הרב יואל קטן
הרב יואל קטןאתר ישיבה

נתיבי נבואה.

מבט אל ההפטרות.

משה ליכטנשטיין. ירושלים, מגיד-קורן, תשע"ה. 704 עמ'

(6330530‑02)

אולם חשקה נפשו להעמיק במסרים העולים מפרק הנבואה השבועי, הקשור במידה זו או אחרת לפרשת השבוע או למועד שבו הוא נקרא. המחבר מדגיש במבוא שמצד אחד ההפטרה היא קודש קודשים, מסר נבואי ישיר ונבחר מתוך הנבואות שנצרכו ונשמרו לדורות; ומצד שני לפעמים היחס כלפיה מזלזל, ורואים אותה כמין מנה אחרונה לאחר קריאת התורה שהיא העיקר. לדעתו ההפטרות השבועיות נועדו להפנות מסר נבואי אקטואלי לחיינו העכשוויים, והן אמורות להאיר את השבוע כולו ואף מעבר לו.

כך הפטרת פרשת תרומה משווה בין ההכנות לבניין המשכן הצנוע ובין הכנות שלמה לבניין בית המקדש הגדול, כששלמה לצורך בניית בית כה גדול לא יכול להסתמך רק על תרומות והוא נדרש גם לגבייה בכפייה. גם טקסי חנוכת הבית שונים – משה רבנו נסתר כמעט לגמרי בחנוכת המשכן, בעוד ששלמה תופס את מרכז הבמה בחנוכת המקדש. ייתכן שחז"ל רצו ללמד אותנו שאדם עם כוחות גדולים ראוי שיתעל אותם לקודש, ובעקבותיהם מסיים המחבר: "ניתן לקבוע שהישגיו של שלמה משיגים את יעדם בהווה, אך טומנים בחובם את זרעי הבעיות שבהמשך הדרך"...

*****

לנצח כל רגע מחדש.

שיחת נפש עם בעל התניא.

יחיאל הררי. תל אביב, ידיעות אחרונות וספרי חמד, תשע"ה. 374 עמ'

([email protected])

מסע בספר התניא, עם חוקר אקדמאי שתוך כדי מחקר השוואתי פילוסופי-חברתי נשבה בקסמיו של הספר. המסע מגלה את עיקרי רעיונותיו ואת יסודות המחשבה היהודית הפזורים בספר, ואת הגישה הטיפולית-פסיכולוגית שאפשר למצוא בדברי האדמו"ר בעל התניא, תוך כדי חיכוך בדמותו הגדולה החופפת על פני הספר הכתוב. במסע זה תיפתח נפשו של הקורא לראות ולהבין את יצריו ואת מאבקיו ואת כישלונותיו וניצחונותיו ויחסו לסובבים אותו ולאלוקיו, הכול במעין שיחה אישית, "יחידות", עם בעל התניא בכבודו ובעצמו.

*****

בין קנאות לחסד.

מגמות אנטי-קנאיות במחשבת חז"ל.

דוד ברזיס. רמת גן, אוניברסיטת בר אילן, תשע"ה. 539 עמ'

(5318575‑03)

מחקר מקיף בגישה ספרותית, שבמרכזה לא העיון הלמדני ולא הביקורת ההיסטורית - אלא הבנת תוכן אגדות חז"ל מתוך לשונן וסגנונן והקשרן הספרותי-פילוסופי. המחבר מבקש לחצוב בארות חדשים ולגלות בורות ישנים בהבנת המושג קנאות בחז"ל והגישות כלפיו במשך הדורות, בדגש כמובן על הגישות האנטי-קנאיות.

רשימת הקנאים לדעת המחבר מתחילה כמובן בשמעון ולוי, אחריהם פינחס ואליהו, וממשיכה דרך עזרא ונחמיה ואנשיהם (!), בית שמאי ומורדי הבית השני, עד התנא רבי אליעזר הגדול. בספר נפרס לפני המעיין עולם המחקר שהנושא הזה בוער בקרבו כבר כמה דורות, כאשר היחס לקנאים מתקשר לקשרי היהדות עם הצדוקים והנוצרים ומשיחי השקר וגם קנאי דורנו.

אני לא בטוח שהגישה הספרותית-פילוסופית עושה חסד עם המסורת היהודית המקובלת יותר מאשר הגישות העיונית-מחקרית וההיסטורית...

[email protected]