כשהמרחב הווירטואלי ייכנס לשפיות

לפחות שלוש יזמות נמרצות וברוכות של בני נוער, לסינון בסלולרי פועלות היום בשטח. מהם היתרונות והחסרונות במסלולים השונים.

רועי אהרוני 'עולם קטן' , ט"ז באדר תשע"ו

טלפון סלולארי
טלפון סלולארי
Thinkstock

גם אם יש לכם אי אלו טענות על דברים שמתרחשים בספֵרה הציבורית בישראל, אתם תודו שהחברה הישראלית הצליחה למתוח גבולות מסוימים, כך שיש דברים שלא ייעשו בפרהסיה, בין אם מכוח חקיקה ובין אם מכוח נורמה חברתית בריאה.

גם אם יש לא אחת ויכוחים על המקומות שבהם עובר הגבול, עדיין ברור לכל אזרח ישראלי כי קיימים גבולות כאלו והוא גם מבין את חשיבותם.
יהודה, 'עזים בקדושה': "לדעתי, זו פשוט הסתכלות נמוכה על הציבור שלנו. אנחנו צריכים לדרוש מהציבור יותר, והוא מסוגל ליותר. ברור שכולם מעדיפים סינון חינמי, אבל אנחנו מאמינים שהציבור מוכן לשלם כדי לקבל סינון אמתי. לאט לאט אנחנו רואים את התהליך קורה"

משום מה, בפרהסיה המתרחשת בעולם מקביל, שלא מעטים מאתנו נמצאים בה אף יותר מאשר ברחוב הישראלי, עוד לא מתחו ולו גבול דק אחד: האינטרנט.

בפרהסיה הזו כל אחד יכול להרעיש ממלכות ולפתוח בסטה בשוק האינטרנטי ולהציע את מרכולתו בלי שום פיקוח: אונס, אלימות מזעזעת, גופות מבותרות – רק תגיד. וכולנו – גדולים וקטנים – עומדים מול השפע, יחפים כסנדלרים.

היו כאן בעבר כמה ניסיונות חקיקתיים למתוח גבולות. ח"כ אמנון כהן מש"ס ניסה להעביר חוק, שלפיו בררת המחדל הראשונית של לקוח שמתחבר לאינטרנט תהיה אינטרנט נקי מזוהמה במידה מסוימת, ורק אם הלקוח יבחר בפירוש אחרת, יפתחו לו גם את האתרים החסומים.

לא עבר זמן רב עד שארגוני השמאל התחילו ליירט את החוק בטענות שונות, מ"חופש הביטוי" ועד "איראן זה כאן". המתנגד החריף ביותר הוא איגוד האינטרנט הישראלי, שעושה כל שביכולתו כדי לטרפד כל ניסיון של חקיקה בנושא.

מאז ועד היום היו עוד כמה ניסיונות לתחום את הגבולות באמצעות חקיקה, אך כולם עלו בתוהו, וברגע האמת לא העבירו חקיקה בנושא. כרגע ח"כ מיקי זוהר הציע חוק בנושא, ועתידו לוט בערפל.

צריך לדעת שיש בחקיקה מן הסוג הזה בעיות לא פשוטות שיש לקחת אותן בחשבון, כמו מה יסונן והיכן עוברים הגבולות כך שיתאימו לאופי הרחב והסביר של הציבור הישראלי על גווניו; אולם במקרה הזה, גם אם בסוף יהיה חוק "פרווה", הוא ישפיע על האינטרנט של המרחב הציבורי – רשויות, בנקים, אוטובוסים ועוד, ולכן כל חקיקה בנושא יכולה לקדם מאוד את מרחב הגלישה שבו אנו חיים.

המחקרים השונים על הנזקים החברתיים וההתפתחותיים שמתפרסמים בנושא הזה, והשיח והמודעות המתפתחים בקרב כל המגזרים, מעוררים פליאה כיצד על אף הקשיים עוד לא ישבו מספיק על מדוכת החקיקה בנושא.

"הסינון הסלולרי היחידי שטוב לכולם"

בינתיים צצות כמה יזמות פרטיות שרוצות לאפשר למעוניינים בכך לשפר את חוויית הגלישה שלהם.

היזמה הראשונה היא של ארבעה תלמידי ישיבת הגולן שבחספין – אחד משיעור ו' והשאר משיעור ג'. הם דיברו ביניהם על הבעיה וראו שיש צורך למצוא פתרון.

