בשבע מהדורה דיגיטלית

בין אולמרט לאלון

אהוד אולמרט ישתחרר כנראה מכלאו עוד לפני אתי אלון, שמעלה בכספי הבנק למסחר

יאיר שפירא , ט' באדר תשע"ו

תצא מהכלא מרוששת. אתי אלון
תצא מהכלא מרוששת. אתי אלון
צילום ארכיון: Pierre Terdjman, פלאש 90

ביום שני השבוע נכנס ראש ממשלת ישראל לשעבר אהוד אולמרט לבית הסוהר. לפני ארבע עשרה שנים נכנסה לכלא פקידת הבנק אתי אלון.

אולמרט ייצא מהכלא בעוד שנה ועשרה ימים, אם יצליח לשכנע את ועדת השחרורים כי התנהגותו במשך כל אותה תקופה הייתה משביעת רצון. אם ועדת השחרורים שדנה השבוע בעניינה של אתי אלון תירתע מהנזיפות שספגה לפני שנה משופטי בית המשפט המחוזי בלוד, הפקידה המועלת מהבנק למסחר תצא לחופשי שנתיים אחרי שאולמרט ייחלץ מכלאו.

כמעט כל מי שנכנס לבית הסוהר לפני ארבע עשרה שנה, הצליח כבר לצאת לחופשי. שרים שנטלו שוחד, אנסים אכזריים, סחטנים אלימים ואפילו לא מעט רוצחים. אלון גנבה כמעט רבע מיליארד שקלים שהעשירו את משפחות הפשע, מוטטו בנק והכבידו על תקציב המדינה. היא עשתה זאת כדי לנסות ולהציל את אחיה, מהמר כפייתי, שבעזרתו הצליחו ארגוני הפשע לסחוט אותה במשך יותר מעשור.

בתחילה היא גנבה מאות אלפים בידיעה שתיתפס בתוך זמן קצר. אך החודשים הפכו לשנים. בעלי שליטה בעייתיים, יחד עם דירקטורים רשלניים ואפילו משרד רואי חשבון מהגדולים ומהמכובדים ביותר בארץ, לא הצליחו כל אותן שנים להבחין בכך שפקידה אחת מרוקנת מתחת לאפם את הבנק כמעט מכל הונו העצמי. גם הפיקוח של בנק ישראל על הבנקים לא הצליח להבחין בדבר, ומשטרת ישראל הייתה עיוורת למאות המיליונים שהוברחו והולבנו על ידי ארגוני הפשע.

אך למרות שמיליונים עברו דרכה והידיעה כי החירות שלה היא על זמן שאול, אתי אלון לא חיה חיי מותרות. הכסף הגנוב הועבר לנושים המסוכנים של אחיה. וכשלא יכלה עוד, הייתה זאת היא שהתייצבה במשרדי מפלג ההונאה של מחוז תל אביב וחשפה את המעילה. היא הודתה בבית המשפט והביעה חרטה מלאה. היא לא הקדימה להסתיר סכום נאה להגנה משפטית משובחת או לרווחת משפחתה אחרי שתיכלא. לעומתה, שודד הברינקס אילן קופרמן-סגל, נוכל מקצועי עם תיק פלילי עב כרס, השתחרר כבר לפני שנה וחצי. הוא הסליק את שללו בן חמשת מיליון השקלים, הצליח לשכור עורכת דין מהשורה הראשונה, והשיג הקלה בעונש המאסר שנגזר עליו והפחתה משמעותית של הקנס שהושת עליו.

אלון הוכרזה כבר לפני שנים אחדות כפושטת רגל, מכיוון שלא הייתה יכולה לשלם את חמשת מיליון השקלים שגזרו עליה השופטים. היא נכנסה לכלא מרוששת, וכך תצא ממנו. לפני שנה קיבלו שופטי המחוזי את בקשת הפרקליטות לא לאפשר את שחרורה המוקדם בגלל אי תשלום הקנס, כמו גם בגלל הנזק הגדול שגרמה. הנזק שגרם אולמרט לא ישאיר אותו במאסר יום אחד נוסף.

