קורס טיס בגיל 12 – חלק ב'

גם למוסדות החינוך יש מה לומר על מסלול 'הגיוס' לישיבות ולאולפנות. דנה בוסקילה סיכמה עבורכם את דבר המנהלים. אז 3 זה מספיק?

דנה בוסקילה , ה' בשבט תשע"ו

ישיבה לצעירים חיצים
ישיבה לצעירים חיצים
צילום: ישיבת לצעירים חיצים

למוסדות החינוך התורניים יש גם מה לומר על המאמר הקודם בו התייחסתי למסלול הגיוס לישיבות ואולפנות שילדינו חווים מידי שנה דווקא במגזר שלנו.

המאמר עורר תגובות רבות – חלקן הגיעו ישירות אל תיבת המייל האישית שלי ושמחתי לשמוע דעות נוספות במיוחד כאלו שבאמת רצו לרדת לשורש העניין.

אחת מהתגובות שקיבלתי היתה מאדם הממונה על קליטת תלמידים חדשים מישיבה מוכרת. התגובה הובילה לשיחה טלפונית בינינו ולאחר מכן הוא אפילו טרח לשלוח אליי מייל נוסף עם סיכום עיקרי הדברים, ועל כך אני רוצה להודות לו בפורום זה.

לאור העובדה שלכל מטבע יש שני צדדים אני בוחרת להאיר מעט את הצד המחנך, "המוסד" אם תרצו לקרוא לו כך ולתת לכם ההורים כלים נוספים להתמודדות והפעם מכיוון קצת שונה:

3 זה מספיק

לפני שפונים לילד שלנו, רצוי לעשות שיעורי בית מקדימים ולברר ביחד עם בן זוגנו לאיזה מוסד חינוכי כדאי ועדיף לשלוח אותו. 3 אופציות זה בהחלט מספיק – מאפשר לנו להתמקד ולא להתבלבל.

מה יש לילד לומר

לפני שמקבלים החלטות סופיות חשוב מאוד לשמוע מה יש לנער/ה להגיד בנושא ובאמת להקשיב להם – יכול להיות שתוך כדי ניגע גם במצוקות שונות: חברתיות, לימודיות, רוחניות שנוכל לטפל ולסייע כבר עכשיו.

חמ"ד ממש חמודים

תקשיבו, מסתבר שיש אנשים שחשבו עלינו והחליטו להקל במעט על כיתותי הרגליים המיותרים – כדי להירשם למוסדות חינוך פנימיתיים עלינו להיכנס לאתר של החמ"ד לבחור 3 מוסדות מועדפים, למלא פרטים פעם אחת בלבד – והמוסדות יוצרים איתנו קשר... (כן, יש חיה כזו). החמ"ד גם דואג שלא יגבו מאיתנו כספים כפולים – במוסדות אקסטרניים יכול להיות שזה שונה. כל המסמכים (תעודות זהות, תעודות הערכה, גיליון ציונים וכו') מועלים באתר ומועברים אוטומטית לכל המוסדות שבחרנו.

לתרגל עצמאות

הורים לא חייבים להגיע מיד לכל מוסד בנפרד. אפשר לשלוח את הנער/ה לבד, לבחון איך הם מתרשמים ורק אז להגיע ולבדוק. יכול להיות שאפילו תחסך לנו נסיעה לשני מוסדות שלא רלוונטיים עבורנו בסוף. תן לאצבעות ללכת במקומך - אפשר להתקשר לכל מוסד ולברר, לשאול ולקבל פרטים בטלפון.

בחינות, בחינות, בחינות

המוסד רואה את טובת התלמיד ורוצה לתהות על קנקנו – מוסדות תורניים רוצים לבדוק שיש בסיס מושגים כדי שהתלמיד לא ירגיש לא בנוח או יתקשה להשלים את הפער. עדיין קשה לי עם הסוגיה הזו כיוון שהישגים לימודים ויראת שמיים לא תמיד מגיעים יחד... הבחינה עצמה יוצרת תחושה של עמידה במבחן של "כמה אני שווה" וזה פשוט מעצבן אותי (מוזמנים להרגיע אותי בתיבת התגובות).

