מוזיקה
מוזיקהצילום: incomible | istock

זכור קדוש לנו | מתוך שירת הבקשות | אליהו ור

בלילי השבת של ירושלים הפיוטית, בשכונת נחלאות למודת דיוקי המקאמים, כבר לא יעלה ויסתלסל קולו המבוגר של זקן הפייטנים, אליהו ור.

האורחים העולים מידי שבוע לשירת הבקשות לפנות בוקרו של יום השביעי, זוכרים את ור יושב בחזית המבנה העתיק, שפמו מתנועע לכאן ולכאן ומבעד למשקפי העבות הוא בוחן את החזנים בעיניו – מי ל"אוקיי" ומי ל"אוי ווי"
ור הלך לעולמו בשבת האחרונה, זקן ושבע ימים שהעמיד צאצאים לרוב.

כבר עשרות בשנים משמש ור כפייטן בבית הכנסת הגדול 'עדס' בשכונת נחלאות הירושלמית. לדברי אחד מוותיקי בית הכנסת, ור לא הסכים להיקרא 'חזן' ומעולם, על פי עדות הוותיק, לא עלה ור לתיבה.

מתפללי הקבע והאורחים הרבים הפוקדים את בית הכנסת, בייחוד אלו העולים מידי שבוע לשירת הבקשות לפנות בוקרו של יום השביעי, זוכרים את ור יושב בחזית המבנה העתיק, שפמו מתנועע לכאן ולכאן ומבעד למשקפי העבות הוא בוחן את החזנים בעיניו – מי ל"אוקיי" ומי ל"אוי ווי".

אחת לכמה פיוטים כובד ור בסולו, על אף קולו הצרוד והגרון הלא צעיר כלל, עלתה שירתו והבקיעה שערי שמיים, פתחה שערי הלב.

השבוע, כאמור, נדם קולו.

קטע מהשנים האחרונות, "זכור קדוש לנו", מתוך הפיוט "יום זה לישראל" – מהפיוטים היותר מוכרים ופופולריים ב'שירת הבקשות'. את המילים חיבר רבנו האר"י, רבי יצחק לוריא. המקאם - חוסיני.

קטנות

פיוט וזמר

אותי אוהב | חדשיר | אליה והב

מפייטן לפייטן, בעניין אחר לגמרי.

והב מתרחק מהדימוי ה'פייטני' וכמו חבריו לז'אנר (יניב בן משיח, יובל טייב ואחרים) מיישר קו עם המקום החדש – זמר ים תיכוני דתי, לשם הוא מכוון
אליה והב מזמר כבר שנים, בחאפלות, בערבי זמר, ביוטיוב. לאחרונה התוודע לעולם כשזכה במקום הראשון בתחרות הכישרונות של 'ערוץ 20' – 'הפייטן'.

בעוד הברזל חם, מוציא והב את חדשירו הראשון 'אותי אוהב'. הקול קול פעמונים, הידיים ידי אודי דמארי (מהשמות החמים בתעשייה הדתית-מזרחית), המילים נגועות בקיטשיות דביקה, כזאת שנחרשה שתי וערב בכל שירי התפילה של העשורים האחרונים.

והב מתרחק מהדימוי ה'פייטני' וכמו חבריו לז'אנר (יניב בן משיח, יובל טייב ואחרים) מיישר קו עם המקום החדש – זמר ים תיכוני דתי, לשם הוא מכוון.

מנעדו הווקאלי של והב מעורר התפעלות. הסלסולים מרטיטים בווליום הנכון. הקול נשמע קצת מצונן, אבל עם כישרון כזה, גם צינון (שבאמת קיים רק בתחושה) לא באמת מפריע לוהב להפעיל את הלבבות ולשנות משהו עמוק בתוך האוזניים.

מעלה באוב

לסיום,

מי יגלה עפר מעיניכם, בני משפחת אבוחצירא.

אחרי שחגגנו בשבועות האחרונים את הילולותיהם של צדיקיהם ובאבותיהם של המשפחה הקדושה, מגיע הביצוע של הזמר הים תיכוני אורן תורג'מן. ביצוע מקסים, עיבוד טראנסי ובעיקר אין קשר בין ההילה הקבלית והמסורתית של השיר לעטיפה המועדונית והחילונית שהיא.

ביצוע מקסים, עיבוד טראנסי ובעיקר אי קשר בין ההילה הקבלית והמסורתית של השיר לעטיפה המועדונית והחילונית שהיא
רוצים דוגמאות? הנה:

שילוב של 'עם הנצח' באמצע השיר כמין פזמון סי פארט מהיציע במגרש. משל היה זה 'מי שמאמין' של רבי יוסף גיספן.

קריאות 'הופה' ו'כולם' בין מילת קודש לחברתה.

המבט ה'חושני', המיקוד הגופני וחסרונם של סממנים דתיים (לא יכולת להביא כיפת כותל מהבית?!) של הזמר המבצע.

האורות, הצבעים, המקצב, הדיג'יי.

איך ניסחו את זה בקרדיטים?

"מילים ולחן: רבי יצחק אבוחצירא", ומיד לאחר מכן: "הוקלט ובושל באולפני 'ג'ורדי 2015', סטיילינג: גילי אלגבי, איפור: משה נחומוביץ. יחסי ציבור, ייצוג בלעדי, עריכת וידאו פלאש, מיקס, מסטרינג, ניהול אישי" וכו'.

נו נו. חכו שתשמעו מה מציע יוטיוב עוד באותו נושא, שמפאת קדושת המקום (ערוץ 7) ניתן לכם לגלות את זה לבד.

שבת שלום!

עוזיאל.

---

מתוך מגזין ערוץ 7