דייטים מסוכנים

כך נראית מערכת משפט שרואה לעצמה חובה לתת מענה לכל שערורייה ציבורית. לפני חודשים אחדים התפוצצה פרשה מאוד לא נעימה: אדם שעמד בראש מדרשה לתודעה יהודית התגלה כמי שמנסה להעלות ברשתו גרושות חילוניות. בהתאם לעובדות, כתב אישום מתוקן שהוגש נגדו לפני כמה שבועות, האיש הודה במסגרת הסכם טיעון שבמשך חמש שנים תמימות הוא תעתע בחמש נשים. האיש, אב לילדים שמנהל אורח חיים דתי, הציג את עצמו בפני המתלוננות כרווק חילוני בלי ילדים, שעובד עם רשויות ביטחון וקצין מילואים בדרגת רב סרן. הוא סיפר להן כי הוא משתתף במבצעים צבאיים שונים ולכן אינו זמין טלפונית, דבר שאיפשר לו לשלוט בחייו הכפולים. את הנשים הוא צד בעזרת פרופיל פיקטיבי בפייסבוק. מערכות היחסים הגיעו אל קיצן כאשר אחת הנשים עלתה במקרה על זהותו האמיתית.

הפרשה המביכה זכתה בזמנו לכיסוי תקשורתי והפכה לנושא לשיחות סלון במגזר. המדרשה התורנית מיהרה לפטר את האיש. הוא מצא את עצמו בלי פרנסה, במשבר משפחתי וחברתי עמוק, כששמו וכבודו נרמסים בצדק. עד היום, כאן הייתה מסתיימת הכרוניקה של החטא ועונשו במקרה של התנהגות נלוזה שכזו. אך המשטרה, פרקליטות מחוז תל אביב ובית המשפט בעיר לא עמדו בפיתוי ופתחו את שערי הקרקס או שמא אלה שערי הגיהינום. המשטרה עצרה אותו לשבועיים תמימים. הפרקליטות הגישה כתב אישום חסר תקדים, והשבוע סגן נשיא בית משפט השלום בתל אביב, השופט צחי עוזיאל, גזר את דינו.

"בבסיס האיסור הנעוץ במעשיו של הנאשם ניצב הצורך להגן על כבוד האדם, פרטיותו, חופש הפעולה שלו, וכן על האוטונומיה של האדם על גופו, ועל חירותו האישית והמינית. בהקשר זה, ראוי להדגיש כי מצג השווא בענייננו פוגע באפשרות ובזכות של האדם להכריע בדבר הזהות של בן הזוג או של האדם עמו הוא בוחר לקיים מערכת יחסים זוגית ורומנטית", כתב השופט עוזיאל במטרה לנסות ולבנות מסגרת משפטית לעבירה הפלילית. אך חידוש גדול לא פחות היה העונש שנגזר על האיש, אדם נעדר עבר פלילי ששיתף פעולה עם חוקריו, הודה בכול וחסך את שלב ההוכחות המביך.

העונש המשמעותי, ארבעה חודשי מאסר בפועל שירוצו בעבודות שירות וקנס עונשי של שלושים אלף שקלים לכל אחת מחמש המתלוננות, ניתן בפרשה חריגה. המצג השקרי כאן היה מעל ומעבר לזה שגברים ונשים מרשים לעצמם בדרך כלל בבניית קשר רומנטי. אבל מתג המחיר הגבוה של השופט עוזיאל בפרשה הזאת נגזרים הליכים פליליים ואזרחיים גם במקרים נפוצים יותר וחמורים פחות. מעתה סיכון פלילי מרחף מעל כל אחת שהשיגה דייט באמצעות שיפוץ של גילה בפרופיל באתר היכרויות, וכל אחד שהעלים בשבועות הראשונים של הקשר את העובדה שהוא מובטל.

