ועדת חוקה
ועדת חוקהצילום: חזקי עזרא

ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת אישרה היום לקריאה שניה ושלישית את ההצעה לתיקון חוק החברות. על פי ההצעה, תבוטל האפשרות להנפיק או להקצות מניות או ניירות ערך למוכ"ז. 

מניה למוכ"ז (למוסר או מחזיק כתב זה - ש"פ), היא מניה שזהות בעליה אינה ידועה בהכרח לחברה.

בדברי ההסבר להצעה נטען, כי העדר המעקב אחר בעליהן של מניות למוכ"ז, מעורר קשיים באכיפת דיני המיסים ובתחום הלבנת ההון. החשש הוא שמניות כאלה, שניתן להעביר מאדם לאדם בלא צורך בזיהוי בעל המניה ורישומו במרשם בעלי המניות, ישמשו להעלמת הכנסות ולהלבנת הון.

בשל האפשרות להסתיר הון באמצעות החזקה במניה למוכ"ז, ובשל הקושי להתחקות אחר העסקאות הנעשות במניות כאלה מוצע לבטל את האפשרות בחוק להנפיק מניות וניירות ערך למוכ"ז. חשש דומה עשוי להתעורר לגבי איגרות חוב וניירות ערך אחרים למוכ"ז.

על פי נתוני רשם החברות, השימוש במניות למוכ"ז בישראל בשנת 2013, היה זניח. רק 12 חברות, מהן אחת ציבורית, הנפיקו מניות למוכ"ז, ורק שש מתוכן, היו רשומות כחברות פעילות. נתונים המעידים על היקף מצומצם של שימוש במניות למוכ"ז בישראל.

הצעת החוק קובעת הוראת מעבר לעניין מניה למוכ"ז שהונפקה טרם כניסת החוק החדש לתוקפו. מוצע כי ששה חודשים לאחר כניסת החוק לתוקף, המניה או נייר הערך למוכ"ז, יהיו רדומים ולא יקנו לבעליהם זכויות כלשהן בחברה. ועל מנת לתבוע שימוש בזכות הנובעת ממניה או נייר הערך למוכ"ז (כגון קבלת דיבידנד, הצבעה וכדומה), יהיה הכרח להמירם במניה על שם.

במקביל, מניה או נייר הערך למוכ"ז שהוחזרו לחברה, יבוטלו, והחברה תנפיק לבעל המניה או לבעל נייר הערך על מניה או נייר ערך שמם, דבר שיקנה להם את אותן הזכויות בחברה.

נציג לשכת רואי החשבון רו"ח אדיר ענבר טען כי לרשם החברות אין נתונים על מס' האנשים שמחזיקים במניות למוכ"ז. לדעתנו אמר ענבר, ההיקפים יכולים להיות גדולים. ענבר התנגד לגריעת זכויותיהם של בעלי הניירות בתקופה שבין יום ההרדמה ליום הפירעון. המחזיקים עלולים להפסיד את זכותם לדיווידנד או כל זכות אחרת.

יו"ר הוועדה ח"כ ניסן סלומינסקי נאות לאשר את הצעת החוק לאחר ששוכנע כי מדובר במסחר מועט במניות או בנירות ערך מסוג זה. כאמור, הצעת החוק אושרה פה אחד. ההצעה תועבר למליאה להצבעה בקריאה שנייה ושלישית.

בתוך כך, הוועדה אישרה היום רשימת תקנות לחוק החברות. התקנות החדשות קובעות הוראות חדשות כדלקמן:

חברה תוכל להגדיר במדיניות התגמול טווח סביר לשינוי בשכר נושאי המשרה הכפופים למנהל הכללי, אותו יהיה המנהל הכללי רשאי לאשר ללא צורך באישור נוסף מועדת התגמול או הדירקטוריון. כמו כן חברה שהנפיקה לראשונה ניירות ערך, והמנכ"ל שכיהן בה פרש בתוך חמש שנים מההנפקה, תוכל למנות מנכ"ל חדש שיקבל שכר דומה לשכר קודמו, מבלי שיידרש אישור האסיפה הכללית לשכר.

חידוש ההתקשרות עם המנכ"ל לגבי תנאי כהונתו והעסקתו, שאינה כרוכה בעלייה בתנאי הכהונה ותואמת את מדיניות התגמול, לא תהיה טעונה אישור האסיפה הכללית. כמו כן, קשר זניח של דירקטור חיצוני, קשר שאינו חד פעמי שנוצר במהלך הכהונה, אינו מהווה זיקה.

בנוסף, הוועדה אישרה הקלה בפרסום. חברה שפרסמה מודעה על זימון האסיפה הכללית לציבור באתר האינטרנט שלה, תהיה פטורה מפרסום מודעה בשני עיתונים יומיים.