בשבע מהדורה דיגיטלית

מבולבלים? אתם ברפורמה

במהלך כהונתו הקצרה הנחית שר החינוך לשעבר שי פירון על המערכת את חבילת הרפורמות 'למידה משמעותית', והותיר אחריו אדמה חרוכה

עפרה לקס , ט"ז באדר תשע"ו

מספר השינויים הגדול טלטל את המערכת בעוצמה
מספר השינויים הגדול טלטל את המערכת בעוצמה
איור: יוסי שחר

"הי, שמי שאנל פסקל, תלמידה בת 17 מבית הספר התיכון 'אחד העם' בפתח תקווה ולומדת בכיתה י"א. והנה סדר המטלות שלי לשבוע הקרוב:

עד יום שני להגיש 'בוק רפורט' באנגלית, להתכונן ולעשות מבחן בפסיכולוגיה, להגיש עבודה בספרות, להגיש עבודה בפסיכולוגיה, להגיש עבודה במגמת תיאטרון, להתכונן ולעשות מבחן בהיסטוריה... ואת כל זה אני צריכה לעשות תוך כדי הכנת שיעורי בית באופן יומיומי, הגעה לשיעורים והקשבה לשיעור, למרות שכבר בקושי נשארות לי שעות שינה... המטרה של משרד החינוך בעבודות האלה היא לגרום לנו ללמידה משמעותית וזו טעות, כי במקום למידה זה יוצר התאבדות חברתית".

המילים האלה, בשינויי לשון קלים, לקוחות מתוך פוסט ארוך ומפורט מאוד שבו הסבירה פסקל לשר החינוך, נפתלי בנט, את מה שעובר עליה ועל חבריה בעקבות הכנסת הרפורמה של שי פירון למערכת החינוך. היא מספרת שתמיד הייתה תלמידה מצטיינת ומעורבת חברתית וגם עוזרת בבית. היום היא לא נמצאת בשום מקום שהוא פרט ללימודים. הרפורמה, שמבוצעת לראשונה על השנתון שלה, גורמת לה להרגיש מיואשת ומאוכזבת מהמערכת.

פסקל לא מדברת באוויר. כל מי שהוא תלמיד, מורה, הורה ואולי אפילו סבא של תלמיד כזה, יודע במה דברים אמורים. גם משרד החינוך מכיר בחריגותה של התופעה. נראה שלראשונה בתולדותיו הוא הקים צוות מיוחד לטיפול במחזור ספציפי. 'צוות י"א' נועד לטפל בכל הבעיות שנובעות מהיישום המהיר של רפורמת פירון. ההקמה מצביעה מצד אחד על הקשבה של המערכת. מצד שני, היא ממחישה את הצורך הדחוף במתן פתרונות לעגלה שיצאה לדרך בבת אחת, והשינויים בה מתרחשים בזמן אמת. הקשיים נכונים למחזור אחד, אבל הם משפיעים על המורים והמנהלים ויוצרים רעש גדול במערכת.

חמש יחידות מתמטיקה או גמרא?

שנה ותשעה חודשים ישב שי פירון בכיסא שר החינוך. במהלך התקופה הזאת הוא שידר רוח מפקד אחרת מזו של קודמו בתפקיד, גדעון סער, שהעלה על נס את המדידה, ההערכה וההתקדמות בציונים. פירון הספיק לבנות ולהכריז על רפורמת 'למידה משמעותית' או בשמה השני 'ישראל עולה כיתה'. מדובר בתוכנית מקיפה וכוללת הנוגעת לכל הגילים, אך כזאת שיש לה משמעויות מרחיקות לכת בעיקר לגבי תלמידי התיכון. התוכנית יצאה לדרך כבר בשנת הלימודים הקודמת, כשהמחזור הראשון והעיקרי שהתוכנית נוגעת לו הם תלמידי כיתה י' דאז, כלומר י"א של השנה. המנהלים והמורים נדרשו למושגים חדשים ולשינויים רבים במתווה הלימודים שאליו התרגלו. ביריעה שלפנינו לא נפרוש את כל הסעיפים ותתיהם, אלא נעסוק בעיקריים שבהם.

