חברון
חברוןצילום: מרים אלסטר, פלאש 90

בשבוע שעבר עלה לכותרות פינוי הבתים בחברון, שהציפו על פני השטח את המציאות הבלתי נסבלת של הבנייה היהודית ביהודה ושומרון. אף שכל יישוב הוא רק "עשר דקות מירושלים" או "עשר דקות מכפר סבא", מדובר בממלכה משפטית אחרת עם חוקים אחרים, שהופכים כל רכישת מקרקעין למציאות משפטית סבוכה, שבה חוקים תורכיים מתערבבים בסעיפי חוק בריטיים וירדניים, והגבול שבין מקצועי לפוליטי מטושטש מאוד.עו"ד דורון ניר-צבי: "שר הביטחון הוא המחליט ביו"ש. הוא גם השופט וגם התליין. אם יהודה ושומרון יהיו חלק ממדינת ישראל, תוכל להיות שם דמוקרטיה אמתית"

בשטחי מדינת ישראל יש מרשם מקרקעין פתוח. כל אדם יכול לראות למי שייכת הקרקע ופעמים רבות גם את היסטוריית הרכישה. ביו"ש, לעומת זאת, המרשם חסוי. אפילו כשבית המשפט המחוזי נתן לאחרונה הוראה לגלות את המרשם ליישוב פסגות, הוצא צו אלוף האוסר זאת.

"מנסים להקשות על רוכשי הקרקע בכוונה תחילה", טוען גורם המעורה בתחום הקרקעות ביהודה ושומרון. "קשה לנהל משא ומתן עם מישהו למכירת קרקע כאשר אינך יודע אם הוא הבעלים האמתי שלה, אם אין לו שותפים וכולי. כך יהודים לא יכולים לרכוש בכסף מלא שטחים – ומדובר בפוליטיקה נטו. ממשלת ישראל לא רוצה שיתבצע כאן סיפוח זוחל".

בלעדי ליו"ש: היתר עסקה

קניית קרקע ביהודה ושומרון דורשת אישורים רבים: היתר עִסקה, אישור ביטחוני, אישור מדיני ועוד. השבוע סערו הרוחות סביב אותו היתר עסקה, הכרח משפטי המוטל דווקא על קונים יהודים. למשפחות שרכשו את הבתים בחברון לא ניתן היתר העסקה, דבר שהוא לכאורה משפטי-טכני, אבל רק לכאורה – בממלכת יו"ש אין דבר שלא נצבע בצבעים פוליטיים.עו"ד שמחה רוטמן: "הערבים נמצאים תחת אותה אי-ודאות. סדר מיטיב עם כולם. ערבים חוששים לעשות עסקאות עם יהודים – כדי שלא ייקלעו ל'גזנגה' – וחוששים לעשות עסקאות גם עם ערבים אחרים, כי כאשר אין מרשם מסודר נוצרים קשיים על ביצוע העסקה, והם גורמים לעסקה להיות פחות כדאית. המחירים צונחים לרצפה"

פנינו לעו"ד דורון ניר-צבי שמייצג את הרוכשים בחברון, כדי שיבהיר לנו על מה המהומה. "בוצעה עסקה והבית נרכש לפני כמה שנים, ובשנים האחרונות בעל הבית משפץ עבורנו את הבית. קיבלנו כל מיני דיווחים שהרשות הפלשתינית יושבת לו על הזנב, ועומדת לעצור אותו ולהכניס למבנה משפחה ערבית, כך שנאלצנו למלט אותו מהבית ולהכניס את המשפחות היהודיות. באותו יום בבוקר שמנו את המסמכים על שולחנו של שר הביטחון, בתקווה שהוא ייתן היתר עסקה. הרי הוא ידיד ההתיישבות, לא?"

המשפחות הגישו את כל מה שצריך להגיש, כולל התיקונים שנדרשו מהם בהיתר העסקה, אבל שר הביטחון לא נתן היתר עסקה. מדוע שר הביטחון לא נותן היתר? ניר-צבי צפה זאת מראש. הוא ידע ששר הביטחון ייעלב שלא ביקשו ממנו אישור, וייתן ליועצים המשפטיים שלו לנהל אותו. לדברי ניר-צבי, "במשרד הביטחון הזנב מכשכש בכלב".

כך זה היה נראה בישראל המאוחדת

קשה להבין איך מציאות כזו מתרחשת כשמדובר בעסקה כשרה, בין שני צדדים המעוניינים בה, וכאשר ממשלת ימין עומדת בראש המדינה. ניסינו בעזרת חברינו המלומדים לדמיין איך הייתה נראית הפרשה העגומה הזו אם היינו סוף-סוף מחילים את החוק הישראלי על שטחי יו"ש ובכך מבטלים את הנורמות המשפטיות ההזויות שחלות שם.

"קודם כול, אם החוק הישראלי היה מוּחל ביהודה ושומרון, מרשם המקרקעין היה גלוי", קובע עו"ד שמחה רוטמן. "היינו מסוגלים לעשות תהליך של כל מדינה: הסדרת מקרקעין, עם רישום מדויק של כל חלקה ומי הבעלים שלה. היום אתה יכול למצוא ברישומים שכן קיימים משפטים כמו 'הבית שנמצא שלושים צעדים מהבאר'.

