הרב שאול פרבר, יו”ר מכון עתים, פנה היום (שני) לשר הדתות דוד אזולאי בדרישה שיורה ללשכת רישום הנישואין בפתח תקווה להפסיק לאלתר את האפלייה ברישום לנישואין נגד מי שעברו גיור, בכלל זה אתיופים.
הרב פרבר מוסיף כי ככל שלא תצא הוראה כזאת ארגונו יגיש תביעה נגד לשכת רישום הנישואין על ביזיון בית המשפט.
הרקע לפנייתו של הרב פרבר, היא פסיקת בג”ץ שניתנה לפני כשלוש שנים בעתירה שהגיש אז מכון עתים נגד הרבנות הראשית לישראל.
בפסיקת בית המשפט העליון בעתירה, שעסקה בבעיות ברישום נישואין של גרים בלשכות רישום הנישואין בערים ראשון לציון, רחובות, אשקלון ואשדוד, נאמר כי “המדינה מכירה בחובתם של רבנים רושמי נישואין להכיר בגיורים שנעשו במסגרת ממלכתית, וזאת ללא כל צורך בבדיקה נוספת של יהדותם של הבאים להירשם לנישואין”.
לדברי פרבר, במכתב לשר הדתות, התנהלותה של לשכת רישום הנישואין עומדת בניגוד לפסיקת בג”ץ, ובניגוד להוראות משרד הדתות עצמו שכן במכתבו של הרב חזקיהו סאמין, מנהל מחלקת רבנות ונישואין במשרד לשירותי דת, שנשלח לרבנים רושמי הנישואין ב-2 במאי 2013, נכתב כי "המפר את הנחיות פסק הדין והנוהל צפוי לכך שתוגש נגדו בקשה לביזיון בית המשפט”.
על כן, כאמור, מאיים הרב פרבר כי ככל שלא יורה המשרד ללשכת הרישום בפתח תקווה להפסיק את התנהלותה, ארגונו יגיש תביעה על ביזיון בית המשפט.
המכתב מסתיים בדברים הבאים: “אנו דורשים כי המשרד לשירותי דת יפעל ללא דיחוי ליישום פסיקת בג"ץ במועצות הדתיות, ובמועצה הדתית בפתח תקווה בפרט, ויאפשר רישום כדין של ישראלים יוצאי אתיופיה ומתגיירים שבידיהם תעודת המרה ממערך הגיור הממלכתי”.
תגובת משרד הדתות והרבנות הראשית: "עמדתו העקרונית של המשרד: יש לאבחן בין קהילת ביתא ישראל לבין הפלשמורה. הראשונים נדרשים לבירור יהדות. הפלשמורה: יש בעניינם הליכי גיור, שבסופם תעודת המרה. העמדה המשפטית הינה כי לא ניתן להפקיע גיור שנערך זה מכבר, הגם שהגר אינו שומר כיום תורה ומצוות. כלומר: מה שרלוונטי הוא המועד בו קיבל הגר תורה ומצוות בפני ביה״ד ובמעמד המילה והטבילה.
''ככל שיש ספק לדייני הגיור, הם לא יגיירו; אולם ברגע שגיירו, מנפיקים תעודת גרות ובעקבותיה תעודת המרה, שזהו המסמך הרשמי, שעליו חותם ראש העדה הדתית, קרי, הרב הראשי ונשיא ביה״ד הרבני, ושבעקבותיו ניתן להירשם במרשם האוכלוסין כיהודי.
''לאחר הנפקת תעודת ההמרה, שהיא בגדר אקט מינהלי, לא ניתן לערער על הגיור, כאמור, וכך צריכה להתייחס כל רבנות לעניין התעודה. ממילא אין מקום לכל שאלה בדבר שמירת תורה ומצוות לקראת הרישום לנישואין".