כשהגירושין מתגלגלים למס הכנסה

לא מעט גרושים, שאיום ההלשנה מהלך עליהם אימים -
בוחרים להקדים ולפנות עצמאית אל רשויות המס, במסגרת הליך גילוי מרצון.

נתנאל כ"ץ , כ"ט בשבט תשע"ו

עו"ד קרן זרקו-זמיר
עו"ד קרן זרקו-זמיר
צילום: מיגל מור

אל שולחנה של עו"ד קרן זרקו-זמיר הגיעו לא מעט גרושים וגרושות במהלך השנים האחרונות, שחככו בשאלה האם לערב את רשויות המס בסכסוך הגירושין.

כך למשל, הגיע אליה איש עסקים עצמאי כבן 50, בעל חברות בתחום מערכות חשמל,, לאחר שהחל בהליך גירושין, שבמסגרתו נקלע למריבות עם בת זוגו.

"כדי להפעיל לחץ על הבעל, איימה עליו האישה, שאם היא לא תקבל את מה שהיא רוצה היא תדווח לרשויות המס על מסים רבים אותם העלים במהלך השנים", מספרת עורכת הדין.

לדבריה, האישה איימה על הגבר כי תחשוף העלמות מס של מיליון שקלים במשך כ-20 שנה, והגבר אישר שהאיומים הללו מדוייקים.

"לאחר שהתברר לו, כי קיים הליך של גילוי מרצון, אשר מוריד בבת אחת את האיום בפתיחת הליך פלילי בעניינו, האיש נרגע" אומרת עורכת הדין. "הוא היה מאד לחוץ מהאפשרות שישב במאסר, ולכן החליט לחשוף הכל בפני רשויות המס. במסגרת ההליך, הוא שילם 40% מס שולי על העלמותיו, כלומר כ-400 אלף שקלים".

לדברי עורכת הדין, במקרה זה מצבו הכלכלי הטוב של הגבר אפשר לו לעמוד בהליך גילוי מרצון כואב ויקר. לדבריה, הפחד שלו מפני הליך פלילי, לצד הרצון להפסיק להיות תלוי בחסדי האישה – המתיקו עבורו את הגלולה המרה.

דרישות למזונות מוגזמים

לדברי עורכת הדין, ברוב המקרים מעלים המס הוא הגבר, אך קיימים גם מקרים הפוכים. "לא מזמן פנה אלי גבר ששקע בהליך גירושים מאוד מכוער מאשתו, העובדת כקוסמטיקאית עצמאית. הוא סיפר לי שהיא רוצה את הילדים רק לעצמה, ולא מוכנה לתת לו לראות אותם", מספרת עורכת הדין.

הגבר סיפר עוד, שאשתו דורשת ממנו מזונות גבוהים וטענה בפני בית המשפט שהיא מרוויחה רק 3,000 שקל בחודש, בעוד שבידי הגבר נמצאות הוכחות שהיא מרוויחה לפחות 20,000 שקל בחודש.

לדברי עורכת הדין, במקרים כאלה חשוב להבהיר את המשמעויות של הלשנה לרשות המסים. מדובר בהליך שעלול להסתיים בעונש כבד, שיכלול קנסות כספיים עצומים, מעבר להחזרי המס שהועלמו, כמו גם לתקופות מאסר משמעותיות. "כאשר מדובר באם ילדיך – ההכרעה בעד להסגיר אותה להליכים אגרסיביים שכאלה צריכה להיעשות, אם בכלל -  בכובד ראש", מדגישה עורכת הדין.

לדבריה, נכון לעכשיו הגבר החליט לוותר, אבל היא ייעצה לו, להשתמש במידע שבידיו במהלך המשא ומתן שהוא מנהל מול אשתו, כדי להבהיר לה שבכל נושא המזונות הוא ישלם את מה שמגיע לה ולא מעבר לזה.

מהו הליך גילוי מרצון

עורכת הדין מסבירה כי הליך הגילוי מרצון כרוך בתשלומי חוב כבדים לרשות המסים - תשלום שלא כולם יכולים לעמוד בו. "כך ארע למשל במקרה בו גבר פנה אלי לייעוץ לגבי גילוי מרצון, משום שחשש שאשתו תחשוף את העלמת המסים שלו במסגרת הליך הגירושים". לדבריה, על אף שהחוב המוערך אצלו היה קטן יחסית, ועמד על כ-60,000 שקלים בלבד, הגבר בחר לוותר על גילוי מרצון מכיוון שמצבו הכלכלי לא אפשר לו לגייס את הכסף.

