יעקב חגואל
יעקב חגואלצילום: ההסתדרות הציונית העולמית

לפני שלושה דורות. הזקנים שמעטרים את פניהם של יהודי אירופה בשנות השלושים של המאה הקודמת, השטריימל והמגבעת שלראשם וכל סממן יהודי אחר הופך אז ללעג, לקלס ולרדיפה, להסתה, להחרמה, למכות, לעינויים ולניסיון הכחדה – "ולא ייזכר שם ישראל עוד".

שבעים ואחת שנים לאחר השמדתם של יותר משליש מיהודי אירופה, האמת מתנפצת לנו בפנים. השבוע, לפני שבעים ואחת שנים, ביום ה‑27 בינואר, שוחרר מחנה ההשמדה אושוויץ בירקנאו מיד הצורר הנאצי. תאריך זה מצוין ברחבי העולם כיום הזיכרון הבינלאומי לקורבנות השואה. בארץ, בעקבות החלטת ממשלת ישראל משנת 2004, מצוין התאריך כיום המאבק באנטישמיות.

הקמתה של מדינת ישראל ושיבתו של העם היהודי לציון לא העלימו את עלילות הדם, הגזענות ושנאת היהודים. האנטישמיות תוססת, משתוללת, מעלילה עלילות, והורגת. היא מתפתחת ומתעצמת, מתאימה עצמה לרוח הזמן ועוטה על עצמה שמות חדשים של "זכויות אדם" ו"ביקורת לגיטימית".

בשנים האחרונות אנו עדים להחמרה ממשית באירועי האנטישמיות האלימה, בהתפשטות שנאת ישראל בקרב ארגונים, ממשלות ופוליטיקאים. חלקם לצערנו הם ארגונים יהודיים וישראליים שמשתתפים בהפצת עלילות דם ברשת האינטרנט, בבתי תפילה, בארגוני החרם למיניהם ובמוסדות אקדמיים בעולם, ולצערנו גם בארץ.

לשולחני מגיעים מדי יום עשרות דיווחים מרחבי העולם על תקיפות אנטישמיות, קללות, נאצות ועל החשש הגובר והולך לחשוף סממנים יהודיים בחוץ לארץ.

כיפה סרוגה או שחורה, כובע, שרשרת עם מגן-דוד או אפילו כיתוב בעברית על חולצה או תיק מהווים איום ממשי על שלומם של יהדות התפוצות. שנת 2015 התאפיינה בעליית מדרגה בפיגועים נגד יעדים יהודיים מצד גורמים אסלאמיים, בעוד הרשתות החברתיות המשיכו להיות המדיום המרכזי של ליבוי שנאה נגד יהודים והפצת תכני שטנה והסתה אנטישמית כמעט בלי מגבלות.

בעולם טכנולוגי מתקדם כמו שלנו, כל ילד וילדה, בחור או בחורה, יכולים לשתף, להפיץ ולסחוף אין ספור גולשים וירטואליים בלחיצת כפתור פשוטה בטלפון החכם. אנו עדים לקמפיין דה לגיטימציה ודמוניזציה חובק עולם, תוך מגמה של טשטוש הגבולות בין ביקורת נגד מדינת ישראל לאנטישמיות.

קמפיין ה‑BDS הוא אחד מגורמי ההסתה המרכזיים כלפי יהודים בכלל, ובשל כך מהווה איום משמעותי על הקהילות היהודיות בגלות. נוסיף לכך את השינוי הדמוגרפי והצפתה של אירופה בפליטים התורמת לפעילותם של ארגוני ימין קיצוני הנגועים בשנאת זרים ובאנטישמיות.

במקביל, הנתונים מראים כי מרבית האירועים האנטישמיים באירופה מתבצעים על ידי האוכלוסייה המוסלמית ההולכת וגדלה ביבשת, בעיקר בצרפת, בלגיה, בריטניה, גרמניה, ספרד ומדינות סקנדינביה. בכך הופך האסלאם הקיצוני למחולל האנטישמיות המרכזי באירופה (למרות שיש גם נוכחות חזקה של אנטישמיות קלאסית-מסורתית).

בחזרה לימים האפלים

שאלת הזהות והגאווה היהודית עומדת למבחן שוב בדורנו, הפעם בחומרה שלא נראתה עוד מימי מלחמת העולם השנייה. השנה היא שנת 2016, ועוצמות השנאה, הביטויים האנטישמיים, ההסתה והחרם מקבלים גוון זהה לזה של 1938. בנימין זאב הרצל, שהתמודד בעצמו עם גילויי אנטישמיות בתקופתו, ראה לנגד עיניו את החשיבות שבמאבק באנטישמיות תוך חיזוק הגאווה והזהות היהודית.

ההסתדרות הציונית העולמית שייסד חוזה המדינה ופועלת כיום בארץ ובעולם, ממשיכה את דרכו של הרצל ומגייסת כוחות ואמצעים לשילובם של יהדות התפוצות והישראלים במאבק עיקש ברעה החולה.

בסקר שערכנו החודש בקרב כ‑500 מרואיינים, ניסינו לבחון הפעם את גישתו ותחושותיו של הציבור הישראלי-יהודי בנושא האנטישמיות והצנעת סממנים יהודיים. מהסקר עולה כי 62 אחוזים מהציבור הדתי-לאומי חוששים לנסוע כעת לחו"ל. יתרה מכך, 72 אחוזים מהציבור הדתי-לאומי מעידים כי הם מצניעים סממנים ישראליים או יהודיים בחו"ל. 80 אחוזים מהם הביעו את חששם לשלום הקהילות היהודיות בעולם. והנה אנו חוזרים שוב לסימפטום היהודי הגלותי שמוריד את הראש, שחושש לחייו ומסתיר את זהותו.

71 שנים עברו מאז נקודת השפל העמוקה ביותר בהיסטוריה של עמנו, ו‑68 שנים מאז נקודת האור החזקה ביותר בהיסטוריה שלנו: הקמתה של מדינת ישראל. אי של דמוקרטיה איתנה בתוך ים של דיקטטורות רעועות. היום, יותר מתמיד, צריכה הגאווה היהודית והלאומי להיות לנגד עינינו.

"מתחלפות התואנות של השנאה, מתחלף תוכן העוונות אשר יאשימו בהם את היהודים, אבל השנאה והבוז נצחיים הם", אמר ז'בוטינסקי. ואני הקטן מרשה לעצמי להוסיף: גם עם ישראל הוא נצחי, ועם הנצח איננו מפחד מדרך ארוכה.

הכותב הוא סגן ומ״מ יו״ר ההסתדרות הציונית העולמית