אהוד אולמרט
אהוד אולמרטPhoto by Tali Mayer/POOL

היום שבו נכנס אהוד אולמרט לכלא על עבירות שחיתות מז'אנר השלטון המקומי, הוא הזדמנות טובה להגיד כמה מילים על המנגנון הטכני והנפשי שמוביל להרבה מהשחיתות בשלטון המקומי.

מהו בעצם פוליטיקאי מקומי (ותעזבו לרגע את המקרה הספציפי של אולמרט)?

מדובר באדם שהשקיע לאורך לא מעט שנים המון שעות בהתנדבות לטובת הציבור. ישיבות מועצה, ישיבות ועדות, ישיבות הנהלת העיר, מפגשים עם תושבים, חוגי בית ופגישות פוליטיות עם חברים אחרים במועצת העיר ועם ראש העיר הם רק חלק מהדברים שפוליטיקאי מקומי עושה, ולא רואה מהם גרוש.

כשאתם חוזרים בערב הביתה מהעבודה ויושבים מול הטלויזיה, הוא נפגש עם פעילים שכונתיים במתנ"ס בקצה העיר. כשכל חבריו יושבים לראות משחק כדורגל עם פיצוחים ובירה, הוא נאבק על תוספת מאבטחים לגני ילדים ולמעונות. כשאשתו רוצה לשבת אתו בערב לכוס קפה שקטה, לשוחח מעט על עמל היום, בדיוק מגיע שיחה דחופה לקראת ישיבת מועצת העיר שתתקיים למחרת. וכל זה כאמור, בהתנדבות גמורה, שלא על מנת לקבל פרס, רק טענות ומענות, גידופים וחירופים.

ואז, אחרי עשר או עשרים שנה, מאות ואלפי שעות עבודה, שערות לבנות ולילות בלי שינה, מגיע הרגע. מיודענו הפוליטיקאי המקומי מצליח להגיע ולהיבחר לראש העיר או לסגן ראש העיר. עכשיו הוא לכאורה הגיע למנוחה והנחלה, יש שכר לעמלו. משכורת של חמש ספרות, רכב, לשכה ומזכירה, ופתאום כולם משחרים לפתחו.

אבל אז מיודענו הפוליטיקאי שם פתאום לב לחוסר היחס הסביר בין הכוח האדיר שנמצא בידיו לתגמול הכספי שהוא מקבל. בחתימתו תיבנה קומה, באצבעו תוקם שכונה, ובהבל פיו ינתן רישיון להקמת מסעדה. כל חתימה שלו שווה מיליונים, לפעמים עשרות מיליונים. ומצד שני, הוא נוסע במאזדה 6 חביבה, ולעומתו הקבלן שתלוי בחתימת ידו נוסע במרצדס. הוא גר בדירת ארבעה וחצי חדרים, ולעומתו הקבלן גר בוילה רחבת ידיים. הוא טס לחופשה בחול באקונומי, הקבלן מנופף לו לשלום מהביזנס או המחלקה הראשונה.

ואז מיודענו מרגיש שמשהו מכל זה מגיע לו. לא כל המיליונים הללו, והוא בשום פנים ואופן לא יקבל החלטות אחרות ממה שהוא היה מקבל ממילא, אבל אין שום דבר לא הגון בזה שהוא יקבל משהו מהקבלן. בכל זאת הקבלן כבר סידר בדירות את כל הנכדים שלו, והוא הילדים שלו בקושי גירדו בעצמם הון עצמי לדירה עם משכנתא. מגיע לו משהו על כל השנים ואלפי השעות, זה בעצם בכלל לא שחיתות, זה אפילו הגון. ואז מגיעה הנפילה...