האו"ם מכיר בכתר ארם צובא כנכס תרבות עולמי

ישראל על המפה גם בתחום התרבות העולמית. אונסק"ו, ארגון התרבות והמורשת של האו"ם, הכיר בכתר ארם צובא כנכס תרבות בינלאומי.

שמעון כהן , א' באדר תשע"ו

כתר ארם צובא
כתר ארם צובא
צילום: מכון בן צבי

כתר ארם צובא, אחד מכתבי היד החשובים ביותר של התנ"ך, הוכרז אתמול (שלישי) על ידי אונסק"ו כנכס תרבות עולמי.

הכתר מוצג בהיכל הספר שבמוזיאון ישראל. כתר ארם צובא נכתב בשנת 930 לספירה, ונחשב לכתב היד החשוב והמדויק ביותר בעולם של התנ"ך, ולמעשה לספר התנ"ך הכרוך הראשון שנוצר. כעת זוכה הכתר להכרה עולמית מיוחדת בחשיבותו - ארגון החינוך, המדע והתרבות של האו"ם החליט להכיר בו כנכס תרבות בינלאומי.

על הכתר וההחלטה היסטורית של אונסק"ו שוחחנו ביומן ערוץ 7 עם עמוס חרמון, יו"ר יד בן צבי, הגוף המזיק בהקדש של הספר שהיה פעמיים בסכנת אובדן: בפעם הראשונה לפני כאלף שנה, במאה ה-11, הוא נשדד על ידי השלטון הצלבני והועבר למצרים; ובפעם השנייה לפני קום המדינה בעקבות פרעות שביצע המון מוסת בחאלב שבסוריה, נגד הקהילה היהודית במקום.

הכתר שהופקד כהקדש לידי מכון בן-צבי לחקר קהילות ישראל במזרח של יד יצחק בן-צבי, מוצג כיום במוזיאון ישראל בשיתוף פעולה בין שני המוסדות. זהו המוצג השני במוזיאון ישראל הזוכה להיכנס לרשימה היוקרתית של האו"ם.

 במשך מאות שנים ריתק כתר ארם צובא דורות של יהודים בכל העולם. הכתר ידוע, בין היתר, ככתב היד אשר גם הרמב"ם עשה בו שימוש לצורך כתיבת הלכותיו. הוא ידוע לא רק בשל חשיבותו האדירה, אלא גם בשל הדרמה והמסתורין הסובבים אותו. לאחר שנשדד במאה ה-11 על ידי השלטון הצלבני, הוא נרכש בהון עתק על ידי הקהילה היהודית בקהיר במאה ה-12. משם הוא נדד במאה ה-14 עד שהגיע לחאלב שבסוריה. פעם נוספת היה בסכנה, כאמור, בעקבות פרעות שביצע אספסוף בבית הכנסת העתיק בחאלב ב-1947.

פרעות אלה הסתיימו בשריפת בית הכנסת ובהיעלמותו המסתורית של הכתר למשך עשור. בהמשך גלגוליו של הכתר גילו עולים מחאלב לנשיא המדינה לשעבר, יצחק בן צבי, כי הכתר לא נשרף ולא אבד, אלא עדיין קיים במסתור בחאלב, והקהילה היהודית הפיצה שמועות על אובדנו כדי שלא יחפשו אותו.

רק בשנת 1957, לאחר מספר ניסיונות כושלים, הוברח כתר ארם צובא לישראל במבצע חשאי. מאז שהוסתר אבדו דפים מהספר וכיום יש בידינו רק 295 דפים מתוך 487 שהיו בספר השלם. חרמון מציין כי התעלומה סביב הכתר הלכה וגברה כאשר חלק מהדפים שנעלמו התגלו בשוקי עתיקות ונסחרו בסכומי עתק. זאת על אף שבכתר עצמו נכתב כי הוא מוקדש לקהילה כולה ולכל יהודי וקללות חמורות ביותר יחולו על ראשו ועל ראש ילדיו של מי שיעז לנסות ולסחור בו.

כעת נמצא הכתר באפוטרופסות מכון בן-צבי של יד יצחק בן-צבי. במשך שבע שנים עבר הכתר תהליכי שימור ושיקום מקיפים במעבדות מוזיאון ישראל וכעת הוא מוצג לציבור בהיכל הספר במוזיאון ישראל.

חרמון מתאר בהתרגשות את הצעדים המיוחדים הננקטים על מנת לשמר את הכתר מפגגעי מזג אוויר ופגעים אחרים. הוא מספר כיצד פעם בשלושה חודשים ניגשים אנשי המוזיאון ומעבירים בכתר עמוד על מנת שהציבור יוכל להתרשם מעוד עמוד בכתר הנדיר.

בעקבות ההכרה עליה הכריז אונסק"ו, תיעוד של הספר ייכלל במאגר "זיכרון עולם" של אונסק"ו שבו ניתן למצוא "נכסי תרבות בינלאומיים ובעלי מאפיינים יוצאי דופן", כהגדרת הארגון. מאגר "זיכרון עולם" של אונסק"ו נוסד בשנת 1995 והוא כולל כ-300 פריטים ואוספים נבחרים וייחודיים מרחבי העולם.

חרמון מעיר ומציין כי הכתר הופך להיות המוצג השני במוזיאון ישראל הזוכה להיכנס לרשימה היוקרתית. לפני כשנה זכה "כתב יד רוטשילד" להיכלל ברשימה היוקרתית. אז הייתה זו הפעם הראשונה שבה זכו מוסדות ישראלים,  מוזיאון ישראל ו"דפי העדות" של יד ושם, להיכלל במאגר. הזוכים בתואר זה מהווים חלק מאוסף המורשת התיעודית העולמית.

חרמון חותם את דבריו בהזמנת הציבור כולו לראות מקרוב את ההיסטוריה ולחוש את הקשר אל עברו החי של עם ישראל.