עמירם בן אוליאל, הנאשם המרכזי ברצח בכפר דומא, מתאר בהקלטה מיוחדת את העינויים שעבר במתקני החקירות של שירות הביטחון הכללי, עינויים שהובילו להודאתו במעשים החמורים.
בתחילה, הוא מספר, אמצעי החקירה היו עדינים יחסית. "חקרו אותי ולא שיתפתי פעולה, עד שהם קלטו שאני משתדל לא לשמוע שירת נשים אז הם פשוט החליטו להפעיל את הרדיו. הם שמו שירת נשים, ביקשתי מהם לחדול, הם לא הסכימו וכשקמתי לכבות התנפלו עליי, הרביצו לי, אזקו אותי בידיים וברגליים, לחצו עליי במקומות כואבים".
"מכיוון שהם קלטו שהקטע של שירת נשים רגיש אצלי, הם הביאו לי חוקרת ששרה לי שירים", מספר בן אוליאל. "באיזשהו שלב כשהתכופפתי טיפה קדימה היא מצאה תירוץ לגעת בי ואמרה שהיא מפחדת מאוד על הגב שלי. היא נגעה לי בכתף כדי להרים אותי והתחלתי לצעוק עליה 'מה את נוגעת בי, תתביישי לך' וכל הזמן שמרתי על זכות השתיקה".
הוא ממשיך לתאר, "אזקו אותי באזיק קצר מאחורי הידיים, נתנו לי סטירה, אמרו לי שאני אתחיל לדבר ושנגמר השתיקה פה. אמרו לי 'אתה פעם ראשונה בחקירת שב"כ, אתה יכול להגיד לפדרמן שיזרוק את החוברת שלו לזבל'. המשכתי לשתוק. בציניות ביקשו ממני פשוט לשבת בתנוחה שהגב 45 מעלות אחורה בערך, תנוחה בלתי אפשרית. אחרי דקה כבר נפלתי אחורה עד שהראש שלי הגיע כמעט לרצפה".
"כאבים מטורפים, צרחתי צרחות איומות. הם לא התייחסו, הם אמרו לי 'אתה מדבר?'. המשכתי לשתוק, לצרוח. בשלב כלשהו הרימו אותי, אחד תפס אותי מהחולצה ואמר לי 'אני הולך להיות הסיוט שלך, אנחנו נשתה לך את הדם מהאוזניים'. כל מיני איומים, כל מיני צעקות, צרחות, הכאות, סטירות. עד שמתישהו אמרתי טוב, אני אחרטט להם איזה משהו שישחררו אותי ואמרתי להם אני אדבר אני אדבר".
על השחזור מספר בן אוליאל, "לקחו אותי לכפר, איפה שהייתה ההצתה של הבית. קיצר, טיילתי שם קצת וזה. קיצר, רצו שאני אשחזר וכו'. כל היום אמרו לי 'מי עוד היה איתך, מי עשה איתך'. אמרתי להם שאף אחד והם לא האמינו לי".
עו"ד איתמר בן גביר המייצג את בן אוליאל, מסר בתגובה כי ''העדות המצמררת בקלטת בתוספת העובדה שעד לרגע זה השב"כ והפרקליטות לא מוכנים להעביר לנו את קלטות החקירה מאותן שעות וימים, מלמדים כי בן אוליאל עונה והוצאה ממנו הודאה שאינה קבילה במשפט הישראלי''.
לדברי בן גביר, "זו השעה להקים ועדת חקירה שתבחן את מעשי המענים ואת מי שנתן אישור לענות. ההתעללות בבן אוליאל נמשכת ולמעשה כל עצורי הפרשה כולל אלה שאינם נאשמים באירוע בדומא באופן ישיר, ממשיכים לעבור התעללות על ידי שירות בתי הסוהר והשב"כ - הם נמצאים באגפים מופרדים, בצינוקות מבודדים מהעולם ואפילו לא מאפשרים להם לשוחח בטלפון''.
עו"ד יצחק בם שהצטרף לצוות ההגנה של בן אוליאל אומר כי "עמירם בן אוליאל הצטרף לשורה ארוכה של יהודים לאורך ההיסטוריה שתחת עינויים הודו בעלילות דם שמעניהם ייחסו להם. אני רק מקווה שבית המשפט בישראל יהיה יותר חשדני להודאות שנגבו תחת עינויים מאשר בתי הדין האירופאים בימי הביניים".
עו"ד יורם שפטל שהצטרף גם הוא טוען כי ''כתב האישום הוא תוצאה של חקירה ברברית המשלבת שיטות של הק.ג.ב - חוסר שינה וחקירות רצופות בלתי פוסקות מצד אחד, ומצד שני שיטות של האינקוויזיציה תחת הנהגתו של טורקמדה, כלומר עינויים ברבריים בנוסח מיטת סדום, כיסא סדום, מכות, יריקות, השפלות וכיוצא באלה. כאשר את התפקיד של טורקמדה ממלא היועמ"ש הפורש שנתן אישור מפורש לברבריזם החקירתי הזה".
לדברי שפטל, ''בתיק עצמו מוכח באופן חד כיצד חקירות ברבריות מביאות לכך שאדם שמוסכם על הכל, ואני מתכוון לנאשם השני, להודות גם כן בביצוע פיזי של ההצתה של הבית בדומא בעוד מוסכם על כולם שזו הודאת שווא לא נכונה, ומדוע הוא הודה במשהו שהוא לא עשה? הסיבה היא כיוון שהוא עבר גם כן את אותה מסכת עינויים שעבר הנאשם מספר אחד".
"האשמים העיקריים בתיק הזה עד כה הם חוקרי המחלקה היהודית בשב"כ. וכמובן מי שנתן את ההוראה לעשות את כל מה שהתרחש בחדרי החקירות האפלים", הוסיף עו"ד שפטל.
משירות הביטחון הכללי נמסר בתגובה כי ''מדובר בתיק תלוי ועומד בבית המשפט המחוזי-מחוז מרכז, המתנהל בדלתיים סגורות, ולפיכך מטבע הדברים והוראות החוק, אין באפשרותנו להתייחס לפרטים המצויינים בפנייה ולאמיתותם. עם זאת, יצויין כי חקירתו של הנדון בוצעה על פי הוראות הדין ובפיקוח וליווי שוטף של כל הגורמים הרלוונטים''.