הדעות התקרבו, אך עדיין יש מחלוקות ב'עבודה'

ח"כ פרופ' יונה מברך על חזרת עמיר פרץ למפלגתו, עדיין לא מבין את דברי הרצוג על שתי המדינות ומברך את יוזמת בנט ללימוד מורשת המזרח.

שמעון כהן , ל' בשבט תשע"ו

יוסי יונה
יוסי יונה
צילום: יוסי זמיר, פלאש 90

חבר הכנסת הפרופ' יוסי יונה מתייחס ביומן ערוץ 7 לתמורות המתחוללות במפלגתו עם הצטרפותו של אבי ניסנקורן לשורותיה, חזרתו של עמיר פרץ והאפשרות שגבי אשכנזי יחבור אליה.

זאת על רקע נאומו המדיני של היו"ר הרצוג (ראשון) בועידת המפלגה. בהמשך התייחס ח"כ יונה ליוזמתו של השר בנט לשילוב לימודי מורשת יהדות המזרח במערכת החינוך.

בראשית הדברים התבקש יונה להתייחס לממד הפוליטי פנימי של מפלגתו ולנאום ההיפרדות שנשא יו"ר מפלגתו, חבר הכנסת יצחק הרצוג ביום ראשון. לדבריו גם לאחר נאומו זה של הרצוג "עדיין יש מחלוקות ואין תמימות דעים מלאה, הגם שהצגת הדברים על ידי יו"ר המפלגה קירבה את הקצוות. היו"ר הדגיש חד משמעית את המחויבות לעקרון שתי המדיניות, עקרון שמנחה את המפלגה לאורך שנים".

"כעת ניתן לדבר על תפיסת ההיפרדות כמהלכים שצריכים להשתלב עם החתירה הבלתי נפסקת להסדר מדיני, וגם במסגרת של הסדר אזורי. כך הבנתי את הדברים", אומר יונה וכשעולה בשיחה תזכורת סביב דבריו של הרצוג הקודמים על רעיון שתי המדינות והרלוונטיות שלו, הוא אומר כי אינו סבור שרעיון שתי המדינות מת, "הייתה לו אמירה שברגע הזה זה לא רלוונטי. אני לא הבנתי למה הכוונה 'ברגע הזה'".

באשר למצטרפים למפלגה מעיר ח"כ יונה כי אך טבעי שיו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן, ימצא במפלגת העבודה בית פוליטי שכן הוא עצמו איש מפלגת העבודה בתפיסותיו "והפצרנו בו הרבה זמן להיות חלק אינטגראלי של המפלגה". באשר לעמיר פרץ ממשיך יונה ואומר "אנחנו שמחים על שובו ומברכים על שובו. אני לא חושב שנטישתו את המפלגה נבעה מתהום אידיאולוגית, ומקומו במפלגת העבודה. היו מחלוקות פרסונאליות ופחות אידיאולוגיות, וזה יפה שמתגברים על מחלוקות שכאלה".

על ההצטרפות האפשרית של גבי אשכנזי למפלגה אומר ח"כ יונה כי "מחמיא לנו שאנשי ציבור, אנשי צבא לשעבר ואחרים, רואים את מפלגת העבודה כפלטפורמה להגשמת החזון שלהם". על העובדה שלפי שעה לא ברורה כלל תפיסתו המדינית של אשכנזי, אומר יונה כי "כנראה הוא רואה את השקפת עולמה של המפלגה תואמת את השקפתו. אני אומר זאת כמסתבר מבלי ששמעתי את תפיסתו. עדיין לא שמעתי אמירה נחרצת מצידו שהוא בא, ואם יבוא נברך. כאשר אדם רואה את העבודה כפלטפורמה אני רוצה להניח שהוא רואה את השקפת עולמה של המפלגה עולה בקנה אחד עם השקפת עולמו".