הוחלט כי 30 אחוזים מציון הבגרות יהיו ציון פנימי, כלומר ציון שניתן על ידי המורים. עד היום, המורים בחנו את התלמידים על חומר הבגרות, ואת הציון הגישו כמגן. כלומר, התלמידים נבחנו פעמיים על אותו החומר. לפי הרפורמה, חלק מן החומר הוא של בית הספר בלבד, המורים נותנים ציון שלם על חלק מסוים של החומר. הסעיף הזה כמובן מחזק את כוחם של המורים ובתי הספר.

בתוך 30 האחוזים האלה, המורים אינם רק בוחנים את התלמידים, אלא צריכים לתת להם משימות של 'הערכה חלופית'. המושג הזה כולל בתוכו כל דבר שאיננו בחינה. מעבודת אמנות על הנושא הנלמד, דרך עבודת חקר וכלה בתלקיט של עבודות קטנות שנאספות לאורך השנה. מכל אלה נבנה ציון שנקרא בשם הערכה. סעיפים נוספים ברפורמה נוגעים לביטול טוטלי של בחינות הבגרות בכיתה י' ובגרויות החורף בי"א, והטלת כל כובד המשקל של הלימוד על שתי הכיתות האחרונות בתיכון. לצד זה יש ניסיון לצמצם את מספר בחינות הבגרות, כדי להפחית את העומס מעל התלמידים.

בניסיון לצמצם את מספר הבגרויות, כלול גם הניסיון להגביל את מספר המקצועות שבהם אפשר להיבחן באופן מוגבר, כלומר בהיקף של חמש יחידות לימוד. משרד החינוך הגביל את מספר בחינות הבגרות המוגברות לארבע, וכך לתלמיד ששואף גבוה ונבחן ברמת חמש יחידות במתמטיקה וחמש יחידות באנגלית, נותרו שני מקצועות נוספים בלבד להיבחן עליהם באופן מוגבר. בתי הספר הדתיים נזעקו על כך שתלמידיהם שלומדים לחמש יחידות במגמה, יצטרכו להוסיף חמש יחידות תושב"ע או גמרא ולוותר על לימוד מוגבר בתנ"ך.

פן נוסף שאמור להעלות את ישראל כיתה, הוא מיסוד והרחבת חובת ההתנדבות של התלמידים לא רק ל'מחויבות אישית' שהייתה פעם, אלא גם לחובה בכיתות י'-י"א ולהתנדבות כיתתית, ולמעקב הדוק יותר ומערך הכנה וליווי צמוד של הצוות את התלמידים.

פירון הכריז והרפורמה יצאה לדרך. כל השינויים המתבקשים קרו בו זמנית, בלי הכנה מספקת ומסודרת מראש, בלי תהליכי הטמעה ובלי פיילוט שיבדוק שנה אחת איפה הדברים עובדים יותר ואיפה נדרש תיקון. פירון ידע שבקצב של ממשלה שמתחלפת אחת לשנתיים אין לו הרבה זמן, והוא החליט לרוץ על זה. השר הנוכחי, נפתלי בנט, אמר ל'בשבע' לפני כמה חודשים שבינתיים הוא ממשיך עם המהלך של קודמו בתפקיד, הן בגלל שהוא מסכים עם מרבית הדברים והן מפני שלא כדאי להעביר את המערכת טלטלה נוספת, ונראה שהיא אכן מטולטלת היטב.

