המודיעין ברשות המיסים יבדוק אמינות הבד"צים

יו"ר הוועדה לביקורת המדינה ח"כ קארין אלהרר: רשות המיסים מתקדמת יפה בתחום, נקפיד שיכנסו לקופת המדינה כל הכסף המיועד לחברה.

אורלי הררי , ו' באדר תשע"ו

רחל עזריה
רחל עזריה
צילום: דוברות הכנסת

כל גופי הכשרות הפרטיים הפעילים כיום בארץ מסרו לאחרונה לרשות המיסים דיווח פעילות מלא על המקומות המושגחים על ידם ורשות המיסים תפעיל את יחידת המודיעין שלה כדי לוודא נתונים אלו. כך נחשף היום (שלישי) בוועדה לביקורת המדינה, שדנה במיסוי מקובלים ובד"צים.

לדברי יו"ר הוועדה, ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד), רשות המיסים מתקדמת יפה בתחום, ''לפני כחודש התפרסם חוזר של הרשות, המתקן את הליקויים עד כה במיסוי מקובלים ובד"צים, אך עלינו להקפיד שהוא לא יישאר אות מתה, יוטמע אצל גורמי השטח, ויכניסו לקופת המדינה כל הכסף המיועד לחברה כולה, לכל צרכיה''.

חנן פוגל, נציג מבקר המדינה, ציין כי "חוזר רשות המיסים הוא הצהרת-כוונות, אך אין בו חידוש ממשי, וכסף שהוענק למקובל והוצג כמתנה הפטורה ממס, ימשיך להיות מוצג כזה".

משה אשר, ראש רשות המיסים, השיב כי אדמו"רים, מקובלים, מוהלים ועורכי חופות – אינם שונים מכל בעל מקצוע החייב במס. "נתינת ברכה או ייעוץ היא מתן שירות ונתינת סכום בעבורה - חייבת במס. מתנה, הפטורה ממס, היא כזו שבעבורה לא ניתן דבר. תרומה למוסדות שהן עמותות הזכאות לאישור סעיף 46 הוא תקין לחלוטין – וכל ההתמקדות היא בכסף שמגיע לחשבון הבנק הפרטי של מעניק הברכה. גם מתן שירות שאין בצידו תעריף – חייב במס".

רוני חכם, סמנכ"ל רשות המיסים הוסיף כי "מצאנו את כל 44 הבד"צים שאי פעם פעלו בארץ, החליפו שם או הורידו פעילות, ומי מהם עמותה או גוף פרטי. ל-26 גופים כאלו הועברה דרישה למי הם מעניקים השגחת כשרות – ונענינו ע"י כולם. נפעיל את המודיעין שלנו כדי לבדוק את היקף הפעילות שלהם. יש בידינו נתונים מסמרי-שער על היקף השכר של חלק ממנהלי הבד"צים".

לדברי משה דגו, סמנכ"ל המשרד לשירותי דת, אחריותו היא על המועצות הדתיות והרבנויות המקומיות, ו-50-40 הבד"צים הפרטיים היא בדרך כלל עמותות. הוא הוסיף כי משרדו ממחשב את כל המועצות הדתיות וקובע אמות-מידה אחידות לפעילות.

לדברי ח"כ יואב בן-צור (ש"ס), כיוון שלא נקבע גובה ותעריף לברכה – היא איננה חייבת במס. "הנותנים תרומה מאמינים שזה כמו צדקה, וגם מי שאינו נותן מאומה זוכה לברכה או ייעוץ, וכבר ראיתי מי שנתנו כסף ובכל זאת לא זכו לברכה".

ח''כ רחל עזריה (כולנו), יוזמת הדיון, אמרה כי "משגיח כשרות של המועצה הדתית שעובד גם בבד״צים פרטיים זה כמו חבר כנסת שיעבוד כלוביסט. יש כאן ניגוד עניינים מוחלט. מונופול הכשרות של הרבנות עולה למשק למעלה מחצי מיליארד ש״ח לשנה על פי נתוני משרד האוצר. התנהלות קלאסית של מונופול שמעלה את יוקר המחייה מהסיבה הפשוטה שהוא יכול. משרד האוצר מתכוון לתקן עיוות זה".

לדברי ח''כ אלעזר שטרן (יש עתיד), "חצרות האדמו"רים והמקובלים והבד"צים עושקים את המעמד הבינוני והנמוך ברמאות, כאילו הם יכולים לתת מערכת כשרות שהרבנות לא יכולה לתת. אני אסתפק בכשרות של הרבנות, ולפעמים גם זה לא".

רוני חממה, מנהל ''גרעיני עפולה-חממה'' האשים כי רבנים המכהנים מטעם המדינה מחייבים השגחה פרטית של בד"צ בתמורה להענקה תעודת כשרות ומשרד הדתות אינו מעוניין לפתור את הבעיה.

תני פרנק, ראש תחום דת ומדינה ב"נאמני תורה ועבודה" הוסיף כי כבר בשנת 2008 ציין מבקר המדינה את כשלי מערך הכשרות, ואמר כי "ייתכן והמבקר צריך לבדוק את הנושא בשנית, כי לפי הדיון כאן המצב נשאר על כנו".

כתגובה לדברי נציג המשרד לשירותי דת אודות היחס בין הכשרות של המועצה המקומית, הקריא פרנק מתוך כתב האישום נגד רב העיר חולון, ולפיו "הנחה הרב יוסף את הכפופים לו בכתב ובעל פה להורות לבעלי עסקים המבקשים תעודת כשרות מסוג 'מהדרין' באופן שבפועל לא הותיר אפשרות בידי בעלי העסקים ברירה אחרת זולת רכישת בשרים מבד"צ בית יוסף'''.

זו, לדברי פרנק, ההוכחה הטובה ביותר לקשר בין המועצה המקומית לבד"צים הפרטיים.