דנון באו''ם
דנון באו''םצילום: UN photo/ Cia Pak

בראיון מיוחד לערוץ 7 מספר שגריר ישראל באו"ם, דני דנון, על פעילותו בזירה הדיפלומטית המורכבת של האו"ם, זירה המשגרת אותו שוב ושוב לעימותים חזיתיים מול מזכ"ל האו"ם ונציגי מדינות עוינות רבות.

כשהוא מסכם את פעילות באו"ם מאז הגיע לניו יורק לפני חודשים אחדים מספר דנון כי התקופה גדושה בפעילות מול פעילות עוינת, אך עם זאת הוא חש שהוא קוצר הצלחות במיתוגה של ישראל כמו בהחלטה להכיר בארגון זק"א הישראלי וכמו ההכרה ביום כיפור כיום שבתון.

"האו"ם הוא חזית ושדה קרב עם הרבה מטענים ופעילות עוינת נגד ישראל. יש משלחות רבות שהעיסוק היחידי שלהם הוא להביך ולנגח את מדינת ישראל, ואני בראש מורם נאבק על האמת שלנו מול הצביעות הזו. זה לא קל, אבל אם אנחנו מרימים את הראש הקול שלנו נשמע".

דנון נשאל אם נכונה התפיסה הנשמעת לא פעם בישראל ולפיה כדי להצליח בזירה הדיפלומטית והבינלאומית על הנציג הישראלי לפרוש משנה מתונה ונכונה לפשרות. לדבריו הוא עצמו חש שתפקידו אינו לוותר "אלא לעמוד על האינטרסים של מדינת ישראל". לזאת הוא מוסיף ואומר כי "גם בתקופות שהיו כאן ממשלות שמאל ונציגים אחרים עם דעות של השמאל מצבנו לא היה טוב יותר וזה לא שינה את האיבה כלפי ישראל. אגב, לאויבים שלנו לא אכפת משמאל וימין, אם אלו מתיישבים או לא. יש שנאה ואיפה ואיפה ביחס לישראל. אנחנו כאן עוסקים בשאלות של שמאל וימין, אבל בחוץ האויבים שלנו הם נגד מדינת ישראל כולה, נקודה".

באשר לעימות הנמשך מול מזכ"ל האו"ם המתבטא שוב ושוב בביקורת כלפי ישראל קובע דנון כי אמירותיו אודות הסיבות לטרור הפלשתיני מקוממות. "לא יתכן שהאו"ם יגנה טרור בכל מקום בעולם בצורה מאוד ברורה, אבל כשזה מגיע לטרור בישראל יש איזה 'אבל' קטן של צורך להבין ושל כיבוש. אין אבל ואין סימני שאלה. טרור צריך לגנות ובכל הכוח, ולכן יצאתי בצורה מאוד חריפה נגד ההסבר הזה שניתן לטרור בישראל. אין הסבר למחבל שרוצח אישה בפתח ביתה או דוקר אישה בהריון. אין הסבר למעשים כאלה וזה מה שאני מצפה ממזכ"ל האו"ם, לגנות את הטרור נקודה, ולא להגיד שאפשר להבין ולהזדהות".

בעקבות הדברים נשאל דנון אם דבריו המתעמתים עם מזכ"ל האו"ם גוררים אחריהם הבנה או שמא חידוד העימות ראש בראש מול המזכ"ל ואנשיו. "העמדה שלי היא ששקט הוא רפש. אני לא נותן לאף שקר שעולה באו"ם, ועולים הרבה שקרים, לעבור בלי להגיב. קרה לי מקרה דומה עם השגריר הפלשתיני שהאשים אותנו בקציר איברים של אסירים פלשתינים. יכולתי להתעלם ולהגיד שאלו שטויות אבל לא. כל מי שכותב ומעליל על ישראל אנחנו חייבים להגיב מייד ולהגיב בחריפות. הגדרתי את זה כעלילת דם. הוא לא התנצל אבל שגרירים אחרים הבינו שאין לו הסברים טובים לדברים שלנו. אנשים מבינים מי משקר ומי צודק. גם בנושא הטרור אני מקבל תגובות של אנשים שאומרים לי שבפירוש לא ניתן להבין את הטרור הפלשתיני".השגריר הפלשתיני האשים אותנו בקציר איברים של אסירים פלשתינים. יכולתי להתעלם ולהגיד שאלו שטויות אבל לא. כל מי שכותב ומעליל על ישראל אנחנו חייבים להגיב מייד ולהגיב בחריפות.

ממשיך ומספר השגריר דנון כי בפעילותו באו"ם הופתע מאוד לנוכח עצמת התופעה בה ישראל זוכה לאהדה והערצה בשיחות המסדרון אך על בימת הנואמים אותם אנשים המערכים אותה נושאים נאומים חוצבי להבות נגדה ותוקפים אותה בחריפות. "התופעה הזו מאוד הפתיעה אותי בעוצמות שלה. בחדרים הסגורים יש הערכה והערצה למדינת ישראל והטכנולוגיה שבה והדמוקרטיה שאנחנו משמרים בלב אזור בעייתי מאוד. זה מגיע בגלל המספרים. באו"ם ישנן מדינות ערב והליגה הערבית והמדינות המזדהות איתן – כשמסתכלים על המספרים מבינים שגם מי שתומך בך לא רוצה להיות במיעוט, אז הוא מביע את התמיכה בצורה שקטה. אחד התפקידים שלי הוא להעביר את התמיכה השקטה הזו להישגים מדיניים, ואגב, אנחנו מצליחים".