יום אחד הם ראו באותיות הקטנות של אחד הפרסומים של חברה סלולרית מסוימת כי היא מחויבת לספק סינון באופן חינמי. אולם הם גילו עד מהרה שלעבוד מול חברות הסלולר, שלא בקיאות יותר מדי באפשרות הזו, לוקח זמן רב ודורש ידע מוקדם.
'גולשים על בטוח': "הגוף הזה יכול לנצל את הידע שנצבר כדי לתווך בין המשתמשים לבין חברות הסלולר. עכשיו משתמש יכול להיכנס לאתר שלנו, למלא את הפרטים, ואנחנו שולחים בשמו מייל לחברת הסלולר – כל זה בצורה חינמית"

"החלטנו להקים גוף בשם 'גולשים על בטוח'", הם מספרים. "הגוף הזה יכול לנצל את הידע שנצבר כדי לתווך בין המשתמשים לבין חברות הסלולר. עכשיו משתמש יכול להיכנס לאתר שלנו, למלא את הפרטים, ואנחנו שולחים בשמו מייל לחברת הסלולר – כל זה בצורה חינמית ולא מחייבת. תוך פחות מחודש זה מותקן בטלפון אוטומטית, בלי שהמשתמש היה צריך לעשות ולו פעולה אחת".

הסינון שעליו מדברים החברים של 'גולשים על בטוח' הוא הסינון הבסיסי, שאותו המדינה מחייבת את החברות לספק. לטענתם, "הסינון הזה מסנן חומרים מובהקים של מין, אלימות, גזענות והסתה".

בשבוע החולף התקיים בבתי הספר שבוע הגלישה הבטוחה. 'גולשים על בטוח' החליטו למנף את השבוע הזה כדי להריץ פרויקט גדול עם החמ"ד בשיתוף פעולה עם מדרשת 'עמיעד' ועם ארגון 'שמור עיניך'.

כל הגופים הללו התאחדו כדי להביא מדריכים למאה בתי ספר, שייתנו לתלמידים כלים שימושיים כדי להתמודד עם הבעיה שהרוב מפחדים לדבר עליה. לדבריהם, הפרויקט גרם לתלמידים לפנות לאתר, להגיב בפורומים ולהציף את הבעיה.

מלבד הסינון הבסיסי של חברות הסלולר, קיימת האפשרות של התחברות לאינטרנט דרך חברות המסננות עבור המשתמש תכנים ברמות שונות. החלוצה והגדולה שבהן היא כמובן חברת 'אינטרנט רימון', שמציעה אפליקציית סינון שמתיישבת על הסלולרי. לאחרונה עולה יותר ויותר שמו של היישום 'נטספארק', בזכות פעילותה של קבוצה נוספת, הנקראת 'עזים בקדושה'.

הכול התחיל כאשר יואב ארנפלד, תלמיד ישיבת 'שבי חברון', החליט שיש למצוא פתרון לבעיה. הוא בחן את כל הפתרונות האפשריים, והחליט להמליץ על היישום 'נטספארק', שמסנן בצורה הרבה יותר חזקה מאשר הסינון החינמי של חברות הסלולר.

אחרי שארנפלד הצליח אצל עשרות תלמידים מישיבתו, אמר לו הרב יהושע שפירא שעליו ליצור תנועה חברתית שתצמיח את זה בעוד ישיבות.
הרב חניא משומר מסך: "הפתרון של חברות הסלולר נוח יותר, אבל ברגע שהמכשיר גולש על אינטרנט אלחוטי, אין שום חסימה. לכן אני חושב שהפתרון של הפיקוח טוב יותר – הוא מבוסס על דיני ייחוד, המשתמש לא משקיע זמן בניסיונות לפרוץ את המערכת"

שישה חברים מהישיבות שבי חברון, שעלבים, עלי ושדרות התאגדו והחליטו לצאת עם זה בראש ובראשונה לישיבות ולמכינות, כדי שהתנועה תצמח מלמטה. לדבריהם, ראשי ישיבות רבים מברכים על העובדה שזה מגיע מהשטח.

בנוסף, הם הקימו מערך של בנות שעובדות באולפנות ובמדרשות, וכן החלו לקדם זאת דרך הגרעינים התורניים. המערכים הללו עוד בשלבי הקמה, ואנשי הארגון מפצירים בכל מי שמעוניין לעזור לקחת יזמה ולהתקשר אליהם. הארגון אף הוציא לאחרונה מדבקה שמתחילה לרוץ בישיבות, וקוראים לכל מי שמתקין 'נטספארק' להדביק אותה על גב מכשירו.

"אנחנו חושבים שהסינון של חברות הסלולר לא נותן את הפתרון המלא בענייני צניעות", אומר יהודה שמעון, מחברי הארגון. "ברור שכל מי שמקדם את הנושא הוא מבורך, אבל מהסינון הפשוט של הטלפון אפשר להגיע לדברים הכי בעייתיים".

האח הגדול צופה

חשוב להם להדגיש כי הם לא קשורים כלכלית ל'נטספארק'. "אם בחור ישיבה רוצה להחליף לטלפון פשוט, אנחנו נעודד את זה יותר מאשר את נטספארק", הם אומרים.

