כח הנתינה של עם ישראל – יעקב שוואקי אישי

סדר הדברים בפרשה ובתפילה נראה לפעמים מבולבל אך הוא חושף מהות מיוחדת. יעקב שוואקי על מקדש, מוזיקה, הודיה לה' והאלבום שבפתח.

יעקב שוואקי , ב' באדר תשע"ו

יעקב שוואקי
יעקב שוואקי
צילום: יצחק דניאל

פרשתנו פותחת בעניין התרומה: "ויקחו לי תרומה, מאת כל איש אשר ידבנו לבו תקחו את תרומתי. וזאת התרומה אשר תקחו מאתם זהב וכסף ונחשת", ואחרי כמה פסוקים מגיע הציווי: "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם".


מצד אחד אנו אומרים שאין לנו את היכולת המספקת באמצעות הכלים שלנו – האברים, להודות לקב"ה על כל מפעלו האדיר, ואחרי כמה פסוקים אנו אומרים "הן הם יודו"
כשאני מתבונן בסדר הדברים, לכאורה נראה לי שהתורה הייתה צריכה לצוות קודם על עשיית המקדש ובניית המשכן ולאחר מכן לבאר את דרכי הפעולה לגיוס מימון ההמונים לצורך זה. ובכלל, מדוע נקראת הפרשה 'תרומה' ולא 'מקדש'? התרומה היא רק האמצעי לבניית המקדש ואילו המקדש הוא למעשה המטרה.

ידוע שכח הנתינה הוא "חלק א-לוה ממעל" ובכח זה מתבטא צלם א-לוהים כפי שנאמר: "מה הוא רחום אף אתה רחום, מה הוא חנון אף אתה חנון" "אשר יצר את האדם בצלמו בצלם אלוקים ברא אותו".

התורה באה ללמד אותנו שבית המקדש הוא לא סתם עוד בניין מאוסף חומרים, עצים, ברזלים, יריעות וכו', המטרה הייתה ליצוק תוכן אמיתי בעצם בניית המקדש וזאת על ידי נדבת הלב של עם ישראל מתוך כח הנתינה.

אם כן מובן מדוע נקראת הפרשה "תרומה". המקדש מייצג את כח הנתינה של עם ישראל כח זה הוא מעין 'מוטו' עיקרי בבניית המשכן. זו הייתה כוונת הבורא יתברך, שהמקדש יתקיים מתוך נדבת הלב האישית של כל אחד ואחד מעם ישראל.

אנחנו אומרים בתפילת נשמת כל-חי: "ואילו פינו מלא שירה כים, ולשוננו רינה כהמון גליו, ושפתותינו שבח כמרחבי רקיע,
התורה באה ללמד אותנו שבית המקדש הוא לא סתם עוד בניין מאוסף חומרים, עצים, ברזלים ויריעות
ועינינו מאירות כשמש וכירח, וידינו פרושות כנשרי שמיים, ורגלינו קלות כאיילות אין אנחנו מספיקים להודות לפניך", ומיד לאחר מכן: "הן הם יודו ויברכו וישבחו ויפארו וירוממו ויעריצו ויקדישו וימליכו את שמך מלכנו".

מצד אחד אנו אומרים שאין לנו את היכולת המספקת באמצעות הכלים שלנו – האברים, להודות לקב"ה על כל מפעלו האדיר, ואחרי כמה פסוקים אנו אומרים "הן הם יודו".

הנקודה היא שכל אבר ואבר כשלעצמו הוא מוגבל ואינו מספיק כדי להודות, אך כאשר מחברים את כל האברים יחד, אזי החיבור הכולל מאפשר לנו להודות לקב"ה. אנחנו צלם א-לוקים ויש כח סגולי בנשמה היהודית. אנו רואים זאת גם בשירה ובמוזיקה היהודית מלאת העוצמות שסוחפת גם יהודים הרחוקים מהתורה ומהמצוות אל אביהם שבשמיים.

בימים אלו אני עובד על סיום האלבום התשיעי שלי, 'מאמין בנסים' שיגיע בעזרת השם בקרוב לחנויות, עד אז אני מזמין אתכם, גולשי 'מגזין ערוץ 7', לצפות בשיר "ושכנתי בתוך בני ישראל ולא אעזוב את עם ישראל" מתוך המופע ב'היכל נוקיה':

שבת שלום!

יעקב.

---

מתוך מגזין ערוץ 7