"יתרה מזאת: כדי לקבוע שאדמה ביו"ש היא ללא בעלים, פונים אל החוק התורכי. לפי החוק הזה, 'אדמה מתה' היא אדמה שבה לא שומעים אותך אם אתה עומד בקצה של הכפר וצועק. כך נקבעים היום דיני מקרקעין ביו"ש'".

רוטמן טוען כי הסיבה שביו"ש עדיין מצריכים היתר עסקה היא שאין רישומים מסודרים לגבי הקרקעות, והרשומות שכבר כן קיימות – חסויות. "הרישום שכן קיים הוא לא רציני", אומר רוטמן. "לא כתוב שם הבעלים עם תעודת זהות ופרטים מלאים. כתוב 'מוחמד בן עלי בן מוחמד משבט פלוני', כאשר אותו מוחמד כבר מת ונכדיו הם שמתגוררים בקרקע – ולך תדע עם מי אתה אמור לעשות עסקים.

"מבחינה תודעתית, מדינת ישראל תופסת את יו"ש כשטח כבוש, ולכן היא עושה את המינימום. שוכר שלא אוהב את המקום שבו המקרר שלו נמצא, לא יתקין שקע חדש במקום אחר, כי לא משתלם לו לעשות שינויים בדירה. נראה שמדינת ישראל מרגישה שהיא שומרת על הקרקע לאיזו ישות בלתי ידועה".

אברהם ועפרון לא היו עוברים את שר הביטחון

ניר-צבי מסכים לדבריו של רוטמן. "זכות הקניין היא זכות יסוד של האדם, והמושג המומצא ביו"ש של 'היתר עסקה' פוגע בזכות הבסיסית הזו. היתר העסקה הוא דרכו של הריבון להגיד – אני אחליט אם אתה יכול לעשות עסקה או לא. במדינה דמוקרטית אמורה להיות לך היכולת לקנות נכסים בלא שום הגבלה, בלי רגולטור מטעם המדינה שיושב לך על הראש. אילו אברהם אבינו היה חי היום, הוא היה צריך היתר עסקה כדי לקנות מעפרון את מערת המכפלה".

ניר-צבי מעלה נקודה נוספת: "כשאתה קונה דירה בתל אביב, אתה מאכלס אותה ואת העברת הבעלות בטאבו אתה עושה בזמנך החופשי. כך היינו עושים גם כאן: אחרי ששני הצדדים הסכימו, היינו מאכלסים את הבית ואחר כך אם היו למישהו טענות משפטיות הוא היה מעלה. מכיוון שבמקרה שלנו אין טענות משפטיות, העסקה הייתה יוצאת לפועל".

המציאות היא שליהודה ושומרון אין שלוש רשויות – מחוקקת, מבצעת ושופטת – אלא רשות אחת, והיא עומדת תחת הנהגתו של שר הביטחון – ברצותו מרחיב וברצותו מקצר. "שר הביטחון הוא המחליט ביו"ש", אומר ניר-צבי, "הוא גם השופט וגם התליין. אם יהודה ושומרון יהיו חלק ממדינת ישראל, תוכל להיות שם דמוקרטיה אמתית".

עו"ד רוטמן מבהיר שאם החוק הישראלי היה מוחל ביו"ש לא היינו זקוקים גם לאישור ביטחוני או מדיני. לטענתו, החלת החוק בעסקאות מקרקעין תועיל גם ליהודים וגם לערבים. "הערבים נמצאים תחת אותה אי-ודאות. סדר מיטיב עם כולם. ערבים חוששים לעשות עסקאות עם יהודים – כדי שלא ייקלעו ל'גזנגה' – וחוששים לעשות עסקאות גם עם ערבים אחרים, כי כאשר אין מרשם מסודר נוצרים קשיים על ביצוע העסקה, והם גורמים לעסקה להיות פחות כדאית. המחירים צונחים לרצפה. אפשרויות רבות של מכירת קרקע, שהיום די סגורות ביו"ש לכל התושבים, ייפתחו ברגע שיחילו שם את החוק הישראלי".

בינתיים אנחנו תקועים במציאות המתוסבכת שלנו, והעתיד של הבתים בחברון לוט בערפל. בקואליציה צרה כמו זו הנוכחית, יש לחברי הכנסת כוח לא מבוטל, ובמקרה הזה, שניים מהם (אורן חזן ובצלאל סמוטריץ') בחרו להשתמש בו והציבו אולטימטום לראש הממשלה. ראש הממשלה טען השבוע שהוא יטפל בבעיה, אבל ניר-צבי ממש לא סומך על ההבטחות. "הוא התחייב, אבל לא התחייב לקיים", אומר ניר-צבי בחיוך מר.

יכול להיות שהאולטימטום שהציבו חברי הכנסת לראש הממשלה יגרמו למציאות להשתנות, ויכול להיות שעד שנחיל את החוק הישראלי ביהודה ושומרון לא תהיה לנו בררה אלא להמשיך לשחק בהורדות ידיים.

הצטרפו עכשיו למנויי "מקום בעולם",

מגזין הנוער של עולם קטן. לדפדוף בגליון לדוגמא לחצו כאן