עוד מדור שעוסק במזג האוויר – טור עיצוב פנים

עולם הצבעים, השילובים, האנשים וכללי השידוכים בין הגוונים הנכונים. מעצב הפנים שלנו עושה אור בעיניים. מה לזה ולמזג האוויר? או-הו.

ישראל לאש - 'פנדה עיצוב פנים' , י"ח בשבט תשע"ו

הנה הכל לבן. הנה הדיפולט.
הנה הכל לבן. הנה הדיפולט.
צילום: vichie81 | iStock

אפתח בשאלה אמונית, ברשותכם. הקב"ה ודאי מכיר את חוקי שילובי הצבעים, ירוק לא ממש עובד עם כחול, כהה מעדיף לידו בהיר, ובאדום משתמשים רק קצת.

אם כן, מדוע ברא את עולמו בצבעוני, מבלי התחשב בהם? כחול של שמים עם ירוק של צמחים עם חום של אדמה? והקשת, שומו שמיים, עוד לא דיברנו על הקשת!

תשובה: לא יודע.

אבל אני יודע שמדי פעם הוא מוריד לנו שלג לבן ונקי, כאומר, מכיר את החוקים שלכם, הנה הכל לבן. הנה הדיפולט. וחוצמיזה, הוא רומז לנו, אני בסך הכל מכין לכם את הקרקע. אתם חושבים ששילובי הצבעים הם תורה מסיני? בסוף הרי יתברר
בכל השיטות נוהגים לעבוד עם 60-30-10, שנשמע כמו מס' רכב, אבל למעשה מהווה צופן נסתר  לשילוב צבעים, על פי אחוזים. 60% צבע מסוים, 30% צבע נוסף, ועוד 10% מצבע שלישי, רצוי נועז יותר
שמנכ"ל טמבור הוא בכלל עיוור צבעים, ומה אז?

ישנו הבחור שמתחתן עם הדומה לו.

זו כמובן אלגוריה לא מוצלחת לשיטת שילוב הצבעים המונוכרומטית, שהיא בשפה עממית ללכת על בטוח. שימוש באותו הצבע, פשוט בגוונים שונים שלו. וכמו שזה שמתחתן עם דמות המראָה שלו לא מסתכן בדבר, חוץ משעמום אולי, כך הצובע בכחול ותכול ותכלכל. לא מסעיר במיוחד, אבל בהחלט יפה לעין.

שיטת השחמט, ופה אנחנו מניחים לרגע את אנלוגיית החתונה, היא צביעה בגווני שחור-לבן. למעשה היא אפילו פחדנית יותר מהמונוכרומטית. אין לנו מושג אילו צבעים הולכים? נלך על הבטוח והמוכר. שחור לבן הם ניטרליים, ואנחנו לא אוהבים לבחור צד. אנחנו מצביעים יאיר לפיד. הקשת של השחורלבן תמיד נשארת אקטואלית, מרגישה מודרנית, מסרבת להתיישן, ואין בה מקום לטעויות. ומה אתם יודעים, יש בה גם אפור!

(אגב, אם אנחנו כבר בענייני שחורלבן, קוביות שחורות לבנות ממש מומלצות בחום, על רצפה, ריהוט ומה לא, כי הן טומנות בחובן את יתרון האשליה, היינו אשליה של משחק שחמט, ואשליות טובות תמיד. בונות רובד עיצובי נוסף, מוסיפות משמעויות).

אבל אל לכם לחשוב שברגע שהחלטתם שהכל יהיה לבן נמלטתם מהחלטות הרות גורל, כי גם בלבן, מסתבר, יש המון גוונים, ולא כולם מתאימים זה לזה, ואם זה לא משל אני כבר לא יודע מה כן. ולא רק בלבן, בכל הצבעים יש כלמיני מרקמים לצבע, ואחוזי ברק שונים. מט, למשל, בולע פגמי קיר. מבריק דווקא מעצים אותם.

בשיטה האנלוגית אנחנו מרחיקים מעט. השדכנית קטועת הרגל מחתנת אותנו עם בחורה מהעיירה הקרובה, מאותו הפלך.
בשיטה הניגודית אנחנו מתפרעים. מתחתנים עם הגברת בעלת התכונות ההפוכות, כי אנחנו סוברים שסיר צריך מכסה, לא סיר נוסף. זאת שצועקת עם זה ששותק, זה שיודע הכל עם זאת שתמיד צריכה כתף
לא צריך להגזים. הולכים על הקשת החמה, למשל. מתחילים בירוק, ממשיכים הלאה לגווני צהוב, ומוסיפים מעט חום. מעיזים, אבל קצת. משלבים גוונים שיש ביניהם קשר.

