי קצת צוחקים עליי כשאני אומרת עִזבי בחיריק ולא עַזבי בפתח", היא מודה.

הפזמונאי יוסי גיספן ("כשהלב בוכה", "אתה תותח") מעיד שהוא משתדל ככל האפשר שלא להשתמש במונחים לועזיים. גם במקרה שלו זה החל במשפחה: "ההיכרות הקרובה ביותר שלי עם השפה העברית נבעה מהסבא ז"ל שהיה ממוצא תימני, וידוע שהתימנים מקפידים על כל דגש, על כל ניקוד בתפילה".

הסאטיריקנית ואשת הטלוויזיה עינב גלילי ("גב האומה", "חדר 101") תורמת גם היא כמה תובנות: "אני מתפרנסת מהיכולת לדבר, אבל היכולת שלי לנסח את הדברים בצורה מדויקת היא דבר שממש עוזר לי. אני יכולה לשבת במשך שעה כדי למצוא משפט, ואז יש רגע של אנחת רווחה, תחושה שמצאתי בדיוק מה שרציתי להגיד. זו מין הפרעה, לדעתי זה מהעולם הפסיכיאטרי", היא מתבדחת.

"הכתיבה המקדימה לפני התכנית היא הדבר שצריך להזיע ולגרד את הקירות בשבילו. עברית היא ממש חיונית מבחינתי. חייתי תקופות בארצות הברית למשל, אבל אין מצב שהייתי מחליטה לחיות שם בקביעות. בשבילי להפסיד את העברית פירושו שלא אדע מי אני בכלל.

"קשה לי מאוד עם דלות של עברית", ממשיכה גלילי. "גדלתי בבית שמדברים בו עברית טובה מאוד. הייתי כותבת פתקים כדוגמת 'אני ילך לחבר' וחוזרת ורואה שסימנו לי איקס וכתבו 'אני אלך לחבר'. זה נעשה באופן די טרחני, אבל זה עובד".

הצטרפו עכשיו למנויי "מקום בעולם",

מגזין הנוער של עולם קטן. לדפדוף בגליון לדוגמא לחצו כאן