יו"ר ועדת הוראת מקצוע האזרחות, ד"ר אסף מלאך, פרסם היום (שלישי) בצעד חריג פוסט מפורט בפייסבוק, בו הוא מפריך אחת לאחת את הטענות נגד ספר האזרחות החדש העומד במרכז הסערה הציבורית:
"עשר נקודות שחייבים לדעת לפני שפותחים את הפה בנוגע לספר האזרחות החדש:
1. כאשר עורך לשוני חורג מסמכותו והופך את עצמו למומחה תוכן, הבעיה איננה רק אתיקה מקצועית והפ...רת אמונים. היא בוודאי לא ממוקדת בעמדותיו הפוליטיות. הבעיה היא שהוא מציג לציבור מידע לא מקצועי, לא אמין, ולא רציני.
2. עורך הלשון יהודה יערי מלין על ריבוי מקורות דתיים בספר האזרחות החדש. מה לעשות, הוא לא יודע שזו מדיניות רבת שנים הנוהגת במקצוע - להציג גם את המקורות הדתיים של יסודות הדמוקרטיה. אגב, מדתות שונות. כל אחד יכול לפתוח את הספר הישן "להיות אזרחים בישראל", או את הספרים החדשים האחרים ולהווכח. לא מהפכה, לא הדתה ולא נעליים.
3. מכתבו של יערי משלב טעויות של ממש (כמו הטענה שהספר מייחס את הפיגועים בשנת 2015 לערביי ישראל, טעות שהושמטה בביקורת הפנימית במשרד החינוך הרבה לפני מכתבו של יערי), עם הוצאת דברים מהקשרם (כמו הטענה שהספר מכשיר את הרצח הבא כאשר הוא מצטט את דברי היועהמ"ש מזוז השוללים קשר בין ההסתה לרצח רבין. הוא תלש ציטוט של קטע מתוך שתי עמדות המוצגות לתלמיד לדיון על נושא ההסתה!).
4. נניח ליערי. הבנתם את הקטע.
5. אז איך כותבים ספר אזרחות במדינת ישראל? תשובה: בצמוד לתכנית הלימודים האחרונה שאושרה בועדת המקצוע. באזרחות זה קרה בשנת 2011. כל מי שיבסס את ספרו על משהו אחר, לא יקבל אישור ממשרד החינוך, ויגרום להכשלת התלמידים בבחינת הבגרות. אלו גבולות גזרה קשוחים למדי שלא מאפשרים לחולל מהפכות גדולות מדי במקצוע בלי שינוי יסודי של תכנית הלימודים המחייב תהליך יסודי ומורכב. טוב שכך.
6. הספר האחרון אכן עבר תהליך יסודי ביותר. עד להחריד. הוא נמסר ל"הערכה אקדמית" של לפחות 6 אנשי אקדמיה בעלי דעות מגוונות שקראו אותו מצד לצד ומסרו עליו הערות מפורטות. קוראים לא מעטים נוספים קיבלו פרקים להתייחסות בתחומי התמחותם. צוות הכתיבה התייחס ברצינות ובכתב לכל הערה של המעריכים האקדמיים. כל זה לקח 4 וחצי שנים.
7. העובדה שכותבות הספר הן שתיים מתוך שלוש הכותבות של הספר הישן, מעידה שאם אמנם מדובר בשינוי לא מדובר במהפכה. לא גנבו לאף אחד את הגבינה.
8. מעריכים אקדמיים אמורים לבחון האם ישנן טעויות אקדמיות בספר ולהמליץ על דרכים לשיפורו בהתאם לתכנית הלימודים. היה מי שהבין זאת ופרש מלתת חוות דעת כאשר זיהה שהוא לא מרגיש בנוח עם תכנית הלימודים עצמה. היה מי שחשב בטעות שתפקידו להביע דעה על תכנית הלימודים ולדרוש לשנות את הספר בהתאם לעמדותיו האישיות. אז היה.
8. אז למה אנשים כועסים כל כך? בדרך כלל כי הם לא אוהבים את תכנית הלימודים של 2011!!!! כי היא חיזקה את ההתייחסות להיבטים שונים של ישראל כמדינה יהודית, וגם ביטלה את ההצגה החד-צדדית של הדמוקרטיה. היא מיתנה את ההצגה של התפישה הליברלית-אינדבידואלית כעמדה בלעדית ונתנה מקום גם לעמדות רפובליקניות בהסברת מהות הדמוקרטיה. מה לעשות. לא כולם אוהבים פלורליזם. או אז, נאחזים בטענות שווא – לא מקצועי, מנהל לא תקין, לא תואם את התכנית.
9. הנה דוגמה מדהימה.
ב 7.1.16 יצא מכתב מחאה מטעם "מועצת המורים לאזרחות" כנגד המושגון החדש. הטענה: הוא סותר את תכנית הלימודים 2011. הוא אפילו כולל את איום הסרבנות הבא: "לנוכח המגמות שתוארו לעיל, אנו מבקשים ממך כמפמ"ר אזרחות, להשעות את מחוון המושגים ביחס לבחינות קיץ תשע"ו. במידה ולא תעתרי לבקשתנו זו, ניאלץ להוציא קול קורא למורי האזרחות ללמד על פי עקרונות תכנית הלימודים תשע"א, ועל פי ספרי הלימוד המאושרים ולא על פי מחוון המושגים החדש, ובמקביל לערוך מחוון מושגים אלטרנטיבי בחסות אנשי אקדמיה".
אז מה מדהים? שלאחר אישור תכנית הלימודים ב- 2011 יצאה אותה "מועצת המורים לאזרחות" במחאה חריפה ביותר כנגד תכניה, הפעם בלי איום סרבנות אלא בהצעה לתכנית צללים: "אנו מזהים מאחורי שינויים אלו מגמה פוליטית מובהקת המפרה את האיזון בין לאומיות ודמוקרטיה ומסכנת את עתידו של המקצוע... אשר על כן אנו כמורים לאזרחות החשים דאגה עמוקה מתכנית הלימודים... נפעל לקידומה של תכנית לעידוד חשיבה פלורליסטית... להרכיב תכנית לימודים שתציע לימוד מעמיק, רב צדדי ובלתי מגמתי...".
אז הנה, מה שרצינו להוכיח. מתנגדי הספר ומתנגדי המושגון הם מתנגדי תכנית הלימודים של 2011, העושים הכל להכשיל את הטמעתה הלגיטימית במערכת.
10. האמת, אין לי מה לכתוב כנקודה עשירית. לא נורא. כבר דיברו הרבה יותר מדי על הביצה הזו שעוד לא נולדה. נשאיר משהו לחגיגת השחיטה של התרנגול.