בהמשך הדברים נשאל דנון מדוע ישראל נראית לכל היותר כמגיבה ומשיבה ולא כתוקפת ודורשת מהעולם, לדוגמא את הפסקת ההסתה הפלשתינית נגדה כצעד ראשוני הגיוני ומתחייב. "זו דרישה מאוד הגיונית, אבל כשמסתכלים על עצימת העין בשבדיה ובמקומות אחרים באירופה המסקנה היא שהם מתעלמים מההסתה הזו, הסתה שתפגע גם בהם. אנחנו חייבים להמשיך ולדרוש את הפסקת ההסתה בטלוויזיה ובבתי הספר של הרש"פ והאדרת המחבלים. אני עושה את זה. הראיתי באו"ם את בובות ההסתה שרצו לחלק ברש"פ. אני חושש שהדברים מחלחלים, אבל השאלה היא האם המערב יעמוד ויילחם או יעצום עין. אני חושש שעד שהטרור לא מגיע לפתח הבית אנשים יתעלמו ממנו".

לדבריו של דנון לא ניתן להתעלם מכך שגל הטרור הנוכחי באירופה ובשאר העולם פוקח את עיני העולם גם באשר למתרחש בישראל. "בכל העולם יש גל טרור, והיום הם מבינים שזה לא קשור להתנחלויות ולסכסוך גבולות. הטענות נשמעות והם גם רוצים לראות וללמוד איך מתמודדים עם הטרור. זה אתגר משותף למדינות רבות. אירועי הטרור הללו משפיעים על ההבנה של מה שאנחנו חווים כאן יום יום".

בדבריו התייחס דנון גם לעימות הנוכחי מול מוסדות האו"ם לאחר שהפלשתינים ביקשו וככל הנראה יקבלו את הזכות להשתתף כמדינה חברה בוועידת האקלים. במכתב ששיגר למזכ"ל האו"ם כותב דנון כי "הפלסטינים  הכניסו לתוך ועידת הפלשתינים פועלים בשתי זירות – בזירה מקומית על ידי הסתה ובטרור ובזירה הבינלאומית הם מנסים לזכות להישגים בינלאומיים מבלי לקיים מו"מ עם ישראל, להניף דגל באו"ם ולהיכנס לאמנות שונות. עלינו זה לא מקובל. לא נאפשר להם הישגים חד צדדיים בזירה המדינית
האקלים סערה של מניעים פוליטיים וציניים. המניעים הפלסטינים להצטרפות לאמנה לא נובעים מתוך רצון להציל את הקרחונים בגרינלנד, או להקטין את החור באוזון. בקשת ההצטרפות הפלסטינית לאמנת האקלים של האו"ם באה בהמשך למאמצים הפלסטינים להצטרף כמדינה חברה במגוון רחב של גופים בינלאומיים, וכחלק מקמפיין הדה לגיטימציה נגד מדינת ישראל. לרשות הפלסטינית אין כל זכות להצטרף לאמנה", כתב דנון וטען כי המהלך הפלשתיני סותר את כללי האמנה עצמה.

כשנשאל מדוע הוא סבור שאין לפלשתינים זכות שכזו, בעיקר לנוכח מעמדם כמדינה משקיפה באו"ם, הסביר דנון: "אנחנו רואים שהפלשתינים פועלים בשתי זירות – בזירה מקומית על ידי הסתה ובטרור ובזירה הבינלאומית הם מנסים לזכות להישגים בינלאומיים מבלי לקיים מו"מ עם ישראל, להניף דגל באו"ם ולהיכנס לאמנות שונות. עלינו זה לא מקובל. לא נאפשר להם הישגים חד צדדיים בזירה המדינית, שיקבעו עובדות בשטח. לכן אמרנו שנתנגד ונגבה מחיר. לא נאפשר להם לקבוע עובדות בשטח בלי מו"מ. גם אנחנו יודעים לקבוע עובדות בשטח".

בפרק האחרון של השיחה עמו התייחס דנון גם להתמודדות עם החרם הבינלאומי על ישראל וסימון מוצרי יהודה שומרון והגולן, מהלך שעל פי הפרסומים האחרונים מגיע גם לארה"ב ולא נותר ביבשת האירופית. דנון פותח ומספר על תחושותיו האישיות כמי שמתגורר בארה"ב וחש אהדה גדולה. "בארה"ב אני חי עם משפחתי ורואה את התמיכה בישראל שהיא אמיתית וחזקה. כל המועמדים לנשיאות מתהדרים במי תומך יותר בישראל. לכן אני חושב שיחסינו עם ארה"ב טובים וחזקים. התמיכה חזקה בכל מקרה".

באשר לסעיף סימון המוצרים הוא קובע כי מדובר בסעיף ישן שעלה לאחרונה לכותרות אך בפועל הוא חסר משמעות. "צריך לזכור שכל החרמות הללו לא פוגעות בנו באמת, אלא מדובר בניסיון לפגוע במיתוג של מדינת ישראל. היום המיתוג של ישראל בארה"ב הוא חזק מאוד והתמיכה ברחוב האמריקאי היא גדולה מאוד".

ומה באשר לאופק המדיני? האם בני שיחו בניו יורק אינם תובעים לראות אופק שכזה שיוציא את ישראל מעמדת הסרבנות המדינית? "אני מייצג את עמדת ממשלת ישראל שהיא ברורה – להפסיק טרור והסתה ואז לקיים מו"מ, בניגוד לפלשתינים שממשיכים להסית ורוצים לקבוע תוצאות לסכסוך בלי מו"מ. בארה"ב מבינים שאין עם מי לדבר בצד השני, אין נכונות להתקדם ולכן צריך להיאבק בטרור ובהסתה".