''שיימינג במקרה של סרבנות גט – ראוי''

מומחית לדיני עבודה רואה בהפצת פרטיו של המרצה סרבן הגט מהלך ראוי, ובחוק השבת של הח"כים זוהר ולביא מהלך חברתי מתבקש.

שמעון כהן , י"ב באדר תשע"ו

עו"ד יעל דולב
עו"ד יעל דולב
צילום: עצמי



טוען....

בראיון ליומן ערוץ 7 מתייחסת עו"ד יעל דולב, מנהל מחלקת דיני עבודת ב-GKH ומי שעומדת בראש פורום דיני עבודה של לשכת עו"ד, לפרשת הדחתו או השעייתו של המרצה מאוניברסיטת בר אילן לאחר ששמו ותמונתו הופצה על ידי בית הדין הרבני כסרבן גט.

סוגיה נוספת לה התייחסה עו"ד דולב היא הצעת החוק של חברי הכנסת לביא וזוהר ולפיה יתאפשר לכל אדם לסרב לעבוד בשבת, גם אם אינו מוגדר כשומר מצוות.

על הפרשה הראשונה מציינת עו"ד דולב בפתח דבריה כי אינה מכירה את פרטיה לעומקם, אלא רק מדיווחי התקשורת, ומדיווחים אלה עולה כי אכן מדובר בסרבן גט ושאלת פיטוריו מעלה שאלה משמעותית בדיני עבודה: מה הקשר בין דברים שעושה עובד שהם חיצוניים לעבודה שלו? שהרי מתן גט או סירוב למתן גט אינה נוגעת לעבודתו של מרצה, ועם זאת, היא מוסיפה ומציינת בית הדין לענייני עבודה נדרש לסוגיה זו וקבע כי שאלת מהו האדם ומה התנהגותו אינם פרטים שניתן להתעלם מהם כאשר מקבלים אדם לעבודה.

בדבריה מזכירה עו"ד דולב מקרה קיצוני שבו עובדת סוציאלית הוציאה פוסט שהילל ושיבח את מותם של חיילי צה"ל בנגמ"ש. "היא פוטרה ובית הדין לעבודה אמר שיש אמירות שאנחנו לא רוצים לשמוע מעובד ציבור. כך גם במקרה פרופ' אמיר חצרוני".

לנוכח דברים אלו מגדירה דולב את ההחלטה שקיבלה אוניברסיטת בר אילן להדחתו של המרצה כתעודת כבוד לאוניברסיטה. "האוניברסיטה מעמידה אמירה ערכית נגד עובד בכיר שלה שלא נותן גט וסרבנות גט היא דבר שצריך להוקיע אותו. אני מעריכה שבית הדין לעבודה יראה בסוגיה הזו עילה מספקת להשעייה".

בהמשך הדברים נשאלה דולב אם לא נכון לראות בנושא סרבנות גט עניין אישי פרטי, שהרי בדרך כלל הדברים תלויים בעימות וויכוח בין בני זוג ואינם נובעים בהכרח מרוע ליבו של הסרבן. דולב שבה ומציינת שאינה מכירה את הסיפור ספציפית, אך סבורה ש"אם הגיעו למצב שבו בית הדין הרבני מביע עמדה נחושה כל כך כלפי מרצה באוניברסיטה שצריך להיות בעל ערכים, ואם מדובר בסרבן גט מנימוקים לא ענייניים יש כאן אמירה ערכית והמעביד צריך לתת דעה כלשהי, אבל אם מדובר בסכסוך פרטי אז זה לא המקרה".

ומה באשר לשימוש שעושה בית הדין הרבני ב'שיימינג' האינטרנטי ככלי נשק מול אותו סרבן? דולב מציינת כי מדובר בכלי שהתחיל להיות פופולארי ובמקום לנהל מלחמות בבתי דין לעבודה עובדים מנהלים מאבקים בפייסבוק ובאתרים דומים. זה הופך להיות יותר מדי פופולארי לטעמי, ובהקשר הזה זה לא כל כך ראוי. בבית הדין לעבודה נשמע קולו של העובד. בית הדין לעבודה הוא לא מקומו של המעסיקים.