ארבע בגרויות בשמונה ימים

בלבול היא מילת המפתח בדבריו של מנהל התיכון באחת הישיבות התיכוניות במרכז הארץ. הוא מאמין בחלק מעקרונותיה של הרפורמה, אבל המצב כרגע, נכון לאמצע שנת הלימודים ושתי דקות לפני תחילת עונת הבגרויות, הוא בלבול גדול. "בעצם המערכת לא יודעת מה קורה", הוא אומר. "מתלמידים, דרך מורים, מנהלים ומפקחים ועד ראשי המערכת". לדבריו, בכל יום נפתחת קבוצת ווטסאפ חדשה, שמטרתה להקל על המעקב אחרי השינויים, ומתן תשובות לשאלות שעולות מהשטח. "המנהלים הכי ותיקים לא יודעים מה לענות לתלמידים ולמורים על השאלות שמתעוררות. מתקנים דברים תוך כדי תנועה, אבל לא כל דבר אפשר לתקן".

"אני חושב שיש ברפורמה עקרונות מאוד טובים. הערכה חלופית באה לנסות ולשנות את הלמידה הבנאלית ולתת לתלמידים להיות יותר פעילים. אני גם מאוד תומך בחובת ההתנדבות", אומר המנהל. לביטול הבגרויות ודחיקתן לסוף התיכון הוא מתנגד, "אבל גם אם כל העקרונות של הרפורמה היו נכונים וטובים, מישהו לא הכין את השטח כמו שצריך".

הבלבול, אומר המנהל, מוביל ללחץ, והתלמידים נכנסים למערכת בגרויות עם לו"ז צפוף, כשהם בכלל לא יודעים איך בגרות חיצונית נראית. בשיטה הקודמת התלמידים התנסו במבחני בגרות בסוף כיתה י'. כאן הם מגיעים לכיתה שבה הבגרויות מאוד משמעותיות, בלי הניסיון הזה. לפי הלוח, תלמידים שלומדים במגמת מחשבים ייגשו השנה לארבע בחינות בגרות: תנ"ך, מחשבים, אנגלית ומתמטיקה בתוך שמונה ימים.

המערכת, אומר המנהל, מנסה להיות קשובה ולתקן דברים שמפריעים לשטח. אבל התיקון הזה גם הוא יוצר בלגן. דוגמה לכך היא תיקון ההגבלה על מספר המקצועות המורחבים שבהם הותר לתלמידים להיבחן. משרד החינוך החליט להקשיב לזעקת השטח ולהרחיב את מספר המקצועות. בבתי הספר הדתיים יוכלו בסופו של דבר לגשת גם לחמש יחידות בתנ"ך. ההחלטה הזאת אולי טובה, אבל התקבלה אחרי תחילת השנה. המורים צריכים להרחיב את חומר הלימודים בלי הכנה מראש והמנהלים צריכים להביא ממקום כלשהו גמולים לבגרות. "יש לזה אפילו השלכה כלכלית", מסביר המנהל.

פרט לכל אלה, המערכת לא מצליחה לתת מענה לתלמידים לא קלאסיים, כאלה שמתעקשים לעשות מסלול בגרות מפרך במיוחד ולקבל תעודת בגרות טכנולוגית, או אחרים שתכננו לסיים את הבגרויות בכיתה י"א ומתעקשים לעזוב את התיכון מיד אחר כך. החשש הוא שהם ינשרו בשל חוסר מענה.

המנהל, שגם מלמד את תלמידי התיכון, מסביר שהוא שמח על ההערכה החלופית שמרעננת לו את דרכי ההוראה. אבל המורים הוותיקים מתקשים בכך, במיוחד כשלא הייתה הכשרה והטמעה. "הם לא יודעים לכוון תלמידים לעבודות חקר ולתלקיטים". מי שניזוק הם שוב התלמידים, שנשלחים לעשות עבודה בלי הנחיות מסודרות, בלי שלמדו איך עושים עבודה ובעצם מכינים תוצר כדי שהמורה יוכל לסמן וי על המושג החדש שנכנס לז'רגון ההוראה.

