סקירה כלכלית: אין חדש מבנק ישראל

נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג, הודיעה כי תותיר את הריבית במשק ללא שינוי למרות הסיכונים. מה יביא לשינוי וממה צריך להיזהר?

בנק לאומי , כ"ג בשבט תשע"ו

מיצתה את מהלכי הפחתת הריבית. הנגידה קרנית פלוג
מיצתה את מהלכי הפחתת הריבית. הנגידה קרנית פלוג
צילום: פלאש 90

ריבית בנק ישראל לחודש פברואר 2015 נותרה ללא שינוי, ברמה של 0.1 אחוזים.

בהודעת בנק ישראל לא הוצגו כלי מדיניות חדשים כלשהם, זאת למרות שצוין בהודעה כי חלה עלייה ברמת הסיכונים הנוגעים לעמידה ביעד יציבות המחירים של ישראל והצמיחה.

בהתייחסות למדיניות המוניטארית בעולם, בנק ישראל מציין את נכונות הבנק המרכזי של אירופה להעמיק את מידת ההרחבה המוניטארית (הרחבה כמותית, ריבית שלילית ועוד), וכן את העובדה שישנה לאחרונה ירידה ניכרת בציפיות בשווקים הפיננסיים בנוגע להמשך העלאת הריבית על ידי הבנק הפדרלי של ארה"ב.

למרות זאת, לא היה שינוי במדיניות המוניטארית של בנק ישראל וככל הנראה גם במסרים צופי פני עתיד הכלולים במלל המלווה של ההחלטה.

מזה מספר חודשים יש בנימוקים של בנק ישראל להשארת הריבית ברמתה הנוכחית, ציון שציפיות האינפלציה לטווחי זמן ארוכים יחסית, כפי שבא לידי ביטוי במכשירים פיננסיים שונים, "מעוגנים במרכז יעד יציבות המחירים" – דבר אשר ככל הנראה אמור לתת "תחושת נוחות".

יתר על כן, בנק ישראל ממשיך להדגיש שהאינפלציה השלילית השוררת בישראל "חיצונית" וזמנית ונובעת מהגורמים הבאים: תנאים עולמיים, כמו ירידת מחירי הסחורות ובפרט אנרגיה; תיסוף השקל ביחס לסל המטבעות; וכן מסדרה מתמשכת של הפחתות מחירים יזומות (אדמיניסטרטיביות). מדדי החודשים ינואר ופברואר 2016, הצפויים להיות שליליים בשיעור מצטבר של אחוז אחד, יושפעו גם כן מהפחתות מחירים יזומות.

לא מן הנמנע, שהחרפה של ממש בסיכונים הכלכליים העולמים תביא את בנק ישראל להחליט על שימוש בכלים מוניטארים נוספים מעבר למצב כיום.

החרפה במצב הכלכלי העולמי עלולה להיות קשורה לתרחישים אפשריים שונים ובהם: התממשות תרחיש ספציפי או נרחב של משבר חוב קונצרני במדינות מתעוררות; החרפה נוספת של המגמות השליליות והתנודתית בשווקים הפיננסיים כתוצאה מן המגמות בסין; השפעה בלתי מייצבת של מחירי נפט "נמוכים מדי" על המצב הכלכלי של מדיניות מפיקות נפט; והמשך השפעת תרחישים אפשריים אלו, דרך מגוון ערוצים, גם על המצב הכלכלי והפיננסי במדינות המפותחות.

בהמשך לאמור לעיל, מבחינת הכלים שבנק ישראל עשוי לעשות שימוש בהם במידת הצורך ניתן להזכיר את: השימוש בריבית נומינאלית שלילית – בדומה למדינות האיחוד המוניטארי האירופאי מדינות אירופאיות נוספות – כלי שיש הסבורים שתועלתו "נטו" איננה רבה; הרחבת האמצעים להגדלת בסיס הכסף באמצעות רכישת איגרות חוב בשווקים – עם סיכון של ליבוי אינפלציה של מחירי נכסים שונים; הפעלה של כלי אשראי מכוון כמו במערכת ה- TLTRO האירופאית ועוד.

כעת עולה השאלה האם התרופות שהמשק הישראלי זקוק להן בעת הנוכחית אמנם מצויות בתחום המוניטארי, או שהדגש צריך לעבור במידה רבה יותר לתחום התקציבי, תוך התמקדות ספציפית בנושאים שתועלתם למשק ולחברה בישראל תהיה רבה יותר מאשר השארת הריבית ברמה אפסית או אף הורדתה בכמה עשיריות נקודות האחוז לרמה שלילית.

ראוי שהדגש יהיה על מהלכים המביאים לחיזוק ביטחון ואמון הפירמות בישראל, באמצעות מגוון כלים ייעודיים, כך שיבקשו להרחיב את פעילותן בישראל. בצד הכלכלי-חברתי יש מקום להגברה ניכרת של שיתוף הפעולה הציבורי-פרטי לשם קידום הכשרה מעשית של עובדים לתפקידים פרודוקטיביים, זאת כפי שנעשה במדינות שונות בעולם במסגרת תכניות שונות המוכרות תחת הכותרות של on the job training-ו apprenticeship, mentoring.