הקשר בין יצירה ליהדות – אילוץ או מציאות?

האם השיח על יצירה יהודית הוא מהותי ואמיתי או ניסיון לתאר את היהדות בהתאם לדרישת הדור? הרב פרופ' כרמי הורביץ משיב.

שמעון כהן , ג' באדר תשע"ו

הרב פרופ' הורביץ בכנס
הרב פרופ' הורביץ בכנס
צילום: המכללה ירושלים



טוען....

בראיון ליומן ערוץ 7 מתייחס הרב פרופ' כרמי הורביץ לקשר שבין אמנות, יצירה, יהדות, חסידות וקבלה. זאת בעיצומו של כנס 'פרד"ס' של המכללה ירושלים, כנס העוסק בתחומי היצירה והיהדות העכשווית ובמרוצת הדורות.

הרב פרופ' הורביץ נשאל אם העיסוק המוגבר של מוסדות החינוך והתורה של הציונות הדתית בשנים האחרונות בתחומי האמנות אינו עיסוק מעט מאולץ שכל תכליתו היא לייצר רלוונטיות ליהדות ולהתאים אותה לרוח הדור ששפתו היא אמנות, יצירה ותקשורת.

במענה דוחה הרב הורביץ את הטענה ומציין כי לאורך השנים כולן ראו פרשנים במונח 'פרד"ס' ביטוי לכל אותו עולם רוחני עשיר המעשיר את עולם ההלכה בתחומים נוספים כדוגמת פילוסופיה ויצירה. "אין יהדות בלי הלכה ואין הלכה בלי התוספת המעשירה את ההלכה. אנחנו חייבים להעשיר את העולם הרוחני שלנו על ידי תחומי העשרה שמעשירים את התחום ההלכתי".

לדבריו לא ניתן להתעלם מכך שהאמנות והיצירה ליוו את החיים היהודיים. "לא הייתה תקופה בהיסטוריה של עם ישראל שיהודים לא עסקו בה בתחומים שמעבר להלכה, היו גדולי פילוסופיה שהעשירו את עולם ההלכה בהגות הזו'. היו אמנים שעסקו ביצירה של שירה, וידוע בהקשר זה תור הזהב בספרד ותקופות נוספות שהועשרה בהם החוויה היהודית וההלכתית.

"היהדות יודעת להתמודד עם מצבים שבהם עוסקים בתחומים נוספים. אין תחום שהוא אוטומאטית פסול. אם יהודים חווים חוויות מסויימות ונותנים ממדים של העשרה אנחנו יודעים לעשות זאת על פי ההלכה. לא הכול מותר אבל אנחנו יודעים להיכנס לתחומים כאלה עם גדרי ההלכה".

דוגמא לכך מוצא הרב הורביץ באחת המרצות שהציגה את משנתה בכנס אתמול. "היה דיון על תיאטרון וכו', והופיעה אישה חרדית לחלוטין שהתחום שלה הוא ליצור סרטים על טהרת ההלכה ועם זאת נותנים ביטוי לאלמנטים של החיים היהודים ונותנים להם משמעות. היא שומרת על כל תג ותג של הלכה ובאישור של רבנים היא מפיקה סרטים. הדברים אפשריים, כמובן עם גדרים"

"יש סכנות שאורבות בכל מקום אבל חז"ל הכשירו את ספר קהלת על התהיות הפילוסופיות שבו, כיוון שתחילתו וסופו תורה. כלומר, אם אדם מחויב לתורה בסוף ובהתחלה, הוא יכול לבדוק, לשאול, לתהות וליצור. אנחנו אנשים יוצרים בכל תחום – הגות, הלכה ואמנות", אומר הרב הורביץ.

בעקבות הדברים הללו נשאל הרב הורביץ אם גם הוא סבור שאמנות ש'הולכת עד הסוף' באופן בוטה, פרובוקטיבי, מתסיס וסוער, אמנות שמייצרת נוכחות גם בעולם האמנות העכשווי, לא תוכל להיכלל בגדרי ההלכה.

הרב הורביץ מסכים לחלוטין לקביעה זו וקובע כי "בשום אופן לא. האמנות יכולה לתת ביטוי אמיתי ועמוק, אבל אסור שאמנות תעבור את גדרי ההלכה. יש להלכה גבולות קבועים וברורים ואמנות שחורגת מהגבולות הללו מבחינתנו כאנשים שומרי מצוות היא פסולה ולא יכולה להתקיים. לעומת זאת אם אדם מתוחכם ומחויב לעולם התורה וההלכה ומחויב להישאר בגדרים הללו, הנימה היצירתית יכולה לבוא לידי ביטוי, אבל זה דורש הרבה השגחה והקפדה, אבל אנחנו משוכנעים שהדברים אפשריים".

פרק נוסף שבו מתמקד הכנס הוא עולם הקבלה והחסידות והרב הורביץ נשאל אודות הקשר המתהדק בין עולם החינוך של הציונות הדתית לעולם הקבלה והחסידות והרלוונטיות של העולם הזה לימינו. "החסידות הייתה מהפכה אדירה שמתוכה יצאו אנשים יצירתיים מבחינה רוחנית. זו אולי התנועה שהעשירה ביותר את היהדות במאתיים השנים האחרונות והעמיקה את החוויה הרוחנית דתית.

"מובן שבתקופת יצירת התנועה החסידית ולאחר מכן יש חריגים של אנשים שהולכים לקיצוניות מסוימת ואנחנו משוכנעים שצריך לשמור על הגדרים, אבל הדרך שהגישות החסידיות – החסידות האמיתית ולא חסידויות מזויפות שמהן צריך להסתייג – יש בה הרבה מהחיובי שבהעמקת החוויה הרוחנית שצריכה להתלוות להלכה אבל לא יכולה להחליף את ההלכה".

עוד התייחס הרב הורביץ לטענה העולה בדבר נחיצותה של החסידות בתקופת הגלות ובחוץ לארץ, כאשר היה צורך לחזק את ההתמודדות של היהודי הבודד מול עולם גויי ולפעם בו את הניצוץ היהודי סביב דמות האדמו"ר והחצר החסידית, בעוד כאן, בארץ ישראל המציאות שונה.

לדבריו "החוויה היהודית כפי שהייתה בחו"ל ובארץ היא המשכיות אחת. יש לפעמים נטייה לומר שדפוסים מסוימים התאימו לחו"ל ולא למדינת ישראל, אבל אני סבור שהמצב שלנו כיהודים במדינת ישראל יכול לקבל הרבה העשרה מהחוויות הרוחניות של התנועות הרוחניות וההלכתיות לאורך כל השנים, ואני לא רואה את השבר שבין החוויה היהודית בתקופה שהיינו בחו"ל לימינו כאן, מעבר לכך שכאן בארץ ישראל אנחנו ריבונים ויש לנו אפשרות להתפתח ולהרחיב מעבר למה שהיה בחו"ל אבל לא על ידי דחייה של מה שהיה, אלא מתוך המשכיות והתפתחות של העושר הרוחני שהיה לנו במשך אלפיים שנות גלות".