על הטענות ש'נטספארק' גורמת לאטיות הגלישה הם מגיבים בביטול. "בא אליי בחור ואמר לי, 'האינטרנט שלי נתקע בגלל הנטספארק'", מספר יהודה. "בירור קצר בהגדרות העלה שנגמרה לו חבילת הגלישה. אבל בינתיים הוא הספיק להגיד לשלושים חברים שלו שהגלישה בנטספארק גורמת לאטיות. זה פשוט לא נכון".

האם אתם לא חושבים שבכך שאתם מציבים רק את החברה הזאת כאפשרות זה לא נותן פתרון לציבור הרחב?

"לדעתי, זו פשוט הסתכלות נמוכה על הציבור שלנו. אנחנו צריכים לדרוש מהציבור יותר, והוא מסוגל ליותר. ברור שכולם מעדיפים סינון חינמי, אבל אנחנו מאמינים שהציבור מוכן לשלם כדי לקבל סינון אמתי. זה דורש מאתנו עבודה קשה, ואנחנו יורקים דם בישיבות, אבל לאט לאט אנחנו רואים את התהליך קורה".

ארגון 'גולשים על בטוח' מסכים שמי שיכול לדרוש מעצמו רמה גבוהה, עליו ללכת על 'נטספארק'. אבל בשונה מארגון 'עזים בקדושה', שמוכן להמליץ רק על 'נטספארק', ארגון 'גולשים על בטוח' חושב שצריך גם ליצור אלטרנטיבה. "לא כולם יכולים לשלם על סינון, ולא כולם רוצים", אומרים בארגון. "מי שמרגיש שזה גדול עליו, יכול להשתמש בפתרון של חברות הסלולר, שהוא פתרון התחלתי טוב".

הרב יניב חניא מאתר 'שורש' יוצא בגלוי נגד ניסיונות להפוך את אחת השיטות לאופן היחיד שבו אפשר להתגבר על הבעיה. כשלעצמו, הרב יניב מציע פתרון שונה בתכלית – פיקוח באמצעות אפליקציית "שומר מסך".

המשתמש בוחר לעצמו מישהו שיפקח על גלישתו – בן הזוג, הורה, רב או חבר טוב. המפקח יכול לראות את כל נתוני הגלישה של המשתמש, כולל התראות מידיות על כניסות לאתרים בעייתיים.

"הסינון כדוגמת 'נטספארק' מכביד על האנשים, ויש אפליקציות שאינך יכול להשתמש בהן אם יש לך סינון", טוען הרב חניא. "הפתרון של חברות הסלולר נוח יותר, אבל ברגע שהמכשיר גולש על אינטרנט אלחוטי, אין שום חסימה.

לכן אני חושב שהפתרון של הפיקוח טוב יותר – הוא מבוסס על דיני ייחוד, המשתמש לא משקיע זמן בניסיונות לפרוץ את המערכת, ולנער בריא אמור להיות אכפת אם אמא שלו תדע באילו מחוזות הוא גולש".

שלוש היזמות הללו נראות כניסיונות מוצלחים לפתור את הבעיה, לפחות ברמה הראשונית. ברם, נראה שיש ויכוח סמוי מתחת לפני השטח על הדרך הנכונה, כאשר לא כל אחת מסכימה לחיות בשלום עם חברתה.

הפרויקט של ארגון 'גולשים על בטוח' בבתי הספר כמעט התבטל, ונשמעות טענות שהיה ניסיון של כל מיני גורמים לטרפד אותו. יש חשש לא מבוטל שאינטרסים חינוכיים ואידיאולוגיים עמוקים מתערבבים במחלוקת הזו עם אינטרסים כלכליים, וקצת קשה לנהל כך דיון לשם שמים.

הוויכוח על הדרך הטובה ביותר כנראה יימשך, וטחנות החקיקה טוחנות לאט. עד אז – כדאי להבין את חומרת הבעיה ולעשות משהו בנושא.

לדבר עם חברי הכנסת, להתקין יישומים מסננים או מפקחים, לפנות אל חברות הסלולר ולעמוד על זכויותיכם. העיקר שלא ניתן לשוק המטורף הזה להמשיך להשתולל מול עינינו, במרחק לחיצה קטנה אחת.

ליצירת קשר

להצטרפות ל"גולשים על בטוח":  golshim.net או שלחו מייל לכתובת: safe.for.free@gmail.com (חינם).

ליצירת קשר עם 'עזים בקדושה': 2bkadosh@gmail.com

052-5357543 (מתן – מערך בנים), 054-2571611 (אוראל – מערך בנות).

אפשר להצטרף דרכם ל'נטספארק' ב-150 שקלים לשנה.

להצטרפות ל'שומר מסך': shomer.shoresh.org.il או התקשרו לטלפון 1-599-559-959 (מחיר 54 שקלים, תשלום חד-פעמי).

הצטרפו עכשיו למנויי "מקום בעולם",  

מגזין הנוער של עולם קטן. לדפדוף בגליון לדוגמא לחצו כאן