אולמרט לכלא - כן, אבל בלי "שידור חי"

הרב רצון ערוסי משיב לשאלה האם ראוי שנתניהו הופיע בפני בג"ץ, וכן לשאלה האם ליווי כניסתו של אולמרט לכלא היה ראוי.

הרב רצון ערוסי , ט' באדר תשע"ו

אולמרט נכנס לכלא מעשיהו
אולמרט נכנס לכלא מעשיהו
צילום: יונתן סינדל, פלאש 90

שאל השואל ואמר, האם לפי ההלכה נכון היה שרה"מ נתניהו הופיע אתמול בבג"ץ ועמד כשהשופטים נכנסו ודיבר בפניהם כאילו הוא היה אחד הנתבעים.

עוד שאל, האם נכון שרה"מ לשעבר מר אולמרט שהיום אמור להיכנס לבית הסוהר שהודיעו שהתקשורת האלקטרונית והרדיופונית ילוו את הכניסה הזו בשידור חי.

והתשובה, לפי ההלכה גם אילו היינו מתייחסים לרה"מ כאל מלך, הרי אם המלך צריך להופיע בבי"ד חייב הוא להופיע בבי"ד, ואם הוא צריך לעמוד, צריך לעמוד, שהרי ינאי הוזמן לבי"ד ורבי שמעון בן שטח דרש ממנו שיעמוד לפי כללי ההלכה, מהבחינה הזאת זו היא תעודת כבוד למשפט התורה שהכל דנים ונידונים, דהיינו, כל אדם יכול להתקדם בסולם מעלות ולהיות דיין אבל, גם אם הוא נכשל הוא יועמד לדין. זוהי כאמור תעודת כבוד. אבל הבעיה בעניין שדנו בו והוא מתווה הגז, זוהי בעיה אשר מבחינת החברה הדמוקרטית היא מאוד קשה. מדוע? משום שלפי החברה הדמוקרטית יש צורך בהפרדה בין שלוש רשויות. בין הרשות המחוקקת והרשות השופטת והרשות המבצעת. ומר נתניהו רה"מ מופיע גם כראש הראשות המבצעת וגם כחלק מהרשות המחוקקת ובית המשפט הוא הרשות השופטת. לכן ברגע שמובאים בפני הרשות השופטת עניינים הקשורים בסמכותם של הרשות המבצעת או שהרשות המחוקקת הסמכות של הרשות השופטת, חייבת להיות מאוד מוגבלת כי אם היא תהיה בלתי מוגבלת עקרון הפרדת הרשויות יטושטש וזה דבר שפוגע באופי ובמהות האמתית של הדמוקרטיה.

ולפנים בישראל באמת בתי המשפט בשבתם כבית דין גבוה לצדק לעולם ולעולם לא התיימרו להחליף בזמן שהם דנים בעתירות כנגד אנשי רשות המבצעת להחליף את הרמטכ"ל ולדון באופן פרטני אם צדק או לא צדק במבצע זה או אחר, או להחליף שר אם צדק או לא צדק בהתנהלותו כזו או אחרת. ובוודאי לא ראשי ממשלה, כי זה לא תפקידם. הם לא אמורים להבין בדברים האלה וגם לא מסמכותם. אלא בעבר היו רק בודקים אם על פני הדברים יש משהו אשר מצביע על עוולות, התנהלות לפי עיקרי הצדק הטבעי, אבל לא אמורים היו להיכנס לפרטים, ולשקול אם אכן השיקולים היו נכונים או לא.

וכך היה נכון לנהוג גם בימנו, אלא מאז האקטיבזם השיפוטי ומאז שבית המשפט העליון מלבד בסמכותו החוקית שהוכנה לו כחוק להיות בג"צ נטל לעצמו סמכות שלא הוענקה לו בחוק להיות בית משפט לענייני חוקה. ואז הוא בודק חוקים ומבטל אותם ולא עוד אלא כאמור גם בשבתו כבג"צ הוא כמעט מחליף את ראש הממשלה, ודן בפרטי פרטים, האם נכון לעשות כך או לא, וכל המעורבות הזו איננה נכונה. זה לגבי השאלה הראשונה ביחס להופעתו אתמול של רה"מ מר ביבי נתניהו בפני הבג"צ.

אשר לשאלה השנייה, ביחס לכניסתו של רה"מ לשעבר מר אולמרט לבית הסוהר, אשר לפי דברי השואל, התקשורת ילוו את הכניסה הזו בשידור חי לבית הכלא, התשובה היא, אוי לה לאותה בושה אוי לאותה כלימה, שחברה שאמורה להיות נאורה לא רק דמוקרטית ומלומדת, מגיעה לתובנות כאלה שגויות. נכון שמבחינה דמוקרטית כולם שווים בפני החוק אבל חברה דמוקרטית גם צריכה להגן על עצמה שלא יקומו וינצלו בכוחות דמוקרטיים – להרוס את הדמוקרטיה, ושלא יווצר  מצב כזה שמחר מחרתיים תהיה זילות כלפי כל הללו שנושאים תפקידים רמים, הנשיא לשעבר, רה"מ לשעבר, זה פתרון משפט התורה בעניינים האלה. שוויון בפני החוק להעמיד אותם לדין – כן. פרסום – לא. ולא כי הם נכבדים ודמם סומק טפי מאחרים, לא, אלא יש בהם שני דברים. יש את הפן האישי ויש בהם את הפן המוסדי.

כשעושים בושות לנשיא שנכנס לכלא הם לא רק מביישים אותו אלא מנפצים את מוסד הנשיאות כי הציבור מתערער בו האמון במוסד כומוסד, והחברה זקוקה למוסד כזה כשעושים בושות לרה"מ לשעבר בכניסתו לכלא, הם אינם וגעים אך ורק במר אולמרט האיש, אלא פוגעים במוסד של רה"מ כי מוסד כזה הוא חיוני, הוא אולי היום במשטר דמוקרטי כמו שלנו כח מספר אחד. אם כן, אם הציבור יטשטש את התחומים בין האיש ובין המוסד, הרי הציבור יאבד את אמונו במוסד, וזהי פגיעה אנושה בדמוקרטיה בגלל כוחות עודפים של דמוקרטיה, בגלל שכלי התקשורת שהם ביטוי לחברה דמוקרטית לא נוהגים ריסון בעצמם לא יודעים לתחום את עצמם. אין צורך לרסנם כי זה לא דמוקרטי, אבל הם צריכים לרסן את עצמם לשקול מה משרת את החברה כחברה דמוקרטית ומה הורס אותה, גם אם אין כוונתם להרוס אותה. בפועל, האקט הזה של ליווי פרסומי של כל הדברים האלה, הוא פוגע ומכרסם במוסדות של החברה הדמוקרטית, דבר שעלול מחר מחרתיים לגרום להתפתחות כיתות קיצוניות אשר יבעטו בדמוקרטיה ויחליפו את הדיקטטורה ויראו בה כמשטר מציל מפני הדמוקרטיה, או דמוקרטיה כזו.

ולכן אנחנו כל כך צודקים שאנחנו כל הזמן קוראים לחברינו היקרים הדוגלים בחברה דמוקרטית, אבל, הם שואבים הכל מהחברה התרבותית המערבית הדמוקרטית ואינם שואבים מערכי הנצח של תורת ישראל. הגיע הזמן שילמדו את מורשת ישראל, את תורת ישראל את ערכי הנצח שלה מגיל אפס, על מנת שזו באמת תהיה דמוקרטיה יהודית יהדותית ולא דמוקרטיה מערבית גויית אשר תלושה מערכי הנצח של עם ישראל.