בשיטה הניגודית אנחנו מתפרעים. מתחתנים עם הגברת בעלת התכונות ההפוכות, כי אנחנו סוברים שסיר צריך מכסה, לא סיר נוסף. זאת שצועקת עם זה ששותק, זה שיודע הכל עם זאת שתמיד צריכה כתף. פאזל. צבע קר עם צבע חם, זה שתמיד חם לו עם זאת שמצטננת בצ'יק. ירוק עם סגול, למשל. אבל בעדינות ותוך מחשבה, אנא.

בכל השיטות נוהגים לעבוד עם 60-30-10, שנשמע כמו מס' רכב, אבל למעשה מהווה צופן נסתר כבר אלפי דורות, ומועבר מאם מעצבת פנים (מקצוע שהומצא, כזכור, לפני 30 שנה) לבתה, לשילוב צבעים, על פי אחוזים. 60% צבע מסוים, 30% צבע נוסף, ועוד 10% מצבע שלישי, רצוי נועז יותר.

בכל מקרה, גם אחרי שצלחנו את מבחר השיטות, ובחרנו באחת מהן, ואנחנו כבר בשלב בחירת הצבע, אל לנו להחליט על פי מניפת הצבעים הקטנים, כי אין דינו של צבע בקטן, כדינו של קיר שלם מרוח באותו הצבע, דברים שרואים מכאן לא רואים משם. לכן לפני שמחליטים כדאי לבקש מן החברה דגימות צבע גדולות, או לחילופין להיעזר בהדמיה תלת-ממדית וכך לא להיות מופתעים מדי.

דג שיש לו קשקשים, כך למדנו, יש לו בהכרח סנפירים, אך המסנופר לא בהכרח מקושקש, או להפך, לא זוכר. למה אני מטריח אתכם בענייני קשקשים, ואתם בכלל צמחוניים? כי כל סופרקריל שמתאים לקירותיו החיצוניים של הבית מתאים גם לקירות הפנימיים. לא להיפך, חס ושלום. חשוב לזכור.

מה שבטוח הוא שצביעת קירות בגוונים ניטרליים 'מבליעה' אותם, ומותירה מקום להתרכז בדברים האחרים, להדגשת
גם בלבן, מסתבר, יש המון גוונים, ולא כולם מתאימים זה לזה, ואם זה לא משל אני כבר לא יודע מה כן. ולא רק בלבן, בכל הצבעים יש כלמיני מרקמים לצבע, ואחוזי ברק שונים. מט, למשל, בולע פגמי קיר. מבריק דווקא מעצים אותם
החפצים האחרים בחדר, או התמונות שתלויות עליהם. מה גם שכשהכל לבן, מעט צבע מודגש הרבה יותר. והנה המלצה חמימה: לא פעם אנחנו יושבים על המדוכה (זהירות, צבע טרי) ומתכננים לפרטי פרטים את צבעי החדר.

או אז, לאחר שסיימנו לשלב את את הירקרק-רב-קו עם האדום-רמזור-ממאן-להתחלף, מתברר שהדבר הבולט ביותר בחדר השינה הוא דווקא המצעים, שתופסים חלק נכבד משטח החדר, ומייצרים כאוס בכל שילוב הצבעים המקודש. הפתרון פשוט, בחירת מצעים בצבעים ניטרליים. הוציאו אותם מן המשחק.

שבוע שעבר ראיתי בטלוויזיה דירה תל-אביבית, שכמו כל תל אביבית טובה, לא מתביישת. במקרה שלה, היא לא מתביישת להסתכם בגובה של מטר שמונים. שוברת שיא נוסף בתחום הדירות התל-אביביות הקטנות, לא הבינה שהקונספט הוא בגודל, לא בגובה. בכל אופן, הסטודנטים שם בכו לכתב על הגובה, קפצו בכוונה כדי להראות שהם נתקעים בתקרה, אולי הכתב יושיע אותם.

רציתי לזעוק כלפי המסך, טריק פשוט! צבעו את התקרה בצבע כהה! תקרה כהה נותנת תחושת עומק! עוד דבר שנותן תחושת עומק הוא לזלוג בצביעת התקרה גם קצת על הקירות! מזל שאני תרבותי ולא זעקתי, כי תחושת עומק לא ממש עוזרת כשאתה לא נכנס פיזית בדירה. אבל במקרים אחרים, בהם אנו רוצים תחושת תקרה גבוהה יותר, מומלץ.

תקרה שחורה, אגב, מהווה פתרון לבעיה נוספת, והיא תקרה מרובת מערכות (מיזוג למשל) שאנחנו מעוניינים להסתיר. ברגע שצובעים את כל העסק שם בשחור, חוץ מתחושת העומק גם קיומן של המערכות מיטשטש.

---

מתוך מגזין ערוץ 7