קו אדום לכל מוסד

בשל מגוון הזרמים, הרמות והדעות בציבור שלנו – הן מבחינה רוחנית והן מבחינה לימודית וחברתית, כל מוסד מייצר לעצמו חוקים וקווים אדומים והדבר ליגיטימי מאוד – חשוב לציין שהכל צריך להיעשות בשקיפות מלאה והדברים צריכים להיאמר או להישאל על ידי ההורים טרם ההרשמה.

סממנים חיצוניים

דיברנו במאמר הקודם על בחירת תלמידים על פי ציונים, מראה ותלבושת חיצוניים. זו התגובה שקיבלתי - חבר'ה אני מצטטת את מה שנאמר לי: "תסלחי לי – לא מסכים כלל! ייתכן שזה עומד בצל צילו של החלטה אבל ממש לא". מסכימים איתו?

לא קיבלו אותנו

שוב ציטוט: "הורים לא צריכים להיות תמימים" אם אתם באופן אוביקטיבי (ולא רק בגלל שילדת, הנקת, גידלת, טיפלת בו והוא במקרה גם הבן שלך) בטוחים שהילד/ה שלכם מתאימים למוסד החינוכי המסויים שבחרתם – אל תוותרו מיד! גשו למוסד, תשאלו מי בדק, בקשו בחינה חוזרת, לשאול מדוע לא קיבלו, לא להתפשר – ללכת עם זה עד הסוף בנועם ודרך ארץ.

מיתוג

חטאנו-פשענו, גם לנו יש מותגים. אומנם לא מדובר בנייק או בקוקה קולה אבל בהחלט אנחנו מובלים על ידי כל מיני דימיונות שמוסד כזה או אחר יהפוך את הילד שלנו ל... זה לא ממש משנה עד כמה המוסד נחשק, משנה עד כמה הילד הפרטי שלי מתאים אליו ולא הפוך.

ילד שלי מושלם

הילדים שלנו צריכים אותנו דווקא בתקופה הזו יותר מתמיד. הם צריכים אוזן קשבת, משענת איתנה ושביל מאוד מאוד ברור. עלינו להאמין שלכל ילד יש את המקום המושלם עבורו ולא להתייאש – גם אם יש "נפילות" זה לא בגלל שאנחנו לא בסדר, זה רק בגלל שהמוסד לא בָּסֶדֶר הנכון לנו.

דרוש מנהיג צדק

מה אומר? מישהו שם, מבין נציגנו בבית הנבחרים הלאומי צריך לתת את הדעת על הסוגיה הזו. אני עדיין טוענת שמשהו פה לא הגיוני! זה לא קורה במגזר החילוני, זה לא קורה במגזר החרדי וגם לא בערבי. שמעתם פעם על משפחות ברוכות ילדים שמשלמות כל כך הרבה כסף על חוק חינוך שהוא בעצם חובה. שמישהו יסביר לי את העניין הזה...

ועוד משהו

בשיא הכנות. נכון שבתקופה הזו יש לנו בכלל תחושה שלא בוחנים את הילד אלא אותנו כהורים? עד כמה אנחנו תורניים מספיק, עד כמה הענקנו חינוך נכון לילד, עד כמה אנחנו מקפידים וכו' – ובכן, אם זה המצב, צאו מהסרט! מדובר בחיים של הילד ולא שלנו. התפקיד שלו הוא לא להגשים את מה שאנחנו לא הגשמנו, להצליח איפה שאנחנו נכשלנו או להוכיח את מה שאנחנו פספסנו. התפקיד שלו הוא להיות הוא. ולהשתדל בעזרת ה'. נקודה.

-------------------------------------------------------

דנה בוסקילה – מנטורית להצלחה נשית-יהודית. מאמנת אישית ועסקית. מנחת סדנאות ומרצה.

danabuskila@gmail.com


לרשימת כל האולפנות לבנות