הפרק השני של השיחה עם חבר הכנסת יונה התמקד בברכות ששיגר לשר החינוך, השר נפתלי בנט, על יוזמתו לשילוב משמעותי של לימודי מורשת יהדות המזרח במערכת החינוך. יונה מבקש לראות בברכות ששיגר לשר בנט מהלך טבעי המעיד על ענייניות. "גם כאשר יש מחלוקות בין סיעות פוליטיות בכנסת זה לא אומר שבכל דבר לא מסכימים. יש דברים שיש תמימות דעים, גם בין חברים בסיעות שונות. במקרה הזה הגיעה השעה ששר חינוך, כפי שהרב יצחק לוי בשעתו כשר חינוך מטעם המפד"ל, לשלב באופן משמעותי את המורשת, התרבות וההיסטוריה של יוצאי ארצות המזרח בתכנית הלימודים של כלל תלמידי ישראל. זה שבנט מבקש ליזום את זה והוא שייך לבית היהודי שיש לנו איתם לא מעט מחלוקות לא צריכה להשפיע עליי שלא לברך על היוזמה החשובה שכל מי שיקדם אותה יקבל את ברכתי".

חבר הכנסת יונה נשאל כיצד היה רוצה לראות בפועל את המהלך עליו מדבר השר בנט, והוא משיב ומספר על עצמו: "הוריי הם יוצאי עיראק. אני נולדתי בארץ ואני לא יודע מספיק על ההיסטוריה של יהדות עיראק במאות הקודמות. זו רק דוגמא של יהדות שחיה על נהרות בבל אלפיים וחמש מאות שנה, ומה ילדי ישראל יודעים על פרק זמן ארוך כל כך של שהות של קהילה חשובה כל כך. הייתי רוצה שידעו על ההיסטוריה, דמויות המופת שלה והעשייה הרוחנית ואפילו הפוליטית שלה. אלו דברים שחשוב שכל ילדי ישראל ידעו אותם. כאשר כולנו נדע על כולנו הדבר יתרום ללכידות גדולה יותר ותחושת שייכות גדולה יותר של בני קבוצות שונות".

בעקבות הדברים נשאל יונה כיצד הוא מתייחס לאותם הסבורים כי יש לנטוש את העדתיות והעיסוק בתחום זה ולמזער את הדגשים של יהדות המזרח מול יהדות המערב ולראות בישראליות כור היתוך אחד. חבר הכנסת יונה דוחה את הדברים. "אנחנו עם שמדגיש ללא לאות את חשיבות השורשים, ופתאום רק כאשר מדברים על יהדות המזרח השורשים אינם חשובים? אדם נטוע במורשת בקהילה ובשורשים שלו, לא מתוך עמדה מתריסה ופלגנית אלא מתוך עמדה מכילה. כשנדע אחד על השני את ההיסטוריה הדדית ויחד נגבש היסטוריה מגבשת, ואין כאן שום מקום לטענה של פלגנות".

בשיחה אתו מתייחס יונה גם לדבריו של ראש מפלגתו לשעבר, אהוד ברק, כאשר התנצל בפני יוצאי עדות המזרח בשם מפלגת העבודה לדורותיה, כהגדרתו אז. ח"כ יונה רואה בדבריו אלה של ברק דברים ריקים וחסרי תוכן. "הוא חשב שזה מספיק אם אתה אומר שאני מתנצל ואתה יכול ללכת הביתה, אבל זה היה מס שפתיים. זה לא היה רציני מצידו כשהוא אמר זאת. כשאתה מתנצל אתה מודה שנעשו עוולות, בין במודע בין לא, בין במזיד ובין בשוגג, אז מה אתה עושה? אתה לא מסתפק בהתנצלות אלא עושה פעולות, מקדם מדיניות של פיצוי על פגעי העבר, שיש בה עדיפות לפריפריה. את זה הוא לא עשה. הוא חשב שההתנצלות תסגור את תיבת הפנדורה הזו. מבחינתי חשיבותה של ההתנצלות הזו היא זניחה".

ומה באשר להצבתו, גם אם לתקופה קצרה, של עמיר פרץ בראשות המפלגה? האם בכך יש עדות לשינוי תפיסה בשורות מפלגת העבודה ביחס למזרחיים? יונה סבור שבהחלט כן. לדבריו לסימבוליקה של הנהגה שכזו יש משמעות. "ייצוגיות היא חשובה אבל היא לא הכול. צריך להיות למנהיג גם סדר יום חברתי. עמיר פרץ היה מנהיג ראוי ובחירתו הייתה סימבולית. אנחנו גם יודעים שיש לו גם השקפת עולם של קידום פריפריה ולכן היה כאן תלכיד מוצלח".