חיילים לוחמים צה"ל גולני
חיילים לוחמים צה"ל גולניצילום: דובר צה"ל

ועדת צבא ובטחון בלשכת עורכי הדין בראשות עוה"ד רמי בובליל, שלומי צפורי ואילן כץ, קוראת להרחיב את החיסיון הקיים על תחקירים מבצעים בצה"ל ולהחילו ביחס לכל פעילות צבאית בשגרה ובאימונים.

הוועדה סבורה שיש להטיל חיסיון דומה על ממצאי ועדות חקירה המתקיימות בצה"ל שמטרתן הפקת לקחים, תיקון ליקויים ושיפור תהליכים.

נציין כי לצורך הפקת לקחים והסקת מסקנות בעקבות פעילות צבאית, קיימים בחוק השיפוט הצבאי שני כלים עיקרים: תחקיר וועדת חקירה. לצידם של אלה קבועים בחוק השיפוט הצבאי מנגנונים חקירתיים פלילים שתכליתם חיפוש אשמים והעמדה לדין.

''ההפרדה בין התחקירים וועדות החקירה, שמטרתם הפקת לקחים, לבין החקירה הפלילית צריכה להיות מוחלטת באופן שלגורמי החקירה והתביעה לא יימסר כל חומר או מידע מהדברים שנאמרו ע"י משתתפי התחקיר", אומרים עורכי הדין.

לדבריהם, מוסד התחקיר וועדות החקירה הוא כלי בעל חשיבות ממדרגה ראשונה לשם שיפור, תיקון ונקיטת צעדים ארגוניים ואחרים, על מנת להימנע מתקלות ומאירועים דומים בעתיד.

''משתתפי התחקיר נדרשים לדבר בפתיחות ובגילוי לב, להציג היכן לדעתם נפלה טעות בהתנהלותם או בהתנהלות עמיתיהם. פתיחות שכזו, החיונית לפעילותו המיטבית של הצבא ולהליך שיפורו, מחייבת ליתן למשתתפי התחקיר את הביטחון, שהדברים שייאמרו על ידיהם לא ישמשו נגדם או נגד חבריהם, במישרין או בעקיפין, בהליך הפלילי המתנהל על פי רוב במקביל", הוסיפו עורכי הדין.

הם מציינים עוד כי לפי חוק השיפוט הקיים, חומר של ועדת חקירה לא יתקבל כראיה במשפט, אך אין מניעה לחשיפתו בפני גורמי החקירה והפרקליטות. לעומת זאת, ביחס לתחקיר המבצעי קיים חיסיון אך הוא אינו מוחלט וכן תחולתו מוגבלת רק ביחס לפעילות מבצעית ולאימונים.

בפועל לא אחת מתקיימים תחקירים שלא נוגעים לאימון ולפעילות מבצעית, לדוגמא: חייל שיוצא מהבסיס באישור מפקדו בניגוד להוראות הצבא ונדרס. הצבא עורך תחקיר על כך, והוראות חוק השיפוט הצבאי לא חלות עליו.

לאחר דיון שקיימה בנושא סברה ועדת צבא ובטחון של לשכת עורכי הדין, שכל פעילות בצבא היא פעילות צבאית וההפרדה בין פעילות מבצעית לפעילות אחרת אינה סבירה. ''תכליתו של התחקיר בירור האמת והפקת לקחים במהירות, לרוב בזמן אמת לטובת המשך פעילותו של הצבא מבחינה בטיחותית", אמרו עורכי הדין.

''אסור להגיע למצב שמפקד או חייל חושבים שיכולים לדבר בצורה פתוחה במהלך תחקיר, כי זה לצורך הפקת לקחים, ובדיעבד יגלו שכל מה שאמרו וחשבו שהוא חסוי ישמש נגדם. אם הצבא רוצה שלא לשפר תהליכים לצמצם עד למינימום את המקרים של פציעה ומוות של חיילים ואזרחים עקב טעות, יש להבטיח שהחייל לא ישמיע דברים בתחקיר מתוך עשיית שיקולים לטובתו אלא יוכל לדבר בפתיחות על הכל, ולפיכך חייב לחול חיסיון מוחלט, אחרת איכות התחקיר תיפגע''.

הוועדה התייחסה גם לאפשרות מתן חיסיון מלא גם לנחקרים בוועדת חקירה. לשיטתה, כל מכשיר חקירתי שנועד לשאוב מידע לצרכי שיפור וקידום המערכת הצבאית צריך לחול עליו חיסיון, וכל מכשיר חקירתי שניתן לעשות שימוש בממצאיו לצורך העמדה לדין, יש להודיע על כך לנחקר על מנת שיהיה מודע לכך וייזהר מפני הפללה עצמית.

הוועדה הקימה צוות מבין חבריה, שישקוד על הכנת יזמת חקיקה להרחבת חיסיון התחקיר באשר הוא ושקילת הגנה דומה גם לוועדת חקירה.

ראש לשכת עורכי הדין, עו"ד אפי נוה, בירך על החלטת הוועדה ואמר, כי התחקיר הוא כלי שנועד בשביל הצבא ללמידה, שיפור והפקת לקחים. ''על מנת שהוא יהיה אפקטיבי וימנע אסונות בעתיד חשוב להעניק לחיילים ולמפקדים הנחקרים חיסיון מלא מפני הפללה עצמית ולא צריכה להיות אבחנה אם נושא התחקיר מבצעי או לא''.