היועצת המשפטית נגד החרמת כספי טרור

ועדת החוקה דנה בהצעה להסמיך את שר הביטחון לחלוט רכוש מחשודים בעבירות ביטחון. היועצת המשפטית: ההצעה מביעה חוסר אמון בבית המשפט.

עדו בן פורת , כ"ט בשבט תשע"ו

ועדת החוקה, הבוקר
ועדת החוקה, הבוקר
צילום: חזקי עזרא

ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת דנה היום (שני) בהצעה להסמיך את שר הביטחון לחלט רכוש מחשודים בעבירות ביטחון המדינה. הנוסח המוצע הובא לדיון במסגרת הדיון בהצעת חוק המאבק בטרור.

היועצת המשפטית של הוועדה טענה בדיון כי ההחרמה המנהלית המוצעת הינה הליך שפוגע פגיעה מוחלטת באזרח באופן קשה ולכן זה צריך להיעשות בבית המשפט. "בנוסף, העילה שהוצעה, היא עבירה פלילית ולשר הביטחון אין מומחיות בקביעה של מי עבר עבירה. זו מומחיות של בית המשפט וגם ההכרעה בין ניצים על זכויות רכושיות, היא מומחיות של בית המשפט.

"להחרמה יש היבט עונשי וגם מן הטעם הזה, לא ראוי לקבוע זאת כהליך מנהלי עם ביקורת שיפוטית דלילה במקום בהליך שיפוטי. ההליך לא יפגע במלחמה בטרור כי תפיסה ראשונית ממילא אפשרית וכל השאלה היא איך שוללים את הרכוש הסופי".

לדבריה, ברוב המדינות נהוג הליך של חילוט בבית המשפט ואפילו בשיטה האמריקנית שהמדינה נאחזת בה, ברגע שיש התנגדות להליך המנהלי מאת צד שטוען לזכות ברכוש, ההליך עובר לבירור בבית המשפט. ''מאחר שאין פגיעה במלחמה בטרור בהליך שיפוטי. אין כאן אלא הבעת חוסר אמון בבית המשפט. התרגלו לעבוד לפי תקנות ההגנה ורוצים לשמר אותן בחוק חדש. זה הכל", אמרה היועצת המשפטית.

נציג שירותי הביטחון הכללי השיב בכעס ליועצת המשפטית של הוועדה, "כתבת חוות דעת שלימה בלי שהיו בפנייך נתונים. את לא יודעת על מה את מדברת! כל הליך, ייקח כמה שנים. הטרור הנוכחי, הוא של יחידים שמושפע מהרשתות החברתיות ואנו נאלצים לפגוע ברכושם הפרטי. מדובר על שקי כסף, חלקי גנרטורים, חומצות, אלקטרודות ועוד זה מניעה וסיכול זה רכוש טרור. ברוב המקרים, איש לא בא לבקש בחזרה את הרכוש מאוד ברור מה מטרתו.

"בשב"כ סבורים כי על מנת להילחם בטרור, חשוב שההליך יהיה קצר ולא כתחנת ביניים. זה קריטי עבורנו, אם יתקבל מודל אחר, אני צופה פגיעה בביטחון המדינה. זה ירחיב את ההיקפים של ההליכים השיפוטיים שלא נעמוד בהם. זה יטביע את הארגון בהליכים שיפוטיים שלא נעמוד בהם", הזהיר.

המשנה ליועץ המשפטי לממשלה עו"ד רז נזרי אמר "בעולם אידיאלי, היינו מעדיפים שחילוט ייעשה בפני בית משפט. מי שיפגע מהחילוט, יוכל לבקש לעתור לבית המשפט. הזכות לחירות חשובה יותר מזכות הקניין ועדיין אנחנו רואים שהחוק מאפשר לעצור אדם במעצר מנהלי''.

נציג השב"כ השיב כי "התהליך מורכב גם ככה. בתהליך של חילוט והחרמה נדרשות לא פחות משש אינסטנציות בתוך השב"כ וכן פיקוח של שני יועצים משפטיים פנימיים. אחרי זה פונים לפרקליטות המדינה ולמשרד הביטחון. להוסיף את המקל הזה של האישור הסופי של בית משפט כהחלטה אחרונה, לא נוכל לקבל אותו. זה המודל, ואנחנו עומדים על זה בצורה נחרצת. שר הביטחון מקבל החלטה על תפיסה לפי תמונת המודיעין, ומי שרוצה, שיעתור לבית המשפט".

ח"כ בני בגין (הליכוד) העיר "קשה לי הביטוי שנשמע כאן, 'נצטרך לרוץ לבתי משפט', מוצע כאן פגיעה בזכות אזרח".

היועמ"ש של משרד הביטחון עו"ד אחז בן ארי אמר "היו מקרים שהחזרנו טובין על סמך השגה. זה קורה לעיתים רחוקות כי המנגנון מקיים ביקורת שיפוטית בכל הגורמים שמאשרים אותו. היצרן הכי גדול של מקרים כאלה, הוא מסוף כרם שלום. שם יש מאמץ של החמאס להחדיר מוצרים דו שימושיים. בשנה האחרונה נתפסו כ-150 פריטים כאלה. רק 10 עתרו לבג"ץ. אנו מזמינים את האנשים שלקחו מהם את הטובין לשימוע, ולא כולם מגיעים לשימוע".

עו"ד איתן פינקלשטיין מפרקליטות המדינה אמר "כאשר יש מידע מודיעיני, אנו משתדלים לפתח אותו לראיות ואז נלך עם החומר להליך שיפוטי. מדובר על פעולות שלא מבשילות לראיות כיון שהם חסויות. הדיון פה הוא האם נחלט רכוש עפ"י ראיות חסויות. לא מענישים אדם עפ"י ראיות חסויות אלא רק לצורך מניעה''.

ח"כ ענת ברקו (הליכוד) הדגישה, "המציאות מורכבת והחוק חייב לאפשר להגיב באופן אפקטיבי ומיידי על מנת להילחם בטרור, ובמקביל לשמור על האפשרות ללכת לבית המשפט. הפרוצדורות המשפטיות המוצעות, ינוצלו כנגדנו".

ח"כ מיכל רוזין (מרצ) טענה "כל דיון בהצעת החוק הזו מביא אותנו לאותה דילמה בין הרצון לסכל טרור לבין השמירה על גבולות ברורים של זכויות האזרח. אני תומכת בעמדת הייעוץ המשפטי של הוועדה שמתנגד להצעה''.

יו"ר הוועדה ח"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי) הגיב בחריפות, "תופסים נשק או כסף של ארגוני טרור, איזו ענישה יש בתפיסה הזו? זו מניעת טרור! זה כסף שנועד לביצוע פעולות טרור. אם על כל חילוט יזדקקו לרוץ לבתי המשפט, זה לא יגמר.

"ראיתי תיק אחד שנוהל ארבע שנים. כל המערכת תהיה עסוקה בהליך הזה. מוצע כאן תהליך שיעבור כמה אינסטנציות של גורמי משפט מתוך המערכת. נראה לך הגיוני שעל 5,000 ש''ח ינהלו תיק כמה שנים?".