לנגן את הניגון שלנו בלי לזייף
לנגן את הניגון שלנו בלי לזייףצילום: פנימה

הִתחלת שינוי תזונתי. בין אם מתוך רצון לשפר את חייך, להישמר לנפשך או לעזור לגופך להירפא ממכאוב.

אין זה משנה מהי הסיבה שהובילה אותך לתהליך השינוי. מה שחשוב הוא הדרך, ושתהיה בה שמחה.

בגופנו קיים כוח מופלא שדואג לשימור בריאותנו, נקרא לו כוח החיים. כוח החיים שבנו מאפשר למשל את תהליך חילוף החומרים שבגופנו: הגוף קולט מן הסביבה אוויר (חמצן), מים ומזון והוא פולט אל הסביבה אוויר (פחמן דו חמצני), שתן, צואה וזיעה. 

החומרים שהגוף קולט דרושים לו לשם גדילה, החלפת התאים וריפויָם ולשם יצירת אנרגיה. החומרים שהוא פולט הם חומרי פסולת אשר נוצרים בגוף כתוצאה מחילוף החומרים.

כל עוד הגוף מצליח לסלק את חומרי הפסולת באותו קצב שבו הם נוצרים - הוא נשאר במצב נקי ובריא. אם המצב אינו כך, כלומר אם הפסולת אינה מופרשת לאלתר, היא מתחילה להצטבר בגוף, בכמות שהולכת וגדלה וגורמת להרעלתו. 

אולם חשוב להבין שבריאות אינה תלויה אך ורק במה אני אוכלת או כמה פילאטיס אני עושה. לנפש יש מקום נכבד ביותר בבריאות, וכדי לשמור על בריאות עליי לשמור על תנועה נפשית נכונה.

אם בתזונה עסקינן, הרי שבהקשר זה עליי לוודא תדיר כי המקום שבו אני נמצאת מוביל אותי יותר ויותר לשמחה ולשקט פנימיים, ואם אני מגלה שההתעקשות על אורח תזונתי כזה או אחר מובילה אותי לעצבות או לתחושת חיסרון - הרי שאינני בכיוון.

בעבודתי אני נתקלת לפעמים באנשים שלמרות שהם מקפידים לבצע את כל ההוראות והמלצות הטיפול, עדיין אינם זוכים לשינוי המיוחל והבריאות ממאנת להגיע. כשאנחנו חוקרים ובודקים בכנות ולעומק אנחנו מגלים שלמרות ההקפדה - או שמא גם בגללה - חסרה שמחה בתהליך. 

אדם החליט להתנזר ממאכלים מסוימים כי הוא מאמין, ואמונה זו גם מחוזקת במחקרים ובניסיונם של אחרים, שזה יוביל אותו אל עבר הבריאות המיוחלת. אולם העדרה של השמחה מונע מכוח החיים לשוב לתפקודו התקין. לכאורה, האדם עושה את כל מה שצריך, ועדיין הישועה מתעכבת. 

כדי להבין למה זה כך אפשר להיעזר בדבריו של רבי נחמן שאומר כי "מצווה גדולה להיות בשמחה תמיד ולהתגבר ולהרחיק העצבות והמרה שחורה בכל כוחו, כי כל החולאת הבאין על האדם כולם באים רק מקלקול השמחה". ועוד הוא אומר כי "השמחה היא רפואה גדולה".

בקיצור שולחן ערוך (לב, כב) נאמר שמי שרוצה לשמור על בריאותו צריך להכיר את התנועות הנפשיות ולהיזהר מהן, כשכוונתו לרגשות כמו השמחה המוגזמת (מאניה) ומאידך הדאגה, הכעס והפחד: "וצריך המשכיל שיהא שמח בחלקו כל ימי הבלו, ולא ידאג על עולם שאינו שלו, ולא יבקש יתרונות, ויהיה בטוב לבב ובשמחה הממוצעת. כי היא סיבה לגדל החום הטבעי, ולעכל המאכל, ולדחות המותרות, ולחזק אור העיניים וכל ההרגשות, וגם יתחזק כוח השכל...". 

אכול בשמחה לחמך
בלי השמחה, גם המזון הטוב ביותר לא יוכל להתעכל ויהפוך למותרות ולפסולת. ועוד עניין יש בדבר, מעבר למקומה הפיזיולוגי של השמחה בתהליך העיכול וחילוף החומרים, והוא רישומה - כמו רישומם של כל הרגשות - בגוף הפיזי.  בספרו 'ריפוי טבעי' משווה הנרי לינדלר, מחלוצי הריפוי הטבעי, את רפרטואר הרגשות בנפש האדם לצלילים מוזיקליים. כל תו מוזיקלי מבטא תדר כלשהו של סדרת רגשות אנושיים, מהתווים הנמוכים והעמוקים של אומללות וייאוש עד לתווים הגבוהים המבטאים אהבה ואושר. 

לינדלר טוען שכל תנודה ברובד המנטלי והרגשי של האדם תבוא לידי ביטוי גם ברובד הפיזי. הוא קובע חוק שאומר שתנודה שמקורה ברובד אחד של האדם - פיזי, מנטלי או נפשי - תוביל לתנודה ברבדים האחרים. לינדלר משתמש במונח 'התמרה'. הוא אומר שכל תנודה מנטלית, רגשית או פיזית משוגרת מיידית מהמוח למערכת העצבים ומגיעה לכל תא ותא בגופנו וכך היא מותמרת לרובד של הבריאות הפיזית או של הגירוי והמחלה.

כדי להמחיש כיצד מתרחשת התמרה זו נותן לינדלר את הדוגמה הבאה. הוא אומר שאם ניקח חול יבש ונניח אותו על צלחת זכוכית ונניח אותה על פסנתר בעת נגינה, נראה שהחול מסתדר בצורות הרמוניות בהתאם לצלילים המויקליים שנובעים מהפסנתר. למעשה, התדר המוזיקלי מותמר לתצורותיו החומריות של החול.

למוזיקה המופקת מהפסתנר יש תצורה בנפשו של המלחין. תצורה זו הוא התמיר לתווים על נייר, וכך השלים את ההתמרה מהמנטלי והרגשי הטהור לדיו ולנייר החומריים. בשלב הבא הנגן מתרגם את התווים הכתובים לצלילים מוזיקליים הנובעים מהפסנתר, ותדרים מוזיקליים אלה גורמים לחול שעל צלחת הזכוכית להסתדר בצורות גאומטריות. 

בריאות מוגדרת כפעילות נורמלית והרמונית של כל מרכיבי האורגניזם וכוחותיו במישור הפיזי, המנטלי והרוחני. אם נחזור לדימוי המוזיקלי הרי שבריאות, שמחה, סיפוק עצמי ואושר הם המוזיקה ההרמונית של הנפש, ולעומתה חוסר סיפוק עצמי, עצבות ומחלות פיזיות כמוהם כזיוף, רעש שצורם בנפש ופוגע בעצבים.  שנזכה לנגן את הניגון שלנו בשמחה ובלי לזייף. שיתהפך הכול לטובה, ובשמחה.

פורסם ב''פנימה''

לרכישת מנוי