כישוף כושל

אם ברומנטיקה עקומה עסקינן, הרי לכם פסק דין של בית הדין הרבני בחיפה. בפני הדיינים הגיע אדם שפסק לאשתו כתובה של מיליון שקלים, ועתה כאשר הם עומדים בפני גירושין הוא מנסה להתנער ממנה. אחת מטענותיו המרכזיות של האיש היא כי אשתו ניסתה להטיל עליו כשפים. כראיה הוא הביא סרטון ממצלמה נסתרת שבו נראית האישה כשהיא מכינה כוס קפה תוך שהיא מציצה שוב ושוב בחשש לאחור, ואז מרוקנת אל תוך הכוס כפית עם חומר מצנצנת חשודה. האישה טענה שהחומר שהוכנס לקפה הוא חילבה, שבעלה דווקא אוהב לשתות בקפה ובמרק. אך אז ידיד משפחה, חשמלאי במקצועו ורוקח חומרי כישוף להשלמת הכנסה, עלה על דוכן העדים. הוא סיפר כי מכר לאישה חמישה חומרי כישוף בסכום צנוע של ששת אלפים שקלים. הוא העיד כי התרה בה שלא תעשה שימוש בחומר, אך העיד לזכותה כי הכישוף לא כוון להזיק לבעלה אלא לקנות שליטה בו.

הדיינים, אמונים על המגמה בבתי הדין שלא לחייב בעלים בתשלום כתובות רהבתניות, אמנם הפחיתו את חיוב הכתובה לכדי רבע מהסכום שננקב בה, אך סירבו לפסוק כי האישה הפסידה את הכתובה כולה. "לא נראה שהיה פה כישוף אמיתי", נכתב בפסק הדין. "לא ניתן לייחס לכל חומר שאדם מסוים מחליט לעשות עמו מעשה כזה או אחר, ככישוף אמיתי שיש לו השפעה או השלכה אמיתית. במקרה והיה מדובר בכישוף שנעשה על ידי בעל קבלה מוסמך וידוע בתחום הקבלה התורנית או בכישוף שנעשה בשמות הקדושים וכדומה, היה מקום לשקול האם מדובר בכישוף אמיתי עליו יש מקום לדון באשר לחיוב הכתובה, אך לא זה המקרה בנידון דנן. בעיני בית הדין אין כל משמעות לכל רשימת חומרי הכישוף שמכר העד לתובעת".

מכת כת

לא לחינם חלפו שלושים שנה מאז פרסמה חברת הכנסת לשעבר מרים תעסה-גלזר את הדו"ח החמור שלה שחשף את פעילות הכתות המסוכנות בישראל, והרשויות נמנעו מלחוקק חוק פלילי בעניין. עד לשבוע האחרון. הצעת החוק של ח"כ אורלי לוי-אבקסיס, שאושרה בוועדת השרים לענייני חקיקה השבוע, מנסה להגדיר מהי כת מסוכנת. החוק, כך נראה, לא פחות מסוכן. החוק מעניק למערכת המשפט סמכות לקבוע כי קבוצת אנשים כלשהי מקיימת דינמיקה של "ניצול יחסי תלות, מרות או מצוקה נפשית של אחד או יותר מהחברים על ידי שימוש בשיטות של שליטה בתהליכי החשיבה ובדפוסי ההתנהגות".

את ראשי הקבוצה אפשר יהיה להכניס למאסר של עד עשר שנים. אולם החוק המוצע עלול להתברר ככלי לחיסול חשבונות דתי או אידיאולוגי. הקביעה בהצעת החוק כי שירותי הרווחה יוכלו למנות אפוטרופוס לבגיר שחבר בכת שהוגדרה כמסוכנת, היא פגיעה חסרת תקדים בחירויות האזרח.