קולנוע יהודי - יש דבר כזה?

שלושה במאים - חילוני, חרדית ודתי, ניסו לתת את תשובתם לשאלה מהו קולנוע יהודי, אם יש דבר כזה בכלל?

יערה וייס , ג' בשבט תשע"ו

הבמאים יוסי מדמוני, מרלין וניג ואודי ליאון
הבמאים יוסי מדמוני, מרלין וניג ואודי ליאון
צילום: יחצ

"מישהו יכול להגדיר את המילים קולנוע יהודי? שאל הבמאי אודי ליאון בכנס שהתקיים ביום שני בירושלים. "מישהו בכלל יכול להגדיר מהי יהדות? אנו הרי מסתובבים עם השאלה הזאת 3,000 שנה".

על בימת האודיטוריום במרכז בגין בירושלים ניסו לתת אתמול תשובה לשאלתו זאת שלושה במאים: יוסי מדמוני, יוצר הסדרה "בת ים, ניו יורק", הבמאית החרדית מרלין וניג שכתבה עבודת דוקטורט בנושא, ואודי ליאון, במאי ויוצר בערוץ 2, כל אחד מזווית ראייתו על העולם הקולנועי.

הקהל באירוע גשר מפעלים חינוכיים

מדמוני שעלה ראשון, הציג את הסרט "מקום בגן עדן" שיצר, סרט חילוני מובהק אך עם נגיעות תנ"כיות ורמזים מקראיים שונים. זהו לדעתו קולנוע יהודי.

אחריו עלתה הבמאית מרלין וניג. וניג, תושבת ירושלים וחסידת צאנז שחזרה בתשובה, הקימה מגמת קולנוע בסמינר בית יעקב בירושלים (!). את המגמה לא מכנים שם אמנם בשם "קולנוע", אך גם השימוש החלופי במילה "דרמה" לא משנה את העובדה שהציבור החרדי צורך קולנוע משלו, ובהמוניו.

מרלין וניג גשר מפעלים חינוכיים

בהמשך חשפה וניג בפני הקהל את ה"פשקוויל" שהכינה, ובו דווקא נכתב שמותר לייצר קולנוע ולצרוך קולנוע, כמענה לרחשי הלב הרוצה ליצור. הפשקוויל שהכינה עוד לא התפרסם, והיא מחכה לשעת כושר כדי לפרסמו ברבים ולהעלות על נס את בשורת הקולנוע החרדי. 

פשקוויל. וניג צור גלסנר

אחרון חביב עלה לבמה הבמאי אודי ליאון, ממייסדי בית ספר "מעלה" לקולנוע ותלמיד ישיבת מרכז הרב בעברו הרחוק. ליאון גם  אמון על הסדרות "מעורב ירושלמי" ו"עבודה ערבית" ששודרו בשעות הנצפות ביותר בערוץ 2.

ליאון הראה שני קטעים מהסדרות שיצר, הראשון עסק בכיבוד הורים וברית מילה, והשני הראה את ניסיונותיו (הכושלים והמשעשעים, יש לומר) של אמג'ד, ערבי-ישראלי להיכנס לחברה הישראלית עצמה, מה שלא כל כך הולך לו למרות נסיונותיו החוזרים ונשנים.

על הסדרה הזו, "עבודה ערבית", סיפר ליאון שלקח לו שנתיים לשכנע את אנשי "קשת" לשדר אותה בערוץ 2.

"אני מרגיש שעשיתי בזה עבודת השם", אמר ליאון. "להביא לערוץ 2 תכנית על הגֵר הגַר בתוכנו ולזכות לעשרים וחמישה אחוזי רייטינג - זה בעיניי כבר משהו, שהרי אם יש משהו המייחד את התורה שלנו זה האהבה לגר", הסביר הבמאי.

לבסוף אמר את משפט המחץ, "הנטייה הטבעית הייתה לומר שקולנוע יהודי הוא קולנוע דתי, אבל הדבר היותר משמעותי הוא שאלת הזהות. יש כאן אדם המנסה כל הזמן לברר את זהותו. אבל באופן עמוק זו שאלה יהודית".

אודי ליאון גשר מפעלים חינוכיים