עורכת הדין מצביעה על בעיה נוספת שעלולה לצוף בהליך גילוי מרצון - דחיית ההליך על ידי רשות המסים. "אם המידע על ההעלמות המס כבר פורסם ברשות שלטונית אחרת, למשל בכתבי דין, בתקשורת וכיו"ב - רשות המסים רשאית שלא לקבל את הבקשה לגילוי מרצון", היא מסבירה.

"הליך סבוך שמומלץ לעשות תוך ליווי משפטי"

לדברי עו"ד זרקו-זמיר, גילוי מרצון הוא נוהל של רשות המסים מאז שנת 2005, שלפיו אדם עבר עבירות מסים מכל סוג, יכול לגלות על כך מיוזמתו לרשות המסים לפני שנתפס. בתמורה, אותו אדם לא יועמד לדין וזאת בכפוף לכך שכמובן ישלם את המס אותו העלים מקופת המדינה.

במקרה של גירושים, בעל או אישה יכולים לפנות לגילוי מרצון אם הם מרגישים שהצד השני יודע על העלמות מס שלהם, ושבכוונתו לדווח על כך לרשויות המס. לדברי עורכת הדין, במקרים רבים, האיום הוא רק איום, ואין כוונה לממש אותו, מפני שחשיפה שכזו עלולה להרע את מצבו של הצד המתלונן.

כך למשל, כאשר גבר נמצא אשם בהעלמות מס, וכתוצאה מכך מתמוטט כלכלית או נכנס לכלא – היכולת שלו לשלם מזונות הופכת מן הסתם לנמוכה בהרבה. כמו כן, גבר שסובך בהליכים פליליים מול רשויות המס יתקשה לשאת בנטל ההורות. "בשורה התחתונה, הנפגעים העיקריים, כמו תמיד – הם הילדים. את החשבון הזה נשים חייבות לעשות לפני שהן רצות ומסגירות על הבעלים שלהן לרשויות" אומרת עורכת הדין.

לדבריה, הפגיעה בנשים עלולה להיות קשה שבעתיים, "כי עדיין, למרות שאנחנו במאה העשרים ואחת, כשהאימא יושבת בכלא – הדבר משפיע בצורה דרמטית בהרבה על הילדים. למעשה הלשנה על בן או בת הזוג לרשויות המס היא כמעט תמיד ירייה ברגל".

לדברי עורכת הדין, הנקיטה באיומים על הלשנה נעשית על פי רוב על מנת להשיג מנוף סחיטה נגד הצד השני, לריכוך דרישותיו בכל הנוגע לחלוקת רכוש ולמשמורת על הילדים. אך לעיתים המוטיבציה להלשין על הצד השני לרשויות המס מתודלקת מיצר נקמה לא רציונאלי, בהליכי גירושין אמוציונליים במיוחד – ועל כן יש לנקוט במשנה זהירות כאשר איום כזה מונח על השולחן.

"סכנה: גילוי מרצון חובבני עלול לקבור את הנישום"

לדברי עורכת הדין, גילוי מרצון הינו הליך שבמסגרתו מוגשת בקשה מסודרת, שכוללת הסבר על העבירות שבוצעו, סקירה מלאה של ההכנסות שהועלמו, ואומדן של תשלום מס משוערך. "אין טופס פורמלי לביצוע ההליך", מסבירה עורכת הדין, "הבקשה צריכה לעמוד במספר רב של קריטריונים, וצריך לדעת מה מותר ומה אסור". לדבריה, מדובר בבקשה שעל פי רוב נבנית עם עורך הדין, ועל כן מומלץ להיעזר בשירותיהם של אנשי מקצוע בקיאים ובעלי ניסיון בתחום. 

הבקשה לגילוי מרצון מופנית לסמנכ"ל חקירות ברשות המסים, שבודק את הבקשה לגופה, וקובע אם היא עומדת בקריטריונים. לאחר מכן, פקיד השומה או תחנת המע"מ הרלוונטית מבצעים התדיינות כספית אזרחית על גובה המס שיש לשלם.

לדברי עורכת הדין, הגיעו אליה לא פעם אנשי עסקים שסברו לתומם כי ערכו הליך של גילוי מרצון עצמאית מול רשויות המס, אך לרוע מזלם התברר שהדבר כלל לא נעשה, והרשויות השתמשו במידע שנמסר להם לצורך פתיחה בחקירה פלילית.

"זה שמישהו חושב שעשה בקשה לגילוי מרצון לא אומר שהוא אכן עשה אותה", מדגישה עורכת הדין. לכן, רצוי לבצע הליך מסודר עם ליווי משפטי הולם. "חשוב להבין ראשית כל מה גובה המס שהאדם יידרש לשלם בסוף התהליך, והאם הלקוח יכול לעמוד בתשלום הזה. להגיש בקשה זה קל. צריך לחשוב מה קורה ביום המחרת לאחר שהבקשה מתקבלת" אומרת עורכת הדין.