''אני סבורה שיש איזון, אבל שומעים את העובד בבית הדין לעבודה, ולכן להתחיל להפוך את זירת האינטרנט לזירת ההתגוששות ולעשות שיימינג, בין אם זה בין עובד למעסיק ובין אם בין עובדים, זה לא ראוי וצריך למצוא את הדרך שבה לא הכול מותר ולא ניתן להתיר דמו של אף אחד באמירות פייסבוק".

באשר למקרה הנוכחי שבו עשה בית הדין הרבני שימוש ברשת על מנת להפיץ את תמונתו ופרטיו של המרצה, אומרת דולב כי "הנושא של סרבנות גט מאוד טעון, ואני מניחה שאם הרבנות החליטה לפרסם את השם שלו זו לא רק מריבה על הכסף, אלא סירוב שהוא יותר בלתי מתקבל על הדעת. אחרת לא היו מפרסמים את פרטיו.

''דבריי על השימוש הלא ראוי ב'שיימינג' מתייחסים להיבט הרחב יותר, אבל במקרה הזה קצת קשה לי עם מדובר בסרבן גט ואם אין לו נימוקים ראויים לסרבנות אני סבורה שצריך לפרסם את שמו ולהתנער ממנו".

באשר להצעת החוק המאפשרת לכל אדם לסרב לעבוד בשבת, גם אם אינו שומר מצוות, אומרת עו"ד דולב כי מדובר במהלך חיובי מאוד ופותחת בהסבר משפטי של המציאות: "אסור לעבוד בשבת. צריך לזכור את זה. חוק שעות עבודה ומנוחה אוסר עבודה בשבת. עם זאת יש מקרים שבהם יש היתר לעבודה בשבת, ולכן תוקן חוק שעות עבודה ומנוחה, והוסיפו סעיף שאומר שכאשר אדם לא מוכן לעבוד בגלל מצוות דתו שאותה הוא מקיים – כך מינוח החוק - לא ניתן יהיה לפטר אותו או לא לקבל אותו לעבודה.

''כך נוצר מצב שמספר רב של אנשים, בין אם אלו מסורתיים ששומרים שבת חלקית או חילוניים שרוצים להיות עם המשפחה בשבת, לא היו מתקבלים לעבודה או מפוטרים בגלל סירוב לעבוד בשבת. התיקון הזה בא ואומר שלכל אדם יש זכות לסרב לעבוד בשבת".

"במבט רחב יותר, מדברים על עבודה בשבת אבל פסיקת בית הדין לעבודה וביהמ"ש העליון אומרת בצורה ברורה שמקורה של השבת הוא בציווי דתי, אבל מטרתה של השבת היא מנוחה חברתית לעובד, וקביעת היום היא אכן מההיבט הדתי אבל אין בכך כדי לשנות את ההיבט החברתי של זכות האדם לנוח פעם בשבת".

ומה באשר לרעיון הבחירה של יום מנוחה אישי לכל עובד ועובד? עו"ד דולב רואה ברעיון כזה הפוגע בערכים המשפחתיים חברתיים של השבת. "הערכים הם ערכים רחבים הרבה יותר, אלו ערכים משפחתיים. בממד חברתי משפחתי חייבים למצוא יום אחיד לכולם, מה שמקובל גם בדתות ובמדינות אחרות. רק יום מנוחה אחיד יכול לספק את המנוחה החברתית הזו שבית המשפט כבר קבע שיש בה ערך מאוד גבוה".

האם העברתו של החוק הזה תעלה מחדש את סערת משחקי הכדורגל בשבת? עו"ד דולב סבורה שכן ומעירה שלא רק סוגיית הכדורגל תיפתח אלא "תיפתח כל הסוגיה מחדש והפתיחה מהכיוון החברתי היא הפתיחה הנכונה יותר, כי מדברים הרבה על כפייה דתית, אבל פתאום אנחנו למדים שחלק גדול מהציבור לא רואה כך כפייה דתית אלא רצון חברתי משפחתי להיות עם כולם ביום מסוים ביום מנוחה כולל של כולם, וזהו כיוון ראוי מאוד להצגת הנושא".