כשאנו שומעים על פרשות השחיתות למיניהן, לכולנו יש צביטה בלב. אכזבה על הקלקול שנעשה בצמרת השלטון הישראלי.

כאשר עכן לקח אליו את החרם, אותו החרם שאסור היה לגעת בו, רצה הקדוש ברוך הוא להעניש את עם ישראל כולו. אבל למה? במה פשעו מיליוני בני ישראל שכלל לא אשמים ולא עשו כלום?!
אני אישית לא מאמין כל יום מחדש כשאני שומע על פרשות שחיתות חדשות שקרו ממש בימים שבהם קמתי בבוקר והלכתי להתפלל קודם ענייני יומי, על מנת להיות ישר, לעמוד בפני השקר ולא להיכנע לו, לא לקחת משהו שלא שייך לי!

כשאני רואה את הפרשיות האלה, של מנהיגי העם, אני נחלש.

אני לא רוצה שישברו לי את 'האשליה' שהם ישרים ופועלים בניקיון כפיים. אני ממש לא רוצה שיתקיים הפסוק של נביא האמת, ישעיהו, בפרק א פסוק כג: "שָׂרַיִךְ סוֹרְרִים וְחַבְרֵי גַּנָּבִים כֻּלּוֹ אֹהֵב שֹׁחַד וְרֹדֵף שַׁלְמֹנִים, יָתוֹם לֹא יִשְׁפֹּטוּ וְרִיב אַלְמָנָה לֹא יָבוֹא אֲלֵיהֶם". אבל הפסוק מתקיים שוב ושוב, כך שחושינו כבר התקהו למשמע המילה יתום, המילה אלמנה.

בחברה הישראלית היתומים והאלמנות מקבלים תשומת לב רק סמוך למות יקיריהם. כמה ימים מאוחר יותר, ישוב היחס אליהם למה שהיה קודם יתמותם ואלמנותן. כך אני מרגיש.

צדק צדק תרדוף.
צדק צדק תרדוף.Kesu | iStock

תורת ישראל מזהירה מפני המעל, היינו מפני השחיתות. מהו מעל? שימוש לא חוקי שאדם עושה בחפץ מקודש, בחפץ שאינו שלו – כגון כסף שמיועד לאזרחים והוא לוקח אותו ועושה בו לביתו. כמו אישה של מישהו, שאחֵר לוקח לעצמו.

כאשר עכן לקח אליו את החרם, אותו החרם שאסור היה לגעת בו, רצה הקדוש ברוך הוא להעניש את עם ישראל כולו. אבל רצוני שדבריי אלו יגיעו ויימסרו לכל השווקים, הרחובות והכפרים – רכוש ציבורי הוא לא של אף אדם פרטי! גם רכוש של אדם מסוים, אין לאף אחד רשות לגעת בו!
למה? הרי רק עכן חטא ונגע בחרם? שישפטו רק אותו! במה פשעו מיליוני בני ישראל שכלל לא אשמים ולא עשו כלום?!

פה הקב"ה בא ללמד אותנו: אנשים, עם ישראל – אתם ערבים זה לזה! לא ייתכן שמישהו מכם, אפילו הוא אחד ולבדו, יעשה מעשה שאינו מוסרי. לכולכם יד בדבר. ואכן, מצווה הקב"ה את יהושע לחפש את ההוא שידו במעל, לפני שיקרה אסון לעם כולו.

אני מניח שברוך השם, רוב קוראי המדור וקוראי 'מגזין ערוץ 7' מודעים למושג 'הקדש' ולמצוות 'לא תגנובו', אך רצוני שדבריי אלו יגיעו ויימסרו לכל השווקים, הרחובות והכפרים – רכוש ציבורי הוא לא של אף אדם פרטי! גם רכוש של אדם מסוים, אין לאף אחד רשות לגעת בו!

גינות ציבוריות, בתי כנסת, ספריות עירוניות, מחנות צבאיים, מרכזי תרבות, בתי ספר – אלו כספי ציבור, אלו רכוש העם, לא רכוש פרטי! הפרט יכול, במסגרת החוק, להשתמש בהם וליהנות מהם, אך לא לאמצם לעצמו. אלו המאמצים לעצמם הם המושחתים! המועלים! הגנבים! כל מי שהתרגל והתיר לעצמו למעול ולגנוב - שיתגבר, שיעצור את עצמו. בסופו של דבר לא רק שהוא יפסיד מזה ו'יאכל אותה', אלא גם כול הציבור כולו.

הפסוק אומר בספר ויקרא, פרק ה פסוקים כא-כב: "נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא וּמָעֲלָה מַעַל בַּה' וְכִחֵשׁ בַּעֲמִיתוֹ בְּפִקָּדוֹן אוֹ בִתְשׂוּמֶת יָד אוֹ בְגָזֵל אוֹ עָשַׁק אֶת עֲמִיתוֹ... וְנִשְׁבַּע עַל שָׁקֶר".

בתנ"ך פזור אין ספור פעמים הפועל 'מעל' על שלל הטיותיו, ותמיד הוא מלווה בהשלכות קשות ולא נעימות על עם ישראל, בין אם מדובר במעשה יחיד ובין במעשי רבים.

אין ברכה במעל! האושר טמון ביושר!

והאושר הוא מה שכולנו מחפשים.

דני.

---

מתוך מגזין ערוץ 7