די להטרדות!

הרב יונה גודמן מותח ביקורת נוקבת על תופעת השיימינג באינטרנט. לדבריו הדרך להתמודד עם ההטרדות היא ע"י המשטרה וע"י בדיקת העובדות.

רפאל לוי , י"ח בשבט תשע"ו

הרב יונה גודמן
הרב יונה גודמן
צילום: עצמי



טוען....

הרב יונה גודמן מתייחס לרצף הפרסומים האחרונים שדיווחו על "גל הטרדות בגוש קטיף" ולטענות ש"ההנהגה והרבנים השתיקו את הנושא במקום לטפל בו".

הרב מבהיר בפתח דבריו כי חובה להושיט כל סיוע אפשרי למי שחלילה נפגע ממטריד. לדבריו, "אל לנו לשפוט אותו או את תגובותיו, אלא רק לקרב ולחזק, לתמוך ולסייע, הן גופנית והן נפשית, הן בפנייה למשטרה והן בקבלת סעד מקצועי, הכל לפי הצורך. זאת במקביל לעצירת הפגיעות ולטיפול בפוגע".

ברם, הרב גודמן מאיר צד אחר של הסוגיה. לדעתו, יש בציבור אנשים שמאמצים תרבות פסולה של "שיימינג" ציבורי, בלי לדעת עובדות ותוך רמיסת כבודן של הנהגות מסורות ושל רבנים רגישים שעמלים לסייע לנפגעים. הרב מספר כי במקרה דנן, לפני יותר מעשור עלו בקהילה אחת חשדות נגד אדם מסוים. לדבריו, ההנהגה לא השתיקה אלא התגייסה כדי להתמודד. בין השאר הוגשה תלונה רשמית במשטרה שחקרה והחליטה לסגור את התיק. בהמשך, עת אותו אדם ביקש לקבל עבודה, המשטרה אף הנפיקה לו 'תעודת יושר'.

"במצב זה", אומר הרב גודמן, "מה עוד יכולה קהילה לעשות? הרי תמיד יש חשש שמאשימים אדם חף מפשע. אין גוף רשמי יותר ובעל כלי חקירה מקצועיים יותר מאשר המשטרה. האם הפייסבוק יכול להחליף אותם? האם מותר לנו על דעת עצמנו להחליט שאדם אשם, שרבנים השתיקו, בלי לדעת כלל מה היה, בלי לשאול או לברר, רק כי מישהו השמיץ אותם באינטרנט?"

הרב מספר שלאחרונה התברר שאותו אדם חשוד בפגיעות נוספות במקום אחר בארץ, ונוכח זאת קמו צעירים שסיפרו שהם נפגעו אז, וקראו למי שנפגע להצטרף אליהם. הוא משבח את אותם צעירים על האומץ לספר שנפגעו ועל קריאתם לאחרים לפנות אף הם. לדעתו, "צריך להצדיע להם ולסייע להם. הן כדי שיסייעו באיסוף מידע אמין על הפוגע, והן כדי שאחרון הנפגעים יקבל סעד, כפי שהוא זכאי לו".

אך בו זמנית מתריע הרב, "במקביל להתנהלות הראויה, מתגלה כאן קצה קרחון של התנהלות פסולה, בעיקר על ידי חלק מכלי התקשורת. אחד מחליט שההנהגה לא טיפלה ואף השתיקה, ומיד יש שפע תגובות. הבא כותב כי מי שמשתיק הוא פושע, המאמר הבא דן בחילול השם הטמון בעובדה ש'הרבנים השתיקו' ועוד השמצות שפשוט אינן נכונות".

לדברי של הרב גודמן, "מחנה נקי וטהור מחייב התמודדות אמיצה עם 'פוגעים'. אך בה בעת הוא מחייב לא לרמוס את הלכות לשון הרע, לא לאמץ כתורה מסיני שמועה זו או אחרת שנכתבה בפייסבוק ולהחליט שאנו הפרקליט, הדיין והתליין כאחד. אנשים יקרים עמלים להתמודד בצורה אמיצה עם סוגיה סבוכה ובמקום לשבחם, מלבינים את פניהם ברבים. יצירה של מחנה טהור מחייב גם בדיקה של עובדות, במידת הצורך העלאת ביקורת – אך בצורה הגונה ומכובדת,".

הרב גודמן קורה לציבור להיזהר מהכללות והשמצות של ציבור שלם. לדבריו, בד בבד עם חינוך הילדים לשתף ולהתריע כל אימת שהם יודעים על אדם שפועל בצורה לא הגונה, יש לחנכם גם לחשוב ולבדוק לפי שמאמינים לכל ידיעה בעיתון, אף אם היא מותחת ביקורת על רבנים.

הרב גודמן מסיים וקובע כי "שילוב דברים אלו יסייע לנו להמשיך לעמול על בניית מחנה טהור ונקי בכל המובנים, וישמשו לקח נוסף אותו נוכל לאמץ לעצמנו בימי שובבי"ם אלו".