מרב הרץ, מנהלת התיכון באולפנת אמנה בכפר סבא, פותחת בדברי שבח על המוטיבציה של שר החינוך לשעבר לשנות ולעשות, ועל הרצון להוביל מהלך יוצא דופן. גם בעיניה השינוי של הערכה חלופית מאוד מרענן, וכמוהו עיקרים נוספים של הרפורמה. היא גם מבינה שכל שינוי הוא לא קל בהתחלה. אבל מה שקרה כאן לדבריה הוא שמספר השינויים הגדול "טלטל את המערכת בעוצמה. השר הלך באמצע קדנציה והותיר סימני שאלה". הרץ מסבירה שהיא רואה פערים בדרישות ובפיקוח בין המקצועות השונים. במקצועות מסוימים יש דרישות רבות מהמורים והתלמידים, ובמקצועות אחרים אין פיקוח או שהדרישות נמוכות. אם היה מבט על, היא אומרת, הוא היה מסייע לעכל את הרפורמה בצורה טובה יותר.

במובנים מסוימים הרץ מרגישה שינוי ושיפור משנה שעברה. "בשנה שעברה ראינו שהבנות הגישו תוצרים יפים, אבל לא הייתה למידה משמעותית. עוד ראינו שהיה עומס גדול בסוף השנה. אז שיפרנו את התהליך, חילקנו את החודשים ופיזרנו את העומס. עכשיו הבנות כבר מרגישות את היצירתיות ולא רק את המטלות". ואם בעומס עסקינן, הרץ מסבירה שאמנם התלמידים לא ייבחנו על כל החומר כדי להקל עליהם, אבל החומר צריך להילמד.

הרץ מצביעה על כך שישנם מורים שנכנסו רק לאחרונה לרפורמות 'עוז לתמורה' או 'אופק חדש' שמחייבות אותם לשעות נוספות בבית הספר והתרגלות לחבילה נוספת של שינויים, וזה לא פשוט. המורים הוותיקים עוד יותר מתקשים, משום שהם צריכים להתרגל לא רק לרפורמת פירון, אלא בכלל ללימוד בעזרת מחשבים ומקרנים והם חווים מהפכה גדולה, אולי גדולה מדי, בתוך זמן קצר מאוד. "כל השינויים האלה נכנסים אחד ברגליים של השני".

לגבי השינוי בנושא ההתנדבות, הרץ מספרת שהאולפנא שלה לא המתינה לרפורמה ועודדה את התלמידות להתנדבות כבר קודם. בהיכנס הרפורמה לתוקף, רכז ההתנדבות מוצא את עצמו טובע בטופסולוגיה ורודף אחרי ביורוקרטיה, ולא בשביל זה הוא נכנס לתפקיד. "הוא כבר הודיע לי שלא ימשיך בשנה הבאה. אז אם התוצאה היא שחיקה של המורים ותחושה שהם טובעים בעבודה, מה הרווחנו?".

התלמידים מברכים על הרחבת ההתנדבות

בתוך כל הסבך הזה נמצאים התלמידים, ויש להם מה לומר. אליאב בטיטו, תלמיד כיתה י"ב באמי"ת יהודה בעפולה, הוא יו"ר מועצת התלמידים והנוער הארצית. "מה שאנחנו שומעים מרחבי הארץ זה בעיקר בלבול גדול. הונחתה רפורמה לפני שהמורים והמנהלים ידעו מה עושים איתה, ויש דברים שנופלים בין הכיסאות". בטיטו מספר שיש מורים שלא הפנימו עד הסוף את נושא ההערכה החלופית, ובמקום להפחית במבחנים ולתת לתלמידים מטלה במקום מבחן, הם מעמיסים גם בזה וגם בזה. "התלמידים כורעים תחת העומס. כשראינו את הבלגן החלטנו לפנות למנכ"לית משרד החינוך, נפגשנו איתה וכך הוחלט להקים את צוות י"א".

הצוות, שמורכב מנציגי משרד החינוך, מנהלים, נציגי רשות מקומית, הורים וכמובן תלמידים, נפגש כבר פעמיים ומקדם דברים משמעותיים. אנשי מועצת התלמידים שמו לב שיש מורים שכלל לא מנחים את תלמידיהם בכתיבת העבודה ובהגשתה, כך שהתלמידים עשויים לקבל ציונים נמוכים יותר בגלל הרפורמה. המורים, כך הוא מסביר, לא קיבלו הכשרה מסודרת. "שולחים להם חוברת הסבר במייל, אבל זה לא אומר שהם קוראים אותה". החשש הוא שהתלמידים יקבלו ציונים נמוכים בגלל חוסר הידע של המורים והעומס הרב המוטל עליהם. משרד החינוך הבטיח שלא כך יהיה ומועצת התלמידים מבטיחה להישאר בתמונה.  

על ההתנדבות בטיטו מברך מאוד. "אנחנו לקחנו חלק בתכנון. הרעיון היה לעודד את בני הנוער להתנדב". אם לדייק, הוא משתמש בשפה של משרד החינוך: עשייה חברתית. "בפועל זה הולך מאוד טוב. אם יש קשיים בזה, הם נקודתיים. יש עלייה בכמות המתנדבים בקרב בני הנוער, כי יש חבר'ה שלא עושים רק מה שהם חייבים אלא ממשיכים את זה לכל השנה, ועל זה אנחנו מברכים".

בטיטו מסכים עם משרד החינוך גם בנושא דחיקת הבגרויות לכיתות י"א‑י"ב. "לא רק דחו את תקופת הבגרויות אלא גם צמצמו את מספרן. אין מה לעשות, אלה תמיד היו שנים עמוסות". הוא גם רואה בזה יתרון מסוים. "אפשר לראות את זה כך, שצמצמו את העומס משלוש שנים לשנתיים, כך שפינו את כיתה י'. אצלנו בסניף בני עקיבא לא היה אפשר למצוא מדריכים עד עכשיו, כי כבר בכיתה י' אנשים התעסקו עם הבגרויות. היום הם פנויים". בטיטו אומר שהוא ומועצת התלמידים תומכים בצעדים של משרד החינוך, רק ש"צריך להיות עם יד על הדופק ולשנות איפה שצריך".

"הרפורמה מתאימה כמו כפפה ליד"

"הרפורמה מתאימה לתלמידים שלי כמו כפפה ליד", משמיע יזהר אפגן, מנהל בית החינוך הדתי אמי"ת רמלה קול שונה. בבית החינוך שלו לומדים 225 תלמידים שלא הסתדרו במערכות החינוך הפורמליות. בית החינוך זכה בפרס החינוך הארצי לשנת תשע"ו, ואפגן שופך מחמאות על השינויים במערכת. "התלמידים שלי לא שרדו את המרוץ המטורף לבגרות. עכשיו לא מודדים אותם בציונים ובזמנים אלא בהערכה חלופית". אפגן מסביר שאצל תלמידיו אין כל כך הכרה בסמכות המבוגר בכלל וההורים בפרט, והוא והמורים בבית הספר החליטו לקחת את ההערכה החלופית בתנ"ך לעבודה של התלמידים על מנהיגות. "הם עובדים בשלושה מעגלים: אני ועצמי כמנהיג, מנהיג במשפחה ומנהיג בקהילה. ואז תלמיד לומד על דבורה המנהיגה ועושה ממנה השלכה לאמא שלו או סבתא שלו וזה נפלא".

גם ביטול הבגרות בכיתה י' והעובדה שהתלמידים נפגשים לראשונה עם בגרויות בי"א - מתאים לתלמידים שלו. "אצלנו מרבית התלמידים עושים שלוש יחידות במתמטיקה. היינו רגילים שחלקם קמים באמצע המבחן והולכים. אבל מכיוון שיחידה אחת היא פנימית, עשינו בשנה שעברה כמה אירועי בחינה באווירה אחרת, משפחתית. השנה הם יגיעו ממקום אחר לבחינה, עם תחושת מסוגלות וביטחון עצמי".

אפגן לא מתייצב לצדם של המורים שקשה להם לשנות את כל מה שהכירו, וללמוד דרך שונה של הוראה. "צר לי להגיד. הגיעה העת שמורים ייצאו קצת מהשבלונה שלהם. מורה שאומר 'אני לא יצירתי' נמצא במקצוע הלא נכון. אנחנו נמצאים באתגר מול מה שהילדים רואים בטלוויזיה ובפייסבוק. בצורת הלמידה הישנה ברור שיהיו הרבה תלמידים עם קשיי קשב וריכוז. אנחנו פשוט משעממים". אפגן מתפעל מהיצירתיות של המורים שלו, ואומר שמבחינתו הרפורמה הגיעה בזמן, אם לא ברגע האחרון ממש. "לא יכולתי לעבוד אחרת".

מאחורי הדיון על ההערכה החלופית עומדת סוגיה רחבה יותר, והיא משמעותה של תעודת הבגרות. אפגן חושב שאם ילד יידע קצת פחות היסטוריה, זה לא כל כך נורא. העיקר שקיבל את תעודת הבגרות והגיע למקום שיכול לאפשר לו להיקלט בעבודה ולהתפרנס, כי "אין טעם לשנן היום ידע".

"העולם צועד למקום של פחות בחינות"

מי שלא נחה לרגע בימים אלה היא דסי בארי, מנהלת האגף לחינוך העליסודי במשרד החינוך. היא ואנשיה עסוקים מבוקר עד לילה בטיפול ברפורמת פירון, הטמעתה בשטח, מענה לשאלות וכיבוי שריפות.

בארי מאמינה ברפורמה. היא מודעת לכך שמדובר בשינויים רבים בבת אחת, אבל סבורה שזו הזדמנות. "יש כאן משהו הוליסטי, שלם. לפעמים עושים רפורמה בתחום אחד, ואז מרגישים שתחומים אחרים לא תואמים את השינוי הזה. כאן מדובר במהלך כולל. אולי היה אפשר להתמקד בדבר אחד פחות, אבל זה לא רלוונטי. זה היה. המערכת צועדת קדימה".

לדבריה, את ההערכה החלופית ניסו להכניס למערכת כבר לפני יותר מ‑20 שנה. ההערכה החלופית לא נכנסה באופן גורף למערכת, אבל כן חלחלה פנימה במקומות מסוימים. "יש כאלה שההערכה החלופית נפלה להם כפרי בשל. יש מורים שאמרו 'חזר לי האור לעיניים'. כל העולם צועד למקום הזה של פחות בחינות. אנחנו המדינה הנבחנת ביותר במדינות ה‑OECD".

לדברי בארי, אף אחד לא היה שבע רצון מהשיטה שהייתה נהוגה עד כה וגם לא ממש הצליחה. התלמידים הישראלים כשלו במבחנים הבינלאומיים. "בית הספר צריך להיות שלם יותר, כפי שהאדם שלם". לדבריה, השיטה החדשה מבקשת לפתח אצל התלמידים שהאינטלקט שלהם מפותח אבל הכישורים החברתיים פחות, את הפן הזה באישיותם. מצד שני, לתת לאלה שיש להם כישורים חברתיים אבל הם פחות מצליחים בלימודים בשיטת הבחינות, לחוות הצלחות. "המטרה היא להביא את כולם למקום שלם יותר. השיטה שהייתה נהוגה עד עכשיו לא אפשרה את זה". 

בארי מודעת לכך שלא כל המורים מוכנים או יודעים להתאים את עצמם ולכן, למרות שאחת המטרות של ההערכה החלופית היא עצמאות ואוטונומיה למורה, המשרד סיפק דוגמאות כדי שהמורים לא יצטרכו להמציא את הגלגל. "אנחנו עושים ללא הפסקה מודלים של הערכה חלופית ומכניסים אותם בכפית לפה של המורים. תמיד היו מורים מלהיבים ומעוררי השראה יותר והיו שפחות. השינוי הזה לא הופך מישהו שהתקשה בהוראה להיות טוב". עם זאת, היא מודה שהיו מקצועות מסוימים שבהם הייתה בעיה של דעת ואינפורמציה והדבר בטיפול.

קיימים פערים גדולים ברמת ההערכה החלופית בין בתי ספר. בית ספר אחד יבקש עבודה מעמיקה ברמה אוניברסיטאית והשני יסתפק בהמצאת משחק קופסה. המנהלים מדווחים גם על פער בפיקוח בין המקצועות השונים.

"אנחנו מודעים לכך שיש פער. אנחנו עומדים להפעיל תהליכי בקרה רציניים על הדבר הזה, אבל לא השנה ואנחנו עוד לא יודעים מה לגבי שנה הבאה. כרגע יש ועדות שמלוות את בתי הספר והן ייתנו משובים על כך שמטלה מסוימת עמוקה או קשה מדי".

צוות י"א כבר עסק בסוגיית העומס וערך מיפוי של הבעיה. "אי הידיעה גורמת לעומס, וחוץ מזה תמיד שינוי דורש הכלה ונכונות ליצור דפוסים חדשים". אבל בארי לא מתנערת: "מצאנו גם גורמים אובייקטיבים לעומס". הצוות מביט גם על ההווה וגם על העתיד. הוא מסיק מסקנות ומתקן לקראת הכיתות והשנים הבאות, אבל לכיתה י"א הזאת, חלק מהדברים הם כבר בגדר אל-חזור.

מנהלים ומורים מדברים על כך שאי היבחנות בבחינות בגרות חיצוניות בכיתה י' היא מהלך שגוי שיוצר עומס כבד על התלמידים בכיתות הגבוהות יותר. בכיתות י"א‑י"ב יש מסעות לפולין, בבתי הספר הדתיים יש הכתרה, חיפוש שירות לאומי או ישיבה לשנה הבאה. השיטה החדשה לא משאירה אוויר לדברים האלה.

בארי לא מסכימה. "עשינו סבב בין המחוזות, ובשלושה מתוך תשעה מהם אמרו לנו שלא רוצים להחזיר את הבגרויות לכיתה י'. בניגוד למה שאמרו לנו לפני חצי שנה, אף אחד כבר לא רוצה להחזיר את הבגרויות החיצוניות לכיתה י'. זה חלק מההתרגלות לשינוי".

בארי הייתה רוצה שהמורים והתלמידים יתרגלו לראות את בחינות הבגרות ותעודת הבגרות בצורה אחרת מזו שהמערכת התרגלה אליה. היא הייתה רוצה שיתייחסו יותר ברצינות למבחנים הפנימיים, ומנגד שלא ירוצו אחרי מספר רב של מקצועות מוגברים לבגרות. "האוניברסיטה מתייחסת רק לשני מקצועות בגרות מורחבים. אין טעם לעשות יותר מזה".

בארי מסיימת בהבטחה גדולה וחשובה לתלמידי כיתה י"א, הנסיינים הראשיים של הרפורמה. "כך היא דרכה של רפורמה. בהתחלה היא לא מיושמת באופן מיטבי. אנחנו אחראים לתלמידים האלה, אנחנו מאמינים שלא ייפגעו. בחלק מהדברים הם כבר מרוויחים, כי יש להם סיכוי למפגשים משמעותיים ויצירתיים יותר עם החומר הנלמד. בכל מקרה אנחנו פה. הילדים האלה הם הילדים שלנו. יש ניטור מאוד זהיר של הציונים. נתנו הרבה מאוד נינוחות סביב הציונים של ההערכה החלופית, וכל הילדים יהיו מוגנים ב‑100 אחוז".