הנשיא ונינתו של גדעון האוזנר
הנשיא ונינתו של גדעון האוזנרצילום: מארק ניימן/ לע"מ

נשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין, ארח היום (רביעי), יום השואה הבינלאומי, במשכנו, אירוע מיוחד לציון 55 שנים למשפט אייכמן במסגרתו הוצגו מסמכים נדירים מהליך בקשת החנינה של אדולף אייכמן.

המסמכים המקוריים, בהם מכתב הפנייה המקורי בכתב ידו של אייכמן, ופתק בכתב ידו של הנשיא השני יצחק בן צבי ז"ל, מוצגים לאחר קטלוג ממוחשב שבוצע לאחרונה בתיקי החנינה השמורים בארכיון המחלקה המשפטית של בית הנשיא. באירוע נשאו דברים גם חיים גורי, שסיקר את המשפט במסגרת עבודתו בעיתון "למרחב" וכן נינתו של גדעון האוזנר ז"ל, נועה ברוש בת ה-12.

"משפט אייכמן הוא שפרץ את סכר השתיקה", אמר הנשיא. "יכולתה של המדינה היהודית הצעירה, לשים את ידיה על הצורר הנאצי, העניקה תחושת ביטחון בסיסית לניצולים שהחלו לדבר והפעם כ'עדים מאשימים'. המזימה הנאצית השטנית להשמיד גם את הזיכרון לא צלחה. הפתרון הסופי- לא מומש במלואו. עדים מוצלים מאש, שחררו את הזיכרונות. הפנו מבט אל התהום, נענו לתביעת העדות".

"עבור העדים במשפט אייכמן, תהליך העדות היה ניתוח לב פתוח ללא אמצעי הרדמה. עדים אלה, היו מוכנים לשאת בעולה הכבד של העדות, הם היו מוכנים לעשות הכול על מנת שנדע, על מנת שנזכור".

הנשיא הוסיף "כפי שניתן לראות גם בדפי החנינה, אייכמן שב ומציג את עצמו כאיש האפור שכביכול עשה את המוטל עליו, ביצע פקודות. לאנשים שסבלו מהרוע של אייכמן, לא ניתן רגע של חסד, עבורם, הרוע מעולם לא היה בנאלי. הוא היה כואב, הוא היה מוחשי, הוא הרג משפחות וחילל אומה. היו לו פנים, קול, צבע, ריח ושפה. גם המשפט היה משפט אמת. גדעון האוזנר התובע, לא השתתף בהצגת תאטרון, אלא במשפט אמת. הליך החנינה הנחשף כאן היום, מוכיח שגם אייכמן ומשפחתו ידעו שבמדינת ישראל, מורשע רוצח כמו אייכמן ונעשה לו דין צדק. ההתכנסות הזאת, היא עדות על העדות, עדות שהכל נעשה במשפט, שידענו להציב לרשע סנגור, לאפשר לו להגיש בקשה לחנינה, אך בבוא העת, להעניש על הזוועה. יהי זכרם, של ששת המיליונים, חרוט בלבנו לעד".

חיים גורי סיפר על כך שסיקור משפט אייכמן שינה את חייו כמו גם המפגש עם מיקי גולדמן מי שהיה מחוקרי המשטרה של אייכמן ואמר: "עד אחרון יומי לא אשכח את הרגע הזה בו אחד העדים מספר איך ראה איש SS מכה נער יהודי, והוא צפה ומנה את המלקות והגיע ל-80 והחליט שגוף הנער לא יכולה לעמוד בכמות כזו של מלקות. למרבה הפלא, מיקי זז ועמד על רגליו והתחיל לרוץ. העד נשאל האם אתה רואה באולם את הנער הזה שחטף 80 מלקות? והוא מצביע על מיקי, לבוש מדי משטרת ישראל, פקד מיכאל".

"המעבר הזה בין סיוט רחוק לבין קצין משטרה לבוש מדים... ד"ר לנדוי נאלץ להקיש בפטיש העץ כנשיא בית הדין ולהרגיע את הציבור. כשיצאנו להפסקה יצחק (אנטק) צוקרמן אומר למיקי למה לא סיפרת את זה? אומר לו מיקי – סיפרתי על זה, אבל רבים לא האמינו לי ואז החלטתי לוותר על סיפור זה – בני עמו של מיקי בארץ, משפחתו, קרובים, לא האמינו לו. אמר צוקרמן זו הייתה המכה ה-81".

גורי סיכם את דבריו הנרגשים ואמר: "הייתי במשפט אייכמן והחוויה הזו לא תרפה ממני עד יומי משום שהמשפט היה נכון. רק במשפט הזה הבנתי מה קרה ליהודים ומה קרה לעמים אחרים. העדים האלה חשפו בעוצמה אין סופית את הסיפור שאחרת אי אפשר לספר אותו". 

נועה ברוש בת ה-12, נינתו של התובע גדעון האוזנר ז"ל, ריגשה את הנוכחים כאשר קראה מדברי הפתיחה שלו במשפט וסיפרה על החשיבות שהיא רואה בשימור זיכרון השואה "בשנתיים האחרונות, אני מספרת בבית הספר שלי על משפט אייכמן ועל התפקיד החשוב שמילא בו הסבא רבא שלי. אני עושה זאת ברצון רב ובגאווה גדולה. חשוב מאוד לדעתי להעביר הלאה את הלפיד הבוער של זכר השואה בבחינת לזכור ולא לשכוח".

לאחר מכן התקיים בבית הנשיא אירוע נוסף לציון יום השואה הבינלאומי במסגרתו ארח בית הנשיא כ-70 ניצולי שואה המתגוררים בבית החם של עמותת "יד עזר לחבר".

לאחר שערכו סיור במשכן נפגשו הניצולים עם הנשיא. במפגשו עימם אמר הנשיא "היום, אולי להבדיל מבעבר, הציבור כולו עושה חשבון נפש, בנוגע למסעו המפרך של דור ניצולי השואה, ולרווחתם בחיים בארץ. ועדיין, אנו מוכרחים לוודא, כי עודנו עומדים על המשמר, כאזרחים, כנציגי ארגונים וכחברה. המלאכה עדיין לא מקיימת במלואה את המטרה שלשמה כולנו כאן. אנחנו מחויבים לוודא כי ניצולי השואה אשר חיים בינינו- חיים ברווחה. אין אחריות גדולה מזו זאת חובתנו המוסרית כמדינה וכעם. הולך ונסגר חלון ההזדמנויות בו נוכל להבטיח את חייהם בכבוד של מי שהתרוממו מארץ תחתית, והקימו כאן בארץ ישראל ובמדינת ישראל ארץ לתפארת".