יריב לוין
יריב לויןצילום: הדס פרוש, פלאש 90

[שמע:2012944]

אופוזיציה מעט משונה שמלכדת תחתיה את אריה דרעי, אורן חזן, נפתלי בנט, מירב מיכאלי ואורי מקלב, וזו רק ראשיתה של הרשימה, הצליח השר יריב לוין לרכז כשהחל, עם ראש הממשלה נתניהו, במינוף התכנית להקמת קזינו באילת.

בראיון ליומן ערוץ 7 מנמק השר לוין את מהלך הקזינו אותו הוא רואה כעוגן הצלה כלכלי הכרחי לעיר אילת, בה הפסיקו תיירים לבקר בשנים האחרונות, וכמהלך שיהיה מפוקח הרבה יותר מכל גורמי ההימורים הקיימים כיום בשוק הישראלי.

"כל מי שמכיר את הנתונים ואת המצבה של העיר אילת מבין שאין היתכנות לעיר במצב הקיים. אילת היא עיר תיירות וההכנסות של תושביה בשמונים אחוז הן מבוססות על תיירות, ואילת איבדה לחלוטין את התיירות הזרה. בעבר הגיעו תיירים מחו"ל במספרים גדולים ובשנים האחרונות התנועה הזו נפסקה לחלוטין".

''הצלחנו להביא השנה כמה אלפי תיירים כי אנחנו מממנים ב-45 יורו כל תייר שמגיע. ברור לכל שהנשמה מלאכותית שכזו לא יכולה להימשך לאורך זמן והיא גם לא מספיקה".

"אילת נשענת היום רק על תיירים מישראל, וגם התיירות הזו תתמעט כי המחירים של טיסות לחול הולכים ויורדים וכך מספר הישראלים שמעדיפים לנסוע לחו"ל הולך וגדול. העובדות הן שלא נבנה מלון חדש באילת כבר עשור ואין בה מספיק אטרקציות תיירותיות חדשות. העיר לא מתמודדת עם עקבה, סיני ואתרי נופש ופנאי אחרים בעולםהדרך היחידה להחזיר את אילת למפה היא באמצעות הקמת קזינו שהוא בעצמו אינו המטרה אלא הוא הקטר שיסחב אחריו רכבת שלמה. מדבור בקזינו שיהיה חלק ממתחם שלם ובו מרכזי קונגרסים, מלונות חדשים, אטרקציות תיירותיות ועוד. ההכנסות מהקזינו הן שיממנו עבור היזם את הקמת המתחם הזה".

''בהרבה מקומות בעולם הוכח שכאשר הוקמו מתחמים שכאלה בהתחלה הם נשענו על הכנסות הקזינו אבל מכיוון שמדובר במקומות איכותיים ובאטרקציות רציניות משקל הקזינו הלך וירד ונפח הפעילות התיירותית הלך וגדל והמקומות שהיו שוממים הפכו לערי תיירות שוקקות".

באשר לטענותיהם הנחרצות של מתנגדי המיזם אומר שר התיירות כי "ברור שהימורים אינם התופעה החיובית ביותר, בלשון המעטה, ויכולות להתלוות לה תופעות שליליות, אבל צריך לזכור שהמציאות כיום היא שהימורים קיימים בהיקף ענק – 6.5 מיליארד בשנה בפיס, 3 מיליארד בטוטו, 11 מיליארד בהימורים לא חוקיים, הימורים באינטרנט, כל אלה בהיקף ענק ללא פיקוח, ללא בקרה, ללא טיפול בנפגעים וללא מנגנון שמצמצם את הנזקים שהדברים הלו גורמים. 'לעומת זאת כאשר מדובר בהקמת קזינו מדובר במתחם מרוכז שיהיה עם פיקוח הדוק שיגביל כניסות, סכומים שניתן להוציא, מניעת כניסה מנזקקי קצבאות, מנגנון שייתן טיפול ורווחה למי שמגיע במצב קיצוני להתמכרות. לכן ברור לחלוטין שהתועלת מהקזינו גדולה מהנזק הלא גדול שהוא יכול לגרום תחת כל הפיקוח שיוטל עליו".

השר לוין ממליץ לכל החוששים, לפעול מול המקומות שבהם באמת קיים נזק גדול כמו הפיס והטוטו וגם בהימורים הבלתי חוקיים והמהמרים בחו"ל ללא מגבלה. "משום כך הטענות הללו נראות בעיניי כלא רציניות מצד אלה שאומרים שנאפשר פיס וטוטו ונעלים עין מהמצב הקיים אבל הקזינו הוא הדבר שאותו צריך למנוע ועליו תיפול שאלת מוסריותה של מדינת ישראל".

השר לוין מספר כי השלב בו הוא נמצא כעת בהקשר זה הוא שלב השלמת הכנתה של הצעת חוק שתכלול נספח שיפרט את כל הדרישות מהיזם כדוגמת בניית מלונות, מרכזי קונגרסים ועוד, ובהמשך להערכתו שאלת ההיתכנות יכולה להיות נזילה ומתנגדים היום יכולים בהחלט להפוך לתומכים לאחר שיראו את כל פרטי הצעת החוק. לוין מזכיר כי בעבר מתנגדים פוליטיים הפכו לתומכים כמו בשלושת חוקי הממשלה הקודמת – משילות, גיוס ומשאל העם. "לא הרבה האמינו שעמיר פרץ וציפי לבני יצביעו בעד חוק יסוד משאל העם, וזה קרה. זו שאלה של עיתוי. הדבר אפשרי שמעתי הרבה לא מהמתנגדים ולא שמעתי מהם הצעה אחת איך להבטיח את עתידה של העיר".

בעקבות הדברים נשאל השר לוין אם אין ממש בטענות שהקריסה הכלכלית של אילת והתיירות הישראלית נובעת מהמצב הביטחוני והמדיני ולא מהיעדרו של קזינו. לוין משיב גם לכך ואומר שאכן כשר תיירות היה יכול להיות לו קל מאוד לתלות את הקושי התיירותי במצב הביטחוני ולעשות לעצמו הנחה גדולה, כלשונו, אך הוא בוחר בדרך אחרת, דרך של פעולה.

"נכון שאי אפשר להביא את אותן תוצאות של ספרד ומקומות אחרים מסיבות שונות, והמצב הביטחוני לא תורם לכך, אבל אפשר להביא מספרים גדולים הרבה יותר. לאילת פוטנציאל גדול. יש בה מזג אוויר מצוין, היא מקום נופש זול וקרוב לאירופה אבל היא צריכה להיות אטרקטיבית, עם בתי מלון ואטרקציות, ולשם כך נצטרך לגייס את סכומי העתק והדרך היחידה לכך היא באמצעות התכנית הזו שאנחנו מציעים".

מוסיף השר לוין ומבקר את מבקרי התכנית: "אני חושב שהמתנגדים, לו היו מנהגים ביושרה, הייתי מצפה מהם להודיע שהם קוראים להפסיק לקבל תמיכות ממפעל הפיס ומהטוטו וקוראים לסגור את דוכני הפיס, שבניגוד לפיקוח באתר הקזינו שיהיה באילת, דוכני הפיס נגישים ילדים, הם פזורים בכל הארץ, על בתי ספר מופיע סמל הפיס שבתרומתו הם נבנו והדבר מעודד הימורים, יש פרסומים לפיס וטוטו בראש חוצות כך שילדים נחשפים לכך באופן קבוע".

עוד מעיר לוין ואומר: ''ראיתי שהפיס תרם במקום כלשהו מקווה טהרה ועליו כתוב 'מרכז פיס לטהרת ישראל'... אז אם אפשר לטבול במקווה שנבנה מכספי הימורים שהחלשים, לומר שהקזינו הוא מה שיגרום לאבדן המוסר? אז על כך נכתב 'טובל ושרץ בידו'".

אשר לעבודת הכנת הצעת החוק אומר השר לוין כי "לא תנוח דעתי עד שלא ייבנו מנגנוני בקרה מתאימים ומאימים. אני מעריך שזה ייקח כמה חודשים, אבל בסופו של דבר נקבל מוצר מדף טוב יעיל עם אופק כלכלי".

את הרעיון להפרדה בין תיירות חו"ל שלה תותר הכניסה לקזינו לתיירות פנים שלה תיאסר הכניסה הזו דוחה השר לוין מסיבה פשוטה: "אין היתכנות כלכלית בשלב ראשון לתיירות בלבד כי כמעט שאין תיירים באילת, ולכן כל עוד לא נמשוך אותם לשם לא נוכל לבין לילה לבסס את הפרויקט על תיירים מחו"ל אבל כאמור, בהחלט תהיינה מגבלות קשות על האפשרות של ישראלים להמר מבחינת כניסות, סכומים ומבחינת מנגנונים שימנעו הימורים ממי שמגיע מאוכלוסיות חלשות. המנגנונים הללו יבטיחו שילוב נכון של הפרויקט".

האם המשמעות היא קזינו לעשירים בלבד? לוין משיב בשלילה אך גם מעיר כי "לו יכולנו לעשות קזינו עשירים בלבד אני לא בטוח שזה היה רע כל כך. הקזינו הזה ישמור על כך שישראלים לא יאבדו שם את עולמם, בניגוד להיעדר מנגנוני בקרה בפיס בטוטו ובהימורים הלא חוקיים. לכן הטענות לא במקומם".

ואולי ראשי הפיס והטוטו הם שיפעילו מנופי התנגדות כדי שלא לפגוע בהכנסות שלהם? "זה יכול לקרות, אבל צריך לזכור את המספרים. בהנחה שנמצא את כל הפוטנציאל ההכנסה היא כמיליארד שקל של כשנה. בפיס ובטוטו מדובר בכעשרה מיליארד ובהימורים לא חוקיים יש עוד הכנסת של 11 מיליארד, כלומר ההיקף של ההכנסות מהקזינו יהיה לכל היותר כחמישה אחוזים, רובם, בסופו של דבר, יגיעו מתיירים ולא מישראלים, ולכן אני לא חושב שיהיה בזה סיכון למפעלים הקיימים.

'אני מצפה מכל 'שומרי המוסרלגלות את אותה נחישות במאבק נגד התופעות האלה ויימנעו מלהשתמש בכספיהם. יש לי ספק גדול אם זה יקרה, בלשון המעטה